המחיר הוא האלוהים החדש

1. לפני כחודש הגישה פרופ' ניקול אדלר, מומחית לחקר ביצועים מהאוניברסיטה העברית המתמחה בתחום התעופה, טיוטת דוח שהזמין ראש רשות התעופה האזרחית, גיורא רום. הפרטים האלה מתפרסמים כאן לראשונה, אך הם מעטים מדי: רום מסרב לדבר על העבודה של אדלר לפני שיוגש לו דוח סופי, וגם אדלר מסרבת לדבר בהוראה של רום.

דבר אחד ניתן לומר בוודאות: אדלר, בניגוד לתקוות של גורמים שונים בעלי עניין, אינה סבורה כי הסכם "שמים פתוחים" ימוטט בהכרח את חברות התעופה הישראליות. אם הן יתאימו את עצמן לשוק, היא מאמינה, החברות תוכלנה להתקיים.

מי שמבקש להתרשם מעמדותיה של אדלר יכול לקרוא מעט מהדברים שאמרה בשנת 2007 לקראת הכנס של האגודה לחקר התחבורה: "אם משרד התחבורה היה פותח את השמים לתחרות ומאפשר לחברות התעופה לנחות בארץ ללא הגבלה, המחירים היו יורדים ממילא וכמות התיירים הייתה עולה - ללא צורך בקמפיין שיווקי. אדלר טענה אז כי 1.9 מיליון התיירים המגיעים לארץ מדי שנה הם אחוז קטן מדי מתוך פוטנציאל אדיר שאינו מגיע לארץ, בין השאר, בשל מחירי התעופה הגבוהים והיעדר מקומות בטיסות לארץ. בעניין מימון הוצאות הביטחון לחברות הישראליות, טענה אדלר כי נהוג בעולם לחלק את ההוצאה בין המדינה לחברות, אולם אם יתברר שהחברות הישראליות מוציאות יותר - יש לסייע להן.

אז איפה הבעיה בעצם? שרי הממשלה הצביעו אתמול על הסכם מבלי שקראו את העבודה של אדלר, מבלי שקראו את הדוח הפנימי של משרד התחבורה שנוגע לאיתנות הפיננסית של החברות הישראליות ומבלי שביקשו לקבל לידיהם מסמך אובייקטיבי - למשל, של מרכז המידע והמחקר של הכנסת. הרי גם עבודתה של אדלר נעשתה בתשלום, כשמזמין העבודה ידע היטב מה עמדותיה הכלליות של החוקרת. גיורא רום, שהזמין את העבודה כאמור, מספיק ישר כדי להודות בשיחה עם "גלובס": "אתה יודע איך זה עם עבודות, זה כמו הסיפור על כמה משרדי ראיית חשבון שהתמודדו ביניהם על חיבור דוח ומזמין העבודה שאל אותם כמה זה שתיים ועוד שתיים. כולם ענו כמה הם חושבים, ורק האחרון שאל: כמה אתה רוצה שזה יהיה?".

כך עשו שרי הממשלה. הם הצביעו בעד מי שסיפר להם שהסכם "שמים פתוחים" יביא להפחתת מחירים. הם כל כך רוצים להיות "כחלונים", שאין טעם להציג להם טענות ומספרים. בעידן העוף בשקל, המחיר הוא האלוהים.

2. אתמול כתבנו כאן שהתגובה של עופר עיני להחלטת הממשלה בעניין "שמים פתוחים" לא תסתיים בנתב"ג, אלא תתמקד בעיקר בתקציב המדינה תוך הקשחת עמדות. היום (ב') עיני אישר את ההנחה הזו, לאחר שכינס סביב שולחנו קואליציה של ארגוני עובדים שאינם קשורים להסתדרות הכללית ושפעלו עד היום בנפרד. בשעות הצהריים הודיעו בהסתדרות כי "במסגרת הישיבה הראשונה שהתקיימה הוחלט על תיאום ושיתוף פעולה בין הארגונים לצורך גיבוש עמדות ומהלכים עתידיים, וזאת לאור ההיערכות לקראת הדיונים על תקציב המדינה מול האוצר".

הצעד הזה של עיני אינו רק בגדר עשיית שריר. הוא מונע ממשרד האוצר לפעול בשיטת "הפרד ומשול" ולנהל מו"מ נפרד עם ארגוני העובדים, ומותיר את כל הכוח הארגוני בידיו. "הממשלה אותתה אתמול שהכללים השתנו, אז גם אנחנו משנים את הכללים", אמר גורם בסביבתו של עיני. אם עד לאחרונה עיני הסכים לבחון דרכים שיאפשרו למדינה לקחת מכיסם של עובדי המגזר הציבורי כ-2 מיליארד שקל, בין היתר באמצעות דחיית הפעימה האחרונה בתוספת השכר וקיצוץ בדמי ההבראה, הרי שעכשיו עיני צפוי לחזור לנקודת המוצא שממנה התחיל: "לא ניתן שקל מכספי העובדים".

עיני מבין שהשביתות סביב הסכם השמים פתוחים הם בבחינת הפסד ידוע מראש בשל דעת הקהל הציבורית שתומכת בתחרות בכל מחיר כמעט, ולכן הוא מעדיף לנתב את הזעם שלו לטובת ענייני התקציב. אבל, אסור לטעות: כל מה שנראה בימים הקרובים בעניין תקציב המדינה מכיוונו של עיני קשור ל"שמים פתוחים". עיני חטף אתמול סטירה מהממשלה, ואין לו שום כוונה להגיש את הלחי השנייה. במישור האישי, הוא נפגע מהתנהלותו של שר האוצר, יאיר לפיד. האחרון הבטיח לו להימנע ככל הניתן מעימות עם ההסתדרות סביב תקציב המדינה, אולם אז דחף את סוגיית "שמים פתוחים" ולא עדכן את עיני שהצעה בעניין תובא להחלטת ממשלה. גורמים שמעורים בסוגיה טוענים כי כשלפיד הבין איזו מהומה עשויה להתעורר הוא הביע נכונות לסגת, אבל העדיף שנתניהו יהיה חתום על הנסיגה הזו. לנתניהו, מצדו, אין שום כוונה לעשות חיים קלים לשר האוצר שלו, וכך אנחנו עומדים בפני מלחמת עולם בין הממשלה להסתדרות.