לפיד מדבר ולא יורה

ענף הרכב הישראלי, שמגלגל 100 מיליארד שקל בשנה, ממתין זה כחודשיים להחלטות האוצר לגבי רפורמות מהותיות במיסוי הרכב. החלטות על היקף הזמנת מלאי ועל שחרורי מכס במאות מיליוני דולרים מעוכבות, עסקאות עם חברות ליסינג מתבצעות בהיסוס ומעוכבים גם מבצעי הוזלות, שמבוססים על שערי המטבע הנוחים והיו יכולים לחסוך מיליוני שקלים לצרכנים. אלא שבאוצר לוקחים את הזמן ומספקים רק שמועות, חצאי הדלפות והכרזות רטוריות. התוצאה מזכירה רכב עם מצמד שרוף: הטורים בענף גבוהים, ויש רעש, אבל הגלגלים לא מסתובבים.

חוסר ודאות בסיסי בענף

בימים אלה אמורות להתקבל הזמנות המלאי של היבואנים למחצית השנייה של השנה. החלטות כאלה לא מתקבלות כלאחר יד אלא מבוססות על ניתוח וחיזוי מקיף של נתונים ברמה גבוהה של ודאות כגון מחירי הרכב לצרכן אחרי הטבות המס הירוק, היחס התחרותי בין דגמים שונים בשוק והמצב במשק. אבל כרגע, כל תחזית לגבי המחירים הסופיים של כלי הרכב ושיעורי המס בחודשים הקרובים תהיה בגדר ספקולציה, מכיוון שהאוצר ורשות המסים לא משדרים שום קריאת כיוון לגבי עיתוי הצעדים ומהותם.

האי ודאות תוקעת כיום מקלות גם בגלגלים של חברות הליסינג, שרוכשות כלי רכב בהיקף של 7-8 מיליארד שקל בשנה. מצד אחד קיים בענף הליסינג קונצנזוס כללי, שכל צעדי מיסוי הרכב, יהיו אשר יהיו, ידחפו את מחירי הרכב החדש כלפי מעלה. זו ללא ספק התפתחות חיובית מנקודת המבט של ענף, שהנכס העיקרי שלו - והבסיס למינוף בהיקף 14 מיליארד שקל - הוא השווי המאזני של עשרות אלפי כלי רכב קיימים בציים.

מצד שני, מחירי הרכב הרשמיים ישפיעו על מחירי הליסינג ועל שווי השימוש החודשי, שמשלמים מקבלי הרכב הצמוד, וזו נקודה רגישה מאוד. כבר בתחילת 2013 חצו המחירים מלמעלה רף חדש, ואם הם ימשיכו לעלות משמעותית, יצטרך הענף לספוג בריחה של לקוחות. גם מחירי חוזי הליסינג, שנסגרים מול הלקוחות במהלך שנת עבודה, מבוססים על ההנחה שמחירי כלי הרכב במחירונים של 1 בינואר הם אלה שרלוונטיים לכל השנה. אבל צעדי מיסוי הרכב החדשים עשויים לשנות את ההנחה הזו ולפיכך חוזה שנחתם היום עשוי לייצר הפסדים מתמשכים.

כל זה עוד לפני שעסקנו בכלל בספקולציה שבאוצר יחליטו בהמשך לטפל ישירות בשווי השימוש על-ידי הגדלתו או שינוי הרכבו (כמו מיסוי מרכיב הדלק שמעניק המעביד לעובד) כדי לגייס עוד אי-אלו מאות מיליוני שקלים. גם הספקולציה הזו נמצאת כיום ב"רעש הרקע" העמום שבוקע מהאוצר ומטריד את הענף.

האורווה נסגרת, הסוסים בורחים

לחוסר ההחלטיות שמשדר האוצר יש גם מחיר מנקודת המבט של הכנסות המדינה ודוגמה טובה היא "עדכון המס הירוק", שהיה אמור להיכנס לתוקף בינואר השנה. למי שלא בקי ברזי המס הירוק נזכיר שהאוצר מעניק זה 4 שנים הטבת מס מדורגת לכלי רכב, שנעה בין 0 ל-15 אלף שקל על המחיר ליבואן בהתאם ל"קבוצת הזיהום" שאליה משתייך כלי הרכב. הסיווג של דגם מסוים בקבוצת זיהום כלשהי, ובהתאם זכאותו להטבה, נקבע על-פי נוסחה מורכבת של מרכיבי פליטה שגובשה ברשות המסים.

לפני כשנה וחצי הוחלט באוצר לעדכן את הנוסחה באמצעות החמרת מרכיבי הפליטה, כך שלמכוניות יהיה קשה יותר להשתבץ בקבוצות הזיהום שזכאיות לרוב הטבת המס. לצעד הזה היו שתי מטרות עיקריות: לאלץ את היבואנים להביא מכוניות עוד יותר נקיות וירוקות וגם - בעיקר - לגייס עוד כ-400 מיליון שקל בשנה לקופת המדינה.

