החוב המחוק של בטר פלייס

בדוח הדירקטוריון של חברת ברן לרבעון השלישי ב-2012, כתבו המנהלים משהו בסגנון "אולי יש בעיה, אבל אין לכם מה לדאוג, יהיה בסדר". ואולם בדוחות לסיכום אותה שנה הם כבר דיברו בקול אחר: "הבעיה התגלגלה לדוחות, והחברה הפסידה כתוצאה מכך 16.5 מיליון שקל", נכתב שם.

אחרי פרסום דוחות הרבעון השלישי של ברן, תהיתי איך זה שהחברה לא הפרישה אגורה בגין החוב הגדול של הלקוחה בטר פלייס (בסך 54 מיליון שקל), שנמצאת במצב פיננסי ועסקי בעייתי. עברו חודשים ספורים, והדוחות השנתיים של מיזם המכונית החשמלית (שצורפו לדוחות החברה האם, החברה לישראל) שכנעו את דירקטוריון ברן שיש כאן בעיה.

האסימון נפל (אולי באיחור קל), ודירקטוריון ברן מסביר בדוחות כי "בעקבות פרסום הדוחות הכספיים של החברה לישראל, וחוות דעת רואי החשבון המבקרים שצורפו להם, בהן צוין בין היתר כי קיים ספק משמעותי בדבר יכולת בטר פלייס להמשיך ולפעול תחת הנחת 'עסק חי', קיבל הדירקטוריון את עמדת הנהלת החברה לפיה אומדן הערך הנוכחי של הכספים שהחברה צופה שיתקבלו מבטר פלייס הוא כ-38 מיליון שקל. אומדן זה הביא להפחתה של כ-16.5 מיליון שקל ברוטו בתוצאות הרבעון הרביעי בפרט, ובתוצאות 2012 כולה".

בברן מסבירים איך הגיעו להפרשה הזו: "הערכת האומדן לוקחת בחשבון את הערכת השווי של פעילות בטר פלייס ישראל שפורסמה ביחד עם דוחות החברה לישראל, קבלת הסברים ומידע על מצבה הנוכחי של הפעילות ועל עמידת החברה בהתחייבויות ובתשלומים כלפי הספקים השונים, וכן בנוגע ליתרות המזומנים ולקצב השימוש המתוכנן בהם. ככל שמצב הדברים הנכון להיום ישתנה ויחייב שינוי בהתייחסות החברה לסכום החוב של בטר פלייס, לאחר שייבחן ויישקל הדבר, יתקבלו החלטות נוספות". במילים פשוטות, בברן הבינו שאת ה-54 מיליון שקל הם לא יקבלו, והשאלה היא כמה כן יוכלו לקבל, כשגם היתרה - 38 מיליון שקל, לא ממש מובטחת.

ההפחתה שנעשתה - 16.5 מיליון שקל בגין בטר פלייס, מנעה מברן להציג שיפור בשורה התחתונה ב-2012, והרווח שלה הסתכם ב-15.3 מיליון שקל (על הכנסות בסך 1.29 מיליארד שקל), בדומה לרווח בשנת 2011 (על 1 מיליארד שקל הכנסות).

בטר פלייס מוצגת כהשקעה

ההפסד הזה על חוב בטר פלייס אמור לכאורה להיות במסגרת הפרשה לחובות מסופקים, אך הוא לא מוצג בסעיף זה, מאחר שחברת המכוניות החשמליות היא כבר לא לקוח רגיל, היא השקעה. "כחלק מהסכמי ההתקשרות עם בטר פלייס", נכתב בדוח הדירקטוריון, "הוסכם כי סכום של 54 מיליון שקל (שהיווה כ-30% מעלויות פרויקט הקמת תחנות ההחלפה), לא ישולם בגין הפרויקט באופן שוטף, אלא ימומן בשוטף על ידי הקבוצה וישולם לה חזרה על ידי בטר פלייס כעבור כארבע שנים. הסכום מוצג במאזן החברה במסגרת סעיף 'השקעות אחרות, הלוואה ויתרות חובה לזמן ארוך'...".

