קרן הון הסיכון לתחום הביומד, אורבימד ישראל, הובילה השקעה של 14.5 מיליון דולר (בשלבים) בחברת טריטו, שפיתחה מערכת לכריית מידע רפואי מרחבי האינטרנט, בעיקר מפורומים ורשתות חברתיות. המוצר משמש חולים שמחפשים מידע לגבי התרופות שהם נוטלים וכן חברות התרופות, שרוצות לראות כיצד מתנהגים, מרגישים ומתבטאים החולים שנוטלים את התרופות שלהן (ושל המתחרים). את החברה הקים גדעון מנטל, בעבר מנכ"ל חברת אבטחת המידע קומטאץ'.
בסבב השתתפו הקרנות ניו ליף (New Leaf), קרן אמריקנית פעילה בתחום טכנולוגיות המידע הרפואיות (Healthcare IT) וכן קרן Reed Elsevier, הקרן של המו"ל אלסבייר. עד כה גייסה החברה 5.5 מיליון דולר מריד אלסבייר, קרן Western Technology investments וד"ר שמואל קבילי.
מנטל אמר בעבר ל"גלובס" כי הקים את החברה משום שחיפש תחום שבו מהפיכת האינטרנט טרם התרחשב. לדבריו, כשהבין שפרשות כמו פרשת רמדיה בה נפגעו אנשים ממוצרי מזוון, הייתה יכולה להימנע בעזרת ניטור צמוד יותר של דיווחים על תופעות בריאותיות ברשת, הגה את המוצר של טריטו. "העולם הולך כמעט בכל תחום לשמיעת הקול של הצרכן", הוא אומר. "כולם רוצים לדעת מה אחרים אומרים".
לדברי עידו הדרי, מנכ"ל החברה, "בסוף 2011 השקנו את האתר המיועד לצרכנים וללא כל השקעה שיווקית, הוא חצה את רף ה-100 אלף כניסות ביום. לאחרונה השקנו את האתר בתשלום המיועד לכריית מידע מתוחכמת יותר, בעיקר עבור חברות התרופות. יש לנו כבר מספר מנויים והכנסות של מאות אלפי דולרים".
הוא מוסיף כי "עד עכשיו כולם רצו לשמוע את הקול של הרופא. כעת, בגלל שינויים חברתיים ואפילו חקיקתיים - כולם רוצים לשמוע את הדיעה של החולה. הרגולציה כבר לא משלמת עבור זה שהרפא מטפל, אלא על שהחולה יבריא". בשלב הראשון תוקצה ההשקעה להתרחבות של החברה בארה"ב.
לדביר ענת נשיץ שהובילה את ההשקעה מטעם אורבימד, "ענף ה-Healthcare IT הוא אחד הצומחים ביותר בתחום הרפואי. ברבעון ראשון של 2013 הושקעו בו 500 מיליון דולר, יותר מבכל 2011, ובוצעו לא פחות מ-46 עסקאות מיזוג או רכישה משמעותיות, בארה"ב בלבד. ישראל ערוכה לנצל את הפריצה הזו, כי יש לנו אנשי מדעי חיים מצויינים וגם אנשי IT מצויינים, כמו אלה שהקימו את טריטו". טריטו כורה מידע מ-1.3 מיליארד מקורות לגבי 24 אלף מחלות ומצבים רפואיים.
נשיץ הוסיפה כי "כשחברה מבצעת מחקר שוק, הוא מוגבל ומוטה על ידי השאלות שלה. המוצר הזה מספר לחברות דברים שהם לא ידעו, למשל חברה שגילתה כי חולים מעדיפים את המוצר המתחרה לה, דווקא בגלל צורת מתן התרופה, והם לא חשבו שזה חשוב. לפעמים אפשר לראות למשל שהשקת תרופה היא מוצלחת או לא מוצלחת. מידע כזה יכול לעניין גם משקיעים, רופאים וחברות ביטוח בריאות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
