"שוויון בנטל הוא עניין של נורמות, עוד לפני שמדברים על גיוס חרדים וערבים לצה"ל או לשירות לאומי". כך אומר השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, בדיון אתמול (ה') בכנס מחוזות לשכת עורכי הדין באילת.
בדיון בנושא שוויון בנטל בחברה הישראלית, התייחס פרץ לדיווחים על אודות מחיקת חובות לאיש העסקים נוחי דנקנר מצד בנק לאומי ולתופעת הסדרי החוב והתספורות. לדברי השר פרץ, הסכמתו של בנק לאומי למחוק שליש מחובו של נוחי דנקנר מבטאת נורמות בלתי ראויות. שלא כמו במקרה של דנקנר, הוסיף פרץ, "אתם יודעים טוב מאוד מה יעבור אדם שאיבד את מקום עבודתו ולא יכול לעמוד בתשלומי המשכנתא, איך הנושים בצדק לא יוותרו לו", אמר.
פרץ ציין כי בעלי הון בחו"ל אומרים שלא היו מעלים את דעתם את המושג "תספורת". הוא טען, כי איגרת חוב אינה מניה שבה ניתן לעתים להפסיד ולעיתים להרוויח, שכן איגרת חוב היא התחייבות חד-משמעית לפרעון החוב.
"תמיד אומרים לכם שאם לא תלכו להסדר, תפסידו יותר. זהו מנגנון איום, שיש להוקיע אותו. הגיע הרגע שבהגנה על כספי הציבור, במיוחד אותם מיליונים שמקווים שיוכלו ליהנות מכספם, ייתכן שבמקרים מסוימים צריך לנקוט בהליכים פליליים נגד מי שעושים הסדרים כאלו".
עוד אמר פרץ, ששימש בעבר בתפקיד שר הביטחון, כי אין דרך להתעלם מכך שמספר המתגייסים יורד בעוד מספר המשימות עולה. "בקצב הזה, בעוד 20 שנה לא יהיה לנו מספיק כוח אדם כדי לעמוד במשימות שבפני מערכת הביטחון. אבל אם שמים את הדברים על השולחן - צריך לשים הכל על השולחן. החרדים צריכים להבין שהלגיטימיות שלהם הלכה ופחתה ככל שעשו שימוש בתורתו-אומנותו. הגיע הזמן להגביל את מספרם וגילם של מי שזכאים לפטור. חרדי שמתגייס בגיל 22, יותר יקר מאשר איש קבע.
מיכאלי על שירות הנשים בצה"ל: "אנחנו נושאות בנטל האונס"
ח"כ צחי הנגבי (הליכוד-ביתנו), אמר בדיון כי שלב חיפוש הפתרונות כבר הסתיים משום שהוא יתבסס על ההסכם הקואליציוני. "ועדת השרים בראשות השר יעקב פרי תביא את החוק, הכנסת תאשר אותו, ולכל המאוחר בעוד שבעה-שמונה חודשים יהיה חוק. הסערה תהיה כמובן עם זה שהציבור החרדי יאמר שאינו יכול לחיות איתו. זה יהיה קרב, הוא יחייב נחישות, אבל אני מקווה שהמטרה תושג. הפור נפל, החרדים אינם בקואליציה ומרכיביה תמימי דעים בנושא הזה".
ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) אמרה, כי בעיניה חשוב יותר שגברים חרדים ישתלבו בשוק העבודה מאשר שיתגייסו לצה"ל. היא ציינה, כי כלל תקציב הישיבות במדינה הוא 950 מיליון שקל שבעיניה הוא תקציב סביר. ואולם, אמרה, את הפטור מארנונה לאברכים יש לבטל כאשר ייצאו לעבוד. "מי שלומד ברצינות מבוקר עד לילה - שיישאר ללמוד. אבל רבים לא לומדים, והם צריכים להיכנס לשוק העבודה".
יו"ר התנועה החרדית "טוב", חנוך ורדיגר, הזהיר שהחוק העתידי יפלוט לרחוב עשרות אלפי חרדים שלא יוכלו ללמוד ושאין להם הכשרה מקצועית. "נהיה הרבה יותר דומים למה שהיה פה בשנות ה-50 מאשר למה שהיה בשנות ה-90 בעלייה מבריה"מ. את מה שתחסכו בארנונה - תעבירו למשרד הרווחה, כי שם יהיה צריך את זה.
"מישהו באמת חושב שמהיום למחר הם ימצאו עבודה? מדינה אחראית לא עושה פעולות שנועדו לרצות המון. היא אמורה לתת מענה אמיתי ופתרון. תקלטו את אותו מספר של אנשים שאתם מסוגלים להעביר הכשרה, שיכולים לפרנס את עצמם ולתרום לחברה", הציע ורדיגר. "חרדי יגלה בעוד שבעה-שמונה חודשים שאין לו לאן ללכת, אין מי שיקלוט אותו, ואז יגידו שהם פרזיטים".
לטענת ורדיגר, קיימת מגמה של התלהמות נגד הציבור החרדי, המתחיל להרגיש זר במדינתו. לדבריו, קו התפר בציבור החרדי עובר בגיל הנישואין, ולא תהיה שום דרך לגייס אותם לפני כן.
ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) אמר, כי אין כל קשר בין שירות החרדים לבין גיוס הערבים. היוזמות בנושא זה, אמר, באו מ"אוהבי ערבים" כמו אביגדור ליברמן. "רובכם לא רוצים שנהיה בצבא", אמר. הוא גם הביע התנגדות לשירות אזרחי, באומרו שמדובר בתחליף לשירות צבאי, וכי בשום מקום בעולם אין התניה של זכויות בחובות. לדבריו, "אני רוצה שוויון בנתח ולא שוויון בנטל. אנחנו והחרדים הכי עניים בחברה הישראלית, ובכל זאת רוצים להטיל עלינו את הנטל, אבל המתנחלים גוזלים יותר כסף מאשר החרדים".
ח"כ מרב מיכאלי (העבודה), אמרה, כי מפלגתה אינה רואה את ההצעה כשוויון בנטל ולכן הממשלה אינה יכולה לבנות על תמיכתה בה. לדבריה, המפלגה מתנגדת בעיקרון לכפייה, וסבורה שיש לפעול בשיתוף ובהידברות. "הדבר הכי חשוב כיום לחברה הישראלית הוא לגשר על הפערים", אמרה.
"בצה"ל יש עודף כוח אדם ואפשר לקצר את השירות גם בכוח האדם הקיים". מיכאלי ציינה כי אינה מתלהבת מהשירות האזרחי, משום שהדבר יביא לכך שהמתנדבים יחליפו את מי שמשתכרים ממילא שכר מינימום. בהתייחסה לסוגיית השוויון אמרה מיכאלי, כי אין לחפש את שוויון הנשים דווקא בשירות הצבאי. "אנחנו נושאות בנטל האונס", העירה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.