קק"ל: האוצר מתכנן להוציא מיליארד שקל מקופתנו

זעם בקרן הקיימת לישראל וברשות מקרקעי ישראל (רמ"י), על כוונת שר האוצר יאיר לפיד לייעד מיליארד שקל מקופת קק"ל לפתרון חסמים בתחומי התשתיות והבינוי, לאורך שנתיים. עמדת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, היא שקיים קושי בכפיית מהלך כזה על קק"ל.

במסגרת התנגדות קק"ל, בהובלת עוה"ד זאב שרף ומשרד צלרמאייר-פילוסוף, עלתה הדרישה להפריד את קרקעות קק"ל מקרקעות רמ"י, מה שיוביל לתקיעת תוכניות בנייה חשובות ולפגוע בתוכניתו של לפיד לבנות 150 אלף דירות להשכרה בשולי הערים.

קק"ל הינה חברה פרטית והמינויים בה מתבצעים על פי מפתח הכוחות הפוליטיים. לפי התקנון שלה, היא משווקת קרקעותיה - 2.4 מיליון דונם, בעיקר בשולי הערים - ליהודים בלבד.

אדמות קק"ל מהוות כ-17% מהאדמות המנוהלות ומשווקות על ידי רמ"י. מדובר בקיבוצים במרכז הארץ, כמו גליל ים, שפיים, געש ויקום; מושבים ותיקים במרכז הארץ כמו כפר אז"ר; כל אדמות המושבים שקמו אחרי הקמת המדינה וכן קרקעות במושבות שהפכו לערים, כמו פתח תקוה, הוד השרון ורעננה. בשנים האחרונות מעבירה רמ"י לקק"ל כ-900 מיליון שקל בכל שנה על שיווק קרקעותיה של האחרונה. באזור המרכז מתבצע חלק ניכר מהשיווקים על קרקעות שבהן חלק מהקרקע שייך לקק"ל וחלק ממנה שייך למדינה.

בעקבות עתירות משפטיות שעסקו באפלייה של לא-יהודים, הגדירו בתי המשפט את קק"ל כגוף דו מהותי - מוסד לאומי וגוף מינהלי. הפסיקה אוסרת על אפליית לא-יהודים בשיווקי קרקע המבוצעים על ידי המדינה. כאשר קרקע של קק"ל משווקת לערבים, מתבצעת פעולה של החלפת קרקע קק"ל בקרקע מדינה.

יש לציין כי קק"ל נהנית מפטור ממסי מקרקעין ומחוק חובת מכרזים. היא אינה מחויבת בשקיפות בדוחותיה הכספיים ובקופתה כ-4 מיליארד שקל.

בבסיס הרפורמה שיזם ראש הממשלה בנימין נתניהו במינהל, שעברה בחקיקה בכנסת, עומדת העברת הבעלות על דירות לידי החוכרים - מה שעומד בסתירה לתקנון קק"ל שמאפשר שיווק קרקעות ליהודים בלבד. לאור זאת גובש הסדר קרקעות כללי בין המדינה לבין קק"ל, שלפיו קרקעות קק"ל יועברו לידי המדינה וקק"ל תקבל קרקעות חלופיות בפריפריה.

ההסדר לא נחתם עדיין בגלל עתירות של סיעת קדימה וגורמים נוספים, התלויות ועומדות בביהמ"ש המחוזי בירושלים. לקק"ל יש כרגע רק 2 נציגים במועצת מקרקעי ישראל, אולם לאחר החתימה על ההסכם יהיו לה שישה נציגים מתוך 13 חברי מועצה.

המתנגדים העיקריים להסדר חילופי הקרקעות במסגרת הרפורמה הם אנשי סיעת הבית היהודי, ובעיקר שר השיכון והבינוי אורי אריאל, שהתבטא בכנסת בחריפות נגד "הלאמת קק"ל" ושימוש באדמותיה לשיווק ללא-יהודים. מנכ"ל משרד השיכון הנכנס, שלמה בן אליהו, מתנגד להסכם אף הוא וטוען שיש להפריד לחלוטין את אדמות קק"ל משיווקי רמ"י.

גורמים בענף טוענים כי מבחינה לוגיסטית קק"ל אינה מסוגלת להקים מערך שיווק קרקע עצמאי ליהודים בלבד.

החקלאים בעד הפרדה

גורמים בכירים בשוק הנדל"ן טוענים כי הפרדת אדמות קק"ל מאדמות המדינה תתקע תוכניות בנייה גדולות שכבר קיימות על קרקעות שבהן יש עירוב של קרקע מדינה וקרקע קק"ל. אם קק"ל תתנתק ותקים מערך שיווק קרקע עצמאי, יוקפא שיווק קרקעות קק"ל במשך שנים אחדות.

לחקלאים יש לכאורה עניין בהפרדת אדמות קק"ל מאדמות המדינה, משום שיוכלו לדרוש פיצויים גבוהים מכל דונם חקלאי של אדמות קק"ל שהם מחזיקים, שמיועד לבנייה למגורים.

הפרדת אדמות קק"ל מאדמות המדינה לא תאפשר את יישום תוכניתו של יו"ר קבינט הדיור, שר האוצר יאיר לפיד, לבניית 150 אלף דירות להשכרה על קרקעות חקלאיות פנויות בשולי הערים. הסיבה: הרוב המכריע של קרקעות אלה, בעיקר במרכז הארץ, הוא אדמות קק"ל.

גורמים בסביבתו של יו"ר קק"ל אפי שטנצלר אומרים כי בשנים האחרונות הוא מתנגד להפרדת קק"ל מרמ"י בגלל הבעיה התכנונית שתיווצר במהלך כזה, אולם נוצר כעת לחץ גדול בקק"ל בכיוון זה, אם המדינה תבצע מהלך חד צדדי בלתי חוקי לדעתו.