"תעשיית הבירה צריכה לספוג ולשתוק. היא עתירת רווח"

"תעשיית הבירה היא עתירת רווח. התעשייה הזאת צריכה לספוג ולשתוק ולא להעלות את המחירים ולהלך אימים על הציבור" - כך אומרים ל"גלובס" מנהלים וגורמים שעבדו בתעשיית הבירה, בעקבות המאבק שהתנהל נגד אישור הוראת השעה מיולי 2012 להעלאת מס הקנייה על הבירה, בטענה כי המס הגבוה ימוטט את התעשייה.

אתמול (ג') הכריעה ועדת הכספים, בתום ויכוח סוער, כי הצו להעלאת מס הקנייה על הבירה שנכנס לאחרונה לתוקף יהפוך לקבוע - ויעמוד על 4.19 שקלים לליטר, במקום 2.18 שקלים לליטר.

מס הקנייה חל במידה שווה הן על הבירה מתוצרת מקומית והן על הבירה המיובאת. על-פי האוצר, התוספת להכנסות המדינה מהמס עומדת על 245 מיליון שקל בשנה.

"נתנו מתנה לתעשיית הבירה"

מבדיקת "גלובס" עולה גם כי יצרני הבירה - טמפו ומבשלות בירה לישראל - האחראיות לרוב מכר הבירה בארץ, לא הוזילו את הבירה לצרכן בעקבות הרפורמה במס הקנייה במאי 2007.

קודם לרפורמה חל על הבירה המקומית והמיובאת מס בשיעור של 40% מהמחיר לצרכן, ועל הבירה המיובאת חלה אז בנוסף "תוספת מכסת האחוזים", כך שמס הקנייה הכולל היה הרבה מעבר ל-40% ממחיר היבוא. בעקבות הרפורמה ב-2007 נקבע מס קנייה קבוע של 2 שקלים לליטר בירה, שכאמור הועלה ביוני 2012.

לדברי מנהלים בתעשייה, הרפורמה השפיעה על מרבית מותגי הבירה, והייתה לה השפעה מהותית במיוחד על מותגי הבירה היקרים. למרות זאת, ועל בסיס מחירוני יצרני הבירה לרשתות השיווק, מחיר שישיית בירה היינקן, בירה יקרה, של חברת טמפו, שעמד במארס 2007 (טרם הרפורמה) על 33.4 שקל - לא רק שלא הוזל, אלא אף התייקר ב-4.5% במארס 2008 ל-34.91 שקל.

במקביל עלה מחירה של שישיית בירה סטלה ארטואה, שאף היא בירה יקרה, המשווקת על ידי מבשלות בירה לישראל, ב-3.7%, ל-33.76 שקל.

"כשמדינת ישראל הורידה את מס הקנייה באמצעות הרפורמה, יצרניות הבירה לקחו את זה לכיס ולא הוזילו את המוצר לצרכן. זו מדינה מטורפת. נתנו לתעשיית הבירה מתנה של עשרות מיליוני שקלים ברווח", אומר גורם לשעבר בתעשיית הבירה.

עוד נטען כי "הבירה היא הקטגוריה השנייה הרווחית ביותר בענף המזון אחרי הקולה המוגז. אז על מה הם מבלבלים את המוח? אולי הגיע הזמן שיפקחו על ענפים מונופוליסטיים או קרטליסטיים? שיפקחו על הרווחיות שלהם, ושהנתונים, גם של החברות הפרטיות, ייחשפו לציבור".

בכיר ברשות המסים אמר ל"גלובס": "אם מישהו יודע כמה הם מוכרים וכמה הם מרוויחים, זה אנחנו. ממש לא צריך לדאוג להם. לא לטמפו ולא למבשלות בירה לישראל. הם הרוויחו המון כסף על חשבון הצרכן. לא צריך לרחם עליהם".

לדבריו, "גם אם הבירה תעלה בשקל עד שקל וחצי, לא קרה כלום. בסוף זה אלכוהול, ואנשים קצת מתבלבלים. יסתפקו בבקבוק בירה אחד פחות. זה גם ימנע תאונות. יש לשתיית הבירה המופרזת משמעויות שהמשק משלם עליהן. בסדר העדיפויות של המדינה, עדיף שהמדינה תיקח מבירה וסיגריות ולא מחינוך ומבריאות".

לדבי מנהל בתעשייה לשעבר, "עם ישראל לא רגיש למחיר הבירה, וגם בעבר, כשהמחיר עלה, הביקוש לא ירד, ולכן יש פיתוי מאוד גדול למנהלים להעלות את המחיר. למרות זאת, תעשיית הבירה צריכה להוריד מחירים ולעודד את הציבור לשתות בירה במחירים טובים יותר, ואז הם יצרכו יותר ושוק הבירה יגדל".

לדברי מנהל אחר, "הרווח הגולמי על הבירה הוא סביב 60%, אז מה הסיפור? אני לא מבין? אם הקטגוריה כל-כך גרועה, למה בטיב טעם יש עשרות מותגים? ולמה יש כל-כך הרבה יבואנים? הם רוצים להרוויח יותר. תבדקו אם ההיקף הכספי של הבירה ירד מאז שהשיתו את המס. אני בטוח שלא. אם מדינת ישראל תוריד את המס - שתהיה התחייבות לחברות להוריד את המחיר לצרכן".

טמפו: "הטענה שיצרניות הבירה 'עשו קופה' על חשבון הצרכנים משוללת כל יסוד"

קוקה-קולה ישראל, בעל מבשלות בירה לישראל, סירבה להגיב.

מחברת טמפו נמסר בתגובה: "הדברים הם סילוף של העובדות במטרה לגרום עוול, והטענה שיצרניות הבירה 'עשו קופה' על חשבון הצרכנים משוללת כל יסוד. בעקבות הרפורמה במס המותגים היקרים נהנו, אבל המותגים הזולים ספגו עלייה במס.

"רווחינו לא גדלו מהרפורמה, כיוון שהרווחים מהבירות היקרות (היינקן למשל) וההפסדים מהבירות העממיות (גולדסטאר ומכבי למשל) איזנו זה את זה. נתוני הרווח הגולמי אינם מדויקים - בלשון המעטה".

יו"ר טמפו, ז'ק בר, אמר כי החלטת ועדת הכספים פוגעת באוכלוסיית 'האדם העובד', כפי שהגדיר אותה שר האוצר יאיר לפיד, ופוגעת בתעשייה המקומית. "המס כבר הוביל לירידה של 10% בצריכת הבירה בישראל, וזאת בהיקף של כ-170 מיליון שקל", אמר בר.

"אנחנו הופכים לפיאודלים. שכבה אחת לוקחת הכול"

נשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן, טען השבוע כי להעלאת המס יהיו השלכות "הרות-הגורל על תעשיית הבירה בישראל וכן על כ-2,000 העובדים המתפרנסים ממנה".

בהתאחדות התעשיינים הגדירו אתמול את החלטת ועדת הכספים לאשר את ייקור הבירה "אבסורד, שנוגד את האינטרסים של מדינת ישראל".

גם ז'ק בר, בעל השליטה בחברת טמפו, אמר ל"גלובס" כי "אם מעלים מס בצורה פראית, יוצרים ירידה חדה בצריכה ופוגעים פגיעה רצינית בצרכנים וממילא גם בנו". במקביל הודה בר כי "זו תעשייה מצוינת".

מנהלים בתעשיית הבירה יוצאים נגד הדברים ואף טוענים כי זו שאלה של הזמן עד שעובדי התעשייה יתקוממו.

"בעלי העסקים טוענים שהם נפגעים בצורה משמעותית. אם בעל החברה עשה בשנה 60 מיליון שקל רווח תפעולי, אז שייקח עכשיו 50 מיליון שקל רווח. מה קרה? זה כולה 8 משפחות שמכניסות את כולם להיסטריה. הם צריכים לקום ולומר, לא קרה כלום. כמו שההכנסה הפנויה של גברת כהן מחדרה ירדה, אז ההכנסה הפנויה שלהם תרד. מה קרה? הם לא יגמרו את החודש?".

לדברי מנהל אחר, "כל מנהל מכיר את הפטנט שנותנים לעובד 200 שקל יותר משכר המינימום ואז טוענים ש-60% מהעובדים מרוויחים יותר משכר מינימום. עכשיו הרווח של החברה יירד ויקראו לעובדים לחדר האוכל ויגידו להם 'המצב רע, צריך להדק חגורות. נוריד לכם את המשכורת ב-5%, כי בעל הבית לא מוכן להרוויח פחות'. העובדים לא רואים שבעל הבית יקבל 50 מיליון שקל במקום 60 מיליון שקל כשהם מרוויחים שכר מינימום וקצת?

"אנחנו הופכים להיות פיאודלים. יש שכבה אחת שלוקחת הכול, ורוב העובדים הם בשכר מינימום וקצת יותר. יום אחד זה יתפוצץ לנו בפרצוף, והעובדים שלנו יקומו נגדנו, המנהלים. הם יודעים את המספרים. העובדים היום לא מדברים, אבל הם יתחילו לדבר, בהתחלה במפגשים בחדר האוכל ואחר-כך בפייסבוק. בוודאות העובדים יקומו ויתקוממו. בעלי החברות לא קולטים את זה".

 שוק הבירה

 שוק הבירה