תכירו: הטכנולוגיה שמזהה ויאגרה מזויפת בשדות התעופה

הטכנולוגיה ששימשה לפיתוח המכ"ם שחברת מגנ"א פרסה בשנתיים האחרונות לאורך גבול ישראל-מצרים, מוטמעת כיום במערכת חדישה לזיהוי כרישים שמתקרבים לחוף הים. הרשויות באוסטרליה ובדרום אפריקה כבר מתעניינות בפיתוח החדש של מגנ"א ולפני מספר חודשים הזמינו את נציגי החברה, כדי שידגימו את יכולות הגילוי וההתרעה של המערכת.

הצדדים לא חתמו על עסקה אבל מנכ"ל החברה, חיים סיבוני, מספר שההדגמה עברה בשלום: "כמו במקרה של הגנה על גבולות או על מתקנים רגישים, גם כאן המכ"ם פועל לטווח של כמה קילומטרים ומזהה, ברמת אמינות גבוהה מאוד, כל תנועה חשודה. במתאר הימי, הוא הצליח לגלות כרישים בזכות מעקב אחר תנועת הסנפירים שלהם. שימוש באמצעי כזה יחסוך הפעלת תצפיתנים, שאמורים לעקוב אחר כרישים שמתקרבים לחופים ולתת התרעה טובה על סכנה שמתקרבת לחופים".

בדומה לטכנולוגיה של מגנ"א, שיועדה תחילה לשימוש ביטחוני ובהמשך הוסבה ליישום שיכול להניב עסקאות נאות בשוק האזרחי - כך גם זו של ד.י.ר טכנולוגיות, שפיתחה מצלמה תרמית לשימושים של כוחות צבאיים ובהמשך, שינויים קלים הפכו אותה למצלמה ייחודית שמזהה תרופות מזויפות במעברי גבול ובשדות תעופה, תוך שניות ספורות. המצלמה החדישה מסוגלת לזהות את ההרכב הכימי של תרופה ולספק תשובה מידית לשאלה אם הגלולות הכחולות הן אכן וויאגרה אמיתית, או סתם כדורים כחולים שיוצרו במעבדה מפוקפקת.

כשד.י.ר טכנולוגיות או מגנ"א יבקשו לייצא את המערכות האזרחיות, שפותחו בהשראת טכנולוגיות צבאיות, הן יידרשו לקבל רישיון מיוחד ממשרדי הכלכלה והביטחון לפי אמנת ואסנאר. מדובר באמנה שנחתמה ב-1996 בעיר ואסנאר שבהולנד ועליה חתומות 41 מדינות. מטרת האמנה, לפקח אחר אמצעים תמימים לכאורה, שעם שינויים קלים יוכלו להפוך נשק בקרב מדינות מטורפות, ארגוני טרור או סתם קרימינלים. ישראל לא חתומה על האמנה המדוברת, כי אינה חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. עם זאת, היא מחויבת לה מתוקף החלטתה להיות במעמד של "מצייתת" ומקווה שיום אחד עוד תצורף אליה, לצד מדינות מתועשות מובילות בעולם.

מוצרים דו-שימושיים

חלק מהציות הישראלי לאמנה כולל גם עדכון שעשה בחודשים האחרונים מנהל תחום המוצרים הדו שימושיים במשרד הכלכלה, עמירם הלוי, בסל המוצרים שעונים להגדרה של דו-שימושי. המהלך נועד להדק את הליכי הפיקוח על המוצרים התמימים שעם קצת ראש טוב, יכולים להפוך לנשק לכל דבר.

לצד עדכון סל המוצרים, גובשו גם הסדרים חדשים עם רשויות המכס - כדי לקצר ולייעל את הליכי הייצוא ובלי לעכב את קצב מתן הרישיונות ליצואנים. כך, מנתוני משרד הכלכלה עולה כי בשנת 2012 נופקו ליצואנים ישראליים כ-400 רישיונות ייצוא של מוצרים שעונים להגדרה דו-שימושיים לכ-45 מדינות יעד, עם תחזית לעסקאות בהיקף של כ 375 מיליון דולר.

על רקע ייעול ההליכים מול רשויות המכס, קיצור משך הזמן לניפוק רישיונות מתאימים, העריך הלוי כי כבר במהלך השנה הקרובה ניתן יהיה לנפק 1,500 רישיונות ייצוא למוצרים שבכוחם להיות מחד כלי משחית ומאידך, אמצעי טכנולוגי חכם ופשוט שיכול להציל חיים.

"העדכון של סל המוצרים שעונים להגדרה של דו-שימושיים וההתניה ליצואם בכפוף לרישיון אמורים לשרת את החברות הישראליות שמצדן, יכולות לשווק מוצר תמים אך לא יודעות לאן הוא מגיע ומה השימוש האמיתי שיעשה בו. אף בעל חברה לא ירצה לסיים עסקה כזאת בהסתבכות גדולה בעקבות מוצר שנפל לידי האויב. את הבדיקות המקדימות אנחנו עושים בעצמנו - במסגרת ההליכים למתן הרישיון", אמר הלוי.