יאיר אמר

 יאיר לפיד

מרגיע לראות שר אוצר אופטימי שמדבר "אנחנו" ומספר כמה באמת רע (האם תחזיק ההבנה כשהגזירות ייגעו בכיסים הפרטיים? בהתחלה לא, אחר כך כן?). נעים לראות שר עשוי מחומרים של בני אדם, קל, נגיש, נטול גינוני מלכות (רק שזה לא יתברר כהפוך על הפוך). לצפות בו חשוף ממעגל מאבטחים, מחבק, יוצא למפגינים ומארח נציגות בסלון. לשים לב איך גרם לשיח השרים להשתנות (כולם "כחלונים").

נרצה או לא, Read my facebook הפך לשלאגר יותר אמין מ-Read my lips (להט ההתכתבות עובר לו. קלט שעיתונאים כעסו שהוא מדלג עליהם ויצאו נגדו. בקרוב הראיונות). ואחרי הכול, המבחנים הגדולים עוד לפניו: העברת תקציב ויישום ה"מהפכות" (מינוח לפידי למילות העבר "רפורמות" ו"שינויים מבניים").

השבוע לא הייתה שעה בלי לפיד או על לפיד. הוא נע בין הפסגות, וקיבל-חטף שיעור גדול וחשוב. לפיד קלט את ממדי העוצמה והמעמד ואת ההשפעה הקטלנית והלא מבוקרת של תגובת השרשרת. כשנדמה היה לו ולאנשיו ש"נאום החרדים" בכנסת, יום ב', היה להצלחה מסחררת (פוליטיקאי המפלגות החרדיות שיחקו לידיו ונפלו למלכודת בקלות) ואלפי תגובות מפרגנות ותומכות הציפו את הלשכה ואת הרשת, בא אתמול, ד', סגנו, מיקי לוי, ועוד ברדיו החרדי "קול ברמה", איבד את השליטה בפה וכינה את החרדים "טפילים".

לוי, נעים הליכות, שכמפקד מחוז ירושלים ידע להסתדר עם חרדים בלי לשבור כלים ולהתבזות, נשבה-נגרר אחר הפטפטת היהירה של הבוס, כמעט בכה כשהתנצל שוב ושוב ושוב.

השבוע גם התגבשו בני ובנות הזוג שאיתם נצטרך לבלות את הימים הבאים: י.ל ובנימין נתניהו, י.ל ועופר עיני, י.ל ונפתלי בנט, י.ל ושלי יחימוביץ'. נתניהו אולי רואה בו איום על הכיסא, אבל זהו איום רחוק, ועד אז ברור שהצלחה של לפיד היא הצלחה של נתניהו, שכלכלת נתניהו לא תצלח בלי לפיד, שלפיד לא יצליח במהפכה בלי נתניהו. הם נפגשים ומדברים הרבה. שניהם נולדו בסוף הקיץ, הראשון לפני 64 שנה, השני לפני 50 שנה.

דור אחר. עידן אחר. הם יסתדרו בכול, הבעיה תהיה בקיצוץ תקציב הביטחון. הפרדוקס של נתניהו: האיום האיראני והתפרסותו במרחב עומדים במרכז התודעה שלו ושכנוע העולם שהוא מחזיק את כל האופציות על השולחן הם מרכז העיסוק שלו. אם יקצץ בתקציב הביטחון (הוא מאמין שצריך ואפשר), יתרגעו במערב ויגידו שאיומיו איומי סרק, שכן מי שמתכונן למלחמה לא הגיוני שיחתוך בתקציב הצבא. התוצאה: יהיה איזשהו קיצוץ. שיתחיל במספר גדול ובמהלך השנה יצטמצם.

יחסי י.ל ועופר עיני חמים, חיבה אישית, אבל הוא הבעיה הכי גדולה. האם לפיד מסוגל לראות משק מושבת והמוני עובדים ברחובות? עוד נראה. התוצאה: הם יצטרכו לקבוע ביניהם נוסחה מתוחכמת בין ויתור על הטבות המס לקרנות ההשתלמות, לקיצוצים במגזר הציבורי והסכמי העבודה החדשים.

י.ל מבין ש ע.ע חייב לעצמו שביתות, מהומות והפגנות. אז ביום יפגינו, בלילה ידברו. ברית י.ל ונפתלי בנט מתחזקת. הם עשויים מעור אחד, מהפכנים ממוסדים, בחולצה לבנה ושיער עשוי. כמה שעות אחרי נאום-האדם-העובד של לפיד בכנס המרכז למחקרי ביטחון לאומי, ונאום-השביתות ("שום שביתה לא תרתיע אותנו") של נתניהו פרץ האח נפתלי, שר הכלכלה והמסחר, בהודעת תמיכה "המונופול בנמלים יפורק ויהי מה!".

עם שלי יחימוביץ' יהיה "חם" אפילו יותר מאשר עם אריה דרעי. אצלו זה אינטרסים וכסף, אצל ש.י, החברה לשעבר מערוץ 2, זה אמוציות, דם רע, הצלחה שלו מול כישלון שלה, כריזמה שלו מול קשיי תקשורת שלה.

stella-k@globes.co.il