לפיד יצית, ביבי ישפוך נפט

חגיגות הניצחון סביב האישור של הסכם שמים פתוחים בממשלה למרות האיום בהשבתת נתב"ג, העניקו לנתניהו ולפיד תיאבון להמשיך בספין שהובילו בתחילת השבוע: אנחנו חזקים ונחושים נגד כל אויבי הציבור - טייקונים, חרדים וועדי עובדים, לא עלינו.

ככה גברת כהן מחדרה עומדת לספוג בקרוב העלאת מס הכנסה, העלאת מע"מ, קיצוץ בקצבאות הילדים, ופגיעה בקרן ההשתלמות שלה, אבל מול כל אלה נחמה גדולה - הממשלה נחושה. הוועדים יקבלו מכה, וגברת כהן שלנו תוכל לצרוך מיץ בזול וגבינה צהובה תוצרת פולין ולטוס עם אייר ברלין.

הסכם שמים פתוחים הוא מקרה קלאסי של החלטה לגיטימית מצד הרגולטור. בהסתדרות לא באמת חשבו שימנעו אותה, אלא נאבקו על שיפורים שיבטיחו במידת מה את האיתנות הפיננסית של חברות התעופה הישראליות.

במקרה של הקיצוץ המתוכנן בתנאי השכר של עובדי המגזר הציבורי, הרי שהתנאים האלה מעוגנים בהסכמים קיבוציים והממשלה חייבת על פי דין לנהל מו"מ ולהגיע להסכמה אם ברצונה לראות אפילו שקל. אבל באווירה הציבורית שאוהדת את ה"נחישות" שהופגנה בעניין השמים הפתוחים, אפשר "לדלג" על ניהול מו"מ ולגרום לעיני להזיע.

בזירה הפוליטית יש מי שמשוכנע שכל מה שמניע בימים האחרונים את רה"מ נתניהו זה לראות את שר האוצר שלו חוטף. אם לפיד יצית גפרור מול יו"ר ההסתדרות, נתניהו יזרוק גלון של נפט. באווירה הנוכחית, יחד עם נאום החביטה בחרדים, לפיד לא ממהר לכבות את האש. במשך שבועיים הוא לא טרח לקבוע פגישה עם עיני, והאחרון הוא שנאלץ לדרוש פגישה כזו היום.

בסביבתו של עיני סבורים כי ההזמנה לפגישה מחויבת כדי לשדר תום לב לפני יציאה לסכסוך עבודה, אבל אפשר להסתכל על זה גם כמצמוץ ראשון. לפיד עדיין לא ענה לעיני (אומרים שהוא חולה), ואילו נתניהו השיב לו מעל במת הכנסת כשאמר שלא יירתע משום שביתה.

בשנים האחרונות, ובניגוד למגמה בעולם, המשק הישראלי חווה גל של התאגדויות עובדים. התופעה הזו חוצה ענפים, צווארון כחול וצווארון לבן, מעובדי תחנות הדלק של סונול ועד העובדים של פלאפון.

היגררות לשביתות גדולות בהובלת הוועדים בנמלים ובשירותים החיוניים עשויה דווקא לפגוע באהדה שצמחה לעבודה המאורגנת. באופן אירוני, ככל שהממשלה משוועת לעימות הזה, עיני נכנס למלכוד גדול יותר.