אחרי מחקר מעמיק והתייעצות פרסמה רשות המסים בספטמבר אשתקד את נוסחת חישוב הזיהום החדשה ויבואנים רבים גילו שאכן מדובר בהחמרה משמעותית של הקריטריונים לקבלת הטבה. חלק מהדגמים, שמקבלים כיום הטבה של 2,000-3,000 דולר לרכב, אמורים היו לקבל על-פי הנוסחה החדשה 1,000 או 2,000 דולר פחות. זה לא נשמע הרבה, אבל כאשר מדובר בערכי יבוא לפני מס במכוניות משפחתיות ומטה, השינוי הזה לבדו צפוי להביא לייקור של אלפי שקלים במחיר המכוניות לצרכן.

אבל בינתיים חלפו כמעט שמונה חודשים מפרסום הנוסחה החדשה ולאוצר, כאמור, עוד אין תאריך יעד ודאי ליישום העדכון. המשמעות היא "תקופת הסתגלות" ממושכת מאוד, שנוצלה היטב על-ידי חלק מהיבואנים. ערכי הפליטה של הנוסחה החדשה נשלחו בבהילות ליצרני הרכב, מחלקות ההנדסה בחו"ל עמלו על כיול המנועים לערכי הפליטה החדשים - עניין לא מסובך במיוחד בעידן המנועים הממוחשבים של ימינו - וכל העסק עבר תהליך תקינה אירופית כדת וכדין.

אמנם מדובר באופרציות בהיקף של מאות אלפי דולרים, לעתים מיליונים, אבל זה "כסף קטן" כאשר מדובר בדגמים אסטרטגיים שיימכרו בישראל בשנים הקרובות במיליארדי שקלים. התוצאה של "תקופת החסד" הממושכת היא שחלק מדגמי הרכב החשובים, שיגיעו בחודשים הקרובים לארץ, ישתבצו ב"קבוצות זיהום" זהות או גבוהות רק במעט מאלו המקוריות ולפיכך יקבלו הטבת מס דומה מאוד למקורית.

זה יהיה מבורך מנקודת המבט של הצרכנים, שיצטרכו לשלם תוספת מחיר קטנה הרבה יותר מזו החזויה בגין "עדכון המס הירוק". אבל מבחינת האוצר היעד של 400 מיליון שקל בשנה הופך להיות תיאורטי בלבד. במילים אחרות, האורווה תיסגר לאחר שחלק גדול מהסוסים כבר ברחו ממנה.

המחיר של מס היוקרה

אי-ודאות אופפת גם את "מס רכבי היוקרה" החדש, שהוזכר עד כה רק בהתבטאויות כלליות של האוצר במסגרת ההודעה על חבילת הגזירות, ובהתבטאויות של השר לאיכות הסביבה שקרא "להטיל מס על מכוניות שמחירן לצרכן 300 אלף שקל ומעלה".

בהתבטאויות הללו היה די כדי לשלוח את ענף יבוא הרכב ל"כוננות ספיגה". כמה יבואנים אף מיהרו לשחרר החודש מהמכס מכוניות יוקרה, שהיו בנמלים, כדי להקדים רפואה למכה. אבל נכון לרגע זה מסרבים ברשות המסים ובאוצר להכריז רשמית איך ייראה המס הזה, מתי הוא יוטל ומה יהיה רף מחירי הרכב שיספגו את המס.

במאמר מוסגר נציין שהמס הזה מכוון באופן פרדוכסלי דווקא לפלח היחיד שעבר בשנתיים האחרונות מהפכה צרכנית אמיתית, שמקורה בכוחות התחרות החופשית ולא בהתערבות חיצונית כלשהי. התחרות הפנימית בין היבואנים הביאה לכך שבשנה החולפת בוטלו חלק גדול מהמחירונים הפיקטיביים של מותגי היוקרה, שנועדו לשמש בסיס להנחות, וכתוצאה נעלמה במידה רבה התופעה של "מחיר שונה לכל לקוח".

כיום מחירי המחירון הרשמיים של דגמים רבים בפלח היוקרה זולים בעשרות אחוזים מאלה שהיו לפני שלוש שנים וכלי רכב של מותגי היוקרה הפכו להיות נגישים גם לשכבות אוכלוסייה שבעבר יכלו רק לשאוף אליהם.

התערבות לא זהירה של האוצר בפלח הזה יכולה לחסל חלק ניכר מהמהפכה הזו והיא דורשת טיפול כירורגי זהיר, היכרות רבה עם הענף ומיומנות במיסוי רכב. למרות זאת, בינתיים לא קיבל ענף הרכב הזמנה לשימוע בנושא - כפי שהיה מקובל בעבר במקרה של רפורמות רכב רגישות - ולא החל שום תהליך של היזון חוזר. כתוצאה מכך, בענף חוששים מצעדי הנחתה שייצרו אפקט של פיל בחנות חרסינה וחוסר הוודאות יוצר נזק ממשי.

אז אם היינו צריכים להשיא כיום עצה אחת בלבד לשר האוצר החדש, הרי שזו תהיה עצתו הידועה של טוקו, הלוא הוא "הרע" מ"הטוב, הרע והמכוער": "אם אתה צריך לירות - תירה, אל תדבר".

 השפעת עדכון המס הירוק