המבחן הגדול של אובמה: להורות על התערבות צבאית בסוריה?

נשיא ארה"ב, ברק אובמה, ניצב עתה לפני אחד מהמבחנים הקשים ביותר שנכפו עליו בארבע וחצי שנות נשיאותו: האם להורות על התערבות צבאית בסוריה, על סמך הוכחות, חלקן לכאורה מוצקות, שמשטרו של בשאר אסד השתמש בנשק כימי, לפחות פעמיים, נגד אזרחים ו/או כוחות של המורדים בשטחה של סוריה?

זו דילמה סבוכה שכל האופציות לפתרונה רעות זו מזו. זו טריפה וזו נבלה. התערבות צבאית טומנת בחובה סיכונים עצומים. הימנעות מפעולה צבאית והפרחת איומים נוספים, בלי לעשות דבר, יציירו את אובמה כנשיא חלשלש ואת ארה"ב כמעצמה קצוצת כנפיים.

אובמה מוצא אפוא את עצמו במלכוד מתוצרת עצמית. הוא הכריז כמה פעמים בשנה שחלפה, כי ארה"ב לא תשב בחיבוק יידיים נוכח שימוש בנשק כימי בסוריה. כך, למשל, בביקורו בישראל, במארס השנה, במסיבת עיתונאים עם רה"מ בנימין נתניהו, אמר הנשיא, כי הפעלת נשק כזה תהיה "שינוי בכללי המשחק", שייחייב את הקהילה הבינלאומית לנקוט פעולה.

וב-20 באוגוסט אשתקד אמר אובמה: "הבהרנו היטב למשטר אסד, וגם לגורמים אחרים שפועלים בשטח (המורדים - ר.ד.), שהזזת כמויות של נשק כימי, או שימוש בנשק כימי, הם קו אדום מבחינתנו. זה ישנה את החישובים שלי... זה ישנה את המשוואה". הוא ציין שמשטר אסד יכול לצפות ל"תוצאות אדירות ממדים" אם יפעיל נשק כימי.

עכשיו אובמה כבול ברשת הכרזותיו. לאחר שבריטניה, צרפת וכמה גורמים רשמיים בישראל, לרבות תא"ל איתי ברון, ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין בצה"ל הכריזו, בשבוע שחלף, כי יש ראיות לשימוש בנשק כימי בסוריה, נאלץ הבית הלבן, כאילו בעל כורחו, להודות שאכן כך: ממשלת סוריה השתמשה בנשק כימי נגד אזרחים או מורדים במשטר אסד.

באיגרת מהבית הלבן למחוקקים בכירים, שתוכנה פורסם אמש (ה'), נאמר שסוכנויות מודיעיניות אמריקניות מאמינות עתה, ב"מידות שונות של ודאות", שממשלת סוריה אכן השתמשה בנשק כימי. אך הבית הלבן מדגיש, כי הממשל עדיין זקוק לראיות חותכות לפני שהנשיא יחליט לנקוט פעולה.

המסמך מראה, שארה"ב מתקרבת לעמדה שהביע