בפועל, זהו סוג של הסכם מימון/הלוואה, וכאשר הלווה לא צפוי להחזיר חלק מההלוואה, מפחיתים אותה. איפה זה נרשם בדוחות הכספיים? במאזן מפחיתים את סעיף ההשקעות האחרות וההלוואות לזמן ארוך, ובהתאמה בדוח הרווח והפסד רושמים הוצאה. המיקום הזה שלה לא כל כך טריוויאלי: אם זה היה חוב לקוח - הרי שהוא היה אמור להיות במסגרת הפרשות לחובות מסופקים תחת הוצאות הנהלה וכלליות; ואם זה עניין מימוני גרידא, אולי המקום לכך הוא בסעיף המימון. בברן לא צובעים את ההוצאה הזו בנפרד (למרות גודלה) ולא מציינים באיזה סעיף היא נרשמה בדוח הרווח-והפסד, אבל נראה שהיא יוחסה להוצאות הנהלה וכלליות.

לא דורשת בטוחות

בטר פלייס כאמור מוצגת בנפרד מהלקוחות האחרים, בגלל גודלה ובשל מהות/היקף הסכום שהיא חייבת, ואופיו - הלוואה לטווח ארוך ולא חוב לקוח רגיל. אך גם אצל הלקוחות "הרגילים" היו הפחתות ערך - הפסדים שנובעים מכך שקיים קושי/חשש בנוגע לגבייתם. ברן הפרישה ב-2012 לחובות מסופקים 11.5 מיליון שקל, לעומת 9.3 מיליון שקל ב-2011. סך חובות הלקוחות (למעט בטר פלייס) בסוף השנה היה 277.2 מיליון שקל, לעומת 273.4 מיליון שקל ב-2011.

הנהלתה מדגישה בקשר לחוב הלקוחות כי "תקופת האשראי הממוצעת הניתנת על ידי החברה במכירת סחורות/אספקת שירותים הינה כ-70 ימים. בתקופה זו, על מרבית הפעילויות לא מחויבים לקוחות הקבוצה בתשלומי ריבית. לחברה אין לקוחות אשר יתרת חובם כלפיה ליום 31 בדצמבר 2012 עולה על 10% מיתרת הלקוחות.

"יתרת לקוחות החברה ל-31 בדצמבר כוללת כ-46.4 מיליון שקל (ב-2011 - 38.4 מיליון שקל, א.ע.) אשר מועד פירעונם חלף. אולם החברה, בהתבסס על ניסיון העבר שלה ועל איכות האשראי של החייבים, לא ביצעה הפרשה לחובות מסופקים בגינם, מאחר שלהערכתה הם ניתנים לגבייה. החברה אינה מחזיקה בדרך כלל בבטוחות בגין חובות אלה", נכתב עוד.

ובכן, עיכוב בתשלום של לקוח אולי אינו תמיד סיבה לדאגה, אבל זה תלוי כנראה בפיגור בתשלום - אם מדובר ביום, יומיים, שבוע (כל ענף והנהוג בו), זה לרוב שולי לחלוטין, אבל אם מדובר בעיכוב של שנה - אז כבר צריך לנתח לעומק את החוב ולבחון האם אי התשלום נובע ממחלוקת עם הלקוח על היקפו. מעבר לכך - אולי הלקוח מתנער מהחוב, או שאין לו יכולת לשלמו.

עיכוב של שנה מעורר גם ספק בנוגע ליכולת הגבייה. בברן מפרטים את החוב בפיגור (גיול החוב), ועולה כי 10 מיליון שקל הם בפיגור של מעל לשנה. ובכל זאת, בברן מאמינים כי יגבו את הכסף.

 לברן לא בוער לגבות

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו