1. הרפורמות המבניות שנחשפו היום (ד') גובשו ותוכננו על ידי הממונה על אגף התקציבים גל הרשקוביץ וסגניו - ולא על ידי שר האוצר יאיר לפיד. לפיד, עם כל הכבוד לו, אינו מסוגל לתכנן שינויים כאלו בחודש, קל וחומר כאשר אין לו ידע כלכלי מקדים. יתרה מזו, כ-90% מהרפורמות המוצעות כבר נחשפו ב"גלובס" ערב הבחירות, כאשר לפיד עוד לא ידע מה כוחו האמיתי והרבה לפני שמונה לשר האוצר. הסיבה לכך פשוטה: אגף התקציבים עובד על טיוטת חוק ההסדרים מזה שנה לפחות והטיוטה שהסתובבה אתמול בוועדת הכספים נכתבת כבר חצי שנה. לכן, האמרה שלפיה מדובר בתוכנית "לפיד נגד החרדים" איננה נכונה - עובדתית.
2. הרשקוביץ, האיש הכי מושמץ באוצר שלא בצדק, הבין כי הדרך להוביל את המשק לצמיחה היא דרך רפורמות, שינויים מבניים, הסרת חסמים, התייעלות, צמצום כוח אדם. אחרי שהכלי הפיסקאלי גמור (יש קיצוצים וגם העלאות מסים) והכלי המוניטארי גם (הריבית נמוכה מאוד) - רק שינויים כאלו יורידו מחירים, ישפרו את השירותים ויתרמו לצמיחת המשק. כך גם קורה במדינות אירופה: כשהן אינן יכולות להגדיל תקציבים - הן משקיעות בשינויים מבניים.
3. איפה כן נכנס שר האוצר? בשלב ראשון, בהזדהות האידיאולוגית; בשלב שני, בדגשים; ובשלב שלישי בביצוע. עם מינויו לשר האוצר, כתבנו כי השותף הטוב ביותר בקדנציה שלו לא יהיה ראש הממשלה, אלא אנשי אגף התקציבים. ההזדהות האידיאולוגיות בין לפיד ל"נערי האוצר" היא כמעט מוחלטת. לשמוע את לפיד זה כמו לשמוע את הרשקוביץ או קודמיו. אם לפיד היה בן 25, הרשקוביץ היה מקבל אותו כרפרנט באגף בזרועות פתוחות. יש להם אותו דנ"א תפיסתי.
4. אין ספק כי אם לפיד לא היה שר האוצר, רפורמות חיוניות למשק שהאגף מעודד זה שנים, כגון לימודי ליבה במגזר החרדי, גיוס חרדים ושינוי קריטריונים לקבלת סיוע והנחות לארנונה ולתשלום מעונות יום - לא היו קורמות עור וגידים. רק לפיד (יחד עם נתניהו) יוכלו ליישם ולהוציא אותן לפועל. ללא שר אוצר חזק (וראש ממשלה חזק) הרפורמות תישארנה, כמיטב המסורת במדינתנו, כאות מתה. זה המבחן האמיתי של לפיד ועושה רושם שהוא מבין זאת היטב. לפיד מבין שאם הוא יצליח להוציא לפועל רפורמות שיורידו את יוקר המחייה, האזרחים יקבלו את העלאת המסים בהבנה גדולה יותר. אתמול הוא כבר דיבר על "מלחמה", באופן בוטה, והצהיר כי תהיה מלחמה "אולי על כל סעיף". רק בתחילת השבוע הוא חטף מכות מעובדי אל על בכניסה למשרדו - וחייך. יאמר לזכותו כי הוא מכין את האוגדות לקרב, וזו הסיבה שהתלבט בין אורי יוגב לבין יעל אנדורן לתפקיד מנכ"ל האוצר. יש לשניהם רקורד מוכח בניהול מלחמות כאלו.
5. טיוטת חוק ההסדרים שמסרו חברי הכנסת אתמול לכמה עיתונאים איננה המעודכנת ביותר. גרסה חדשה כבר מתגבשת. יש כמה מהלכים שטרם מצאו את מקומם. לדוגמה, העלאת גיל הפרישה לנשים ל-67 לא נכללה בטיוטה הזו, ובאוצר בודקים האם להכניסה כעת או להוביל את המהלך בחקיקה רגילה. מצב דומה קורה עם קיצור השירות בצה"ל, שכלול בתוכנית הכלכלית, אך טרם הוחלט אם להכניסו בחוק ההסדרים או להעבירו לוועדה שמטפלת בשוויון בנטל. הטיוטה הזו גם כוללת לא מעט "עזים", ויש כבר כמה הצעות מחליטים, שפקידי האוצר כבר החליטו שלא יהיו בגרסה הסופית, אך שווה לנסות אותן ומוקדם לוותר עליהן. יש לא מעט סעיפים שמציעים בסך הכול "להקים צוות בינמשרדי לבחינת" נושאים שונים. כמו כן, יש הצעות מחליטים שמציעים ליישם רפורמות שכבר נידונו בממשלה, ופשוט לא יצאו לפועל. כמובן שיש רפורמות שחוזרות על עצמן שנה אחרי שנה. הסיבה לכך פשוטה: הן מעולם לא יצאו לפועל ועדיין מהוות חסם לצמיחת המשק. בין כה וכה, יהיו עוד הרבה שינויים, ובמילים פשוטות, מה שיאושר במליאת הכנסת (אחרי ועדת כספים) יהיה שונה מאוד מהטיוטה שהתפרסמה היום.
חוק ההסדרים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
