אין להוציא מכלל אפשרות כי הסדר החוב שיגובש בסופו של דבר בין "גנדן הולדינגס" שבבעלות נוחי דנקנר לבנק לאומי יכלול גם "הרמת מסך", שמשמעותה מתן אפשרות לנושים להיפרע גם מנכסיו הפרטיים של בעל המניות בחברה - כך אומרים ל"גלובס" עורכי הדין המומחים להקפאת הליכים ופשיטות-רגל, בעקבות הודעת בנק לאומי כי יפעל למיצוי גביית כל חובות החברה, תוך שחזר בו מההסדר שכלל מחיקת כ-150 מיליון שקל מחובו של דנקנר.
"הדין מאפשר הרמת מסך בין חברה לבין בעלי מניותיה כשמתקיימות עילות שמצדיקות זאת", אומר עו"ד אבנר כהן, "אין הכרח שיתבצעו מעשי מירמה כדי לבצע הרמת מסך. די בכך שבעל המניות, בין כפרטי ובין כחברה שהינה בעלת המניות, פעל שלא לטובת החברה אלא לטובתו הוא, כלומר העדיף את טובתו כבעל מניות על פני טובת החברה, על מנת להצדיק הרמת מסך.
"גם התנהלות עסקית מסוכנת ולא אחראית יכולה להביא להרמת מסך. הרמת מסך יכולה להתבצע בשרשור ובמספר שלבים. מאחר שבעניינו של דנקנר טרם נעשתה כל בדיקה או חקירה שהיא, לא ניתן בשלב זה לדעת אם מתקיימות עילות להרמת מסך".
עו"ד איתן ארז, מומחה לחדלות פירעון, מעריך כי ככל הנראה אין ערבות אישית של דנקנר לחובות של גנדן או לחובות של החברות האחרות בפירמידה לבנקים.
"ההלוואות היו להבנתי 'נון ריקורס'", אומר ארז, "דהיינו אין שום ביטחון פרט לנכס עצמו שבעבור רכישתו נלקחה הלוואה, אם בכלל יש נכס כזה. האג"ח הללו הן מסוג 'אג"ח זבל' שהונפקו לאחר 1999 ללא שום ביטחונות. אג"ח כזה שווה פחות ממניה, כי למניה יש לפחות זכות לקבל דיבידנד וזכות להצביע באסיפה כללית. מן הראוי שרשות ניירות ערך תפקח מקרוב על תפקודם של נאמני האג"ח, שתפקידם להגן על בעלי האג"ח".
ארז מציין: "המשמעות של ביטול המחיקה הינה שגנדן איננה סולבנטית, וקמה עילה לפירוקה על-ידי הגשת בקשה לבית המשפט לפירוק כפוי. אם גנדן רוצה להתגונן כנגד מהלך כזה, היא חייבת לבקש הגנת בית המשפט באמצעות הצעת הסדר נושים וצו הקפאת הליכים. אך בהיעדר רכוש, הסיכויים של מהלך כזה קלושים, אלא אם הבעלים מביא מהבית כסף חדש וחיצוני בסכום משמעותי.
"במקרה של פירוק, יתמנה מפרק שיוכל לתפוס את מניות גנדן בחברה מתחתיה, אי.די.בי אחזקות, וכן לחקור את שהתרחש בחברה. כבעל מניות בחברה-הבת מפרק כזה יכול למשל לבקש פירוק מרצון של החברה-הבת, אי.די.בי פיתוח, אם איננה סולבנטית. אם יתברר כי הועברו כספים מגנדן החוצה שלא כדין, או שהיה ערבוב לא חוקי בין כספי חברות שונות, ייתכן שתקום עילת תביעה אישית נגד נושאי משרה".
"בלי חובות נוספים"
ההסדר שהיה בשלבי גיבוש בין בנק לאומי לגנדןמכלל מתווה שלפיו חלק מהחוב היה עתיד להיפרע במזומן, חלקו היה אמור להיות משולם כהלוואה בפריסה לכמה שנים, וחלקו להימחק, ואולם בדרך כלל מדובר במחיקה מותנית, המתרחשת רק כאשר יתרת החוב נפרעת על-פי ההסדר - אומרת עו"ד קרן רייכבך-סגל.
לדבריה, "למרות הפרסומים על ההסדר, בפועל מדובר במתווה מקובל במערכת הבנקאית. במקרים שבהם הערכת הבנק היא שהבטוחות שבידיו לא יאפשרו את מלוא פירעון החוב, ומאידך אפשרות של כניסת משקיע יכולה להביא לשיפור יכולת הבנק להיפרע ולאפשר לחברה להמשיך כעסק חי תחת המשקיע, מושגים הסדרים דומים במקרים רבים".
עם ביטול הסדר החוב עם לאומי, אומרת רייכבך-סגל, יש כמה אפשרויות פעולה לגנדן. "היא יכולה לפעול עם המשקיע להשגת מתווה משופר מול הבנק. במקרים כאלה יכול הסדר מתוקן המיטיב עם הבנק להיות 'על חשבון' נושים אחרים.
"אפשרות נוספת, ככל שלא יימצא פתרון לכניסת משקיע ללא חסות בית המשפט, היא לפנות בבקשה להקפאת הליכים, על מנת לפעול להשגת הסדר נושים כולל לחברה בחסות בית המשפט. הסדר כזה צריך לקבל את הסכמת מרבית הנושים המחזיקים בחלק מהותי מהחוב, בכל אחת מקבוצות הנושים. על החברה להציג בפני בית המשפט שהפעלתה בתקופת הקפאת הליכים לא תהיה גירעונית ולא תיצור חובות נוספים, או להציג גורם שיסכים לממן את תקופת הקפאת ההליכים עד לאישור הסדר נושים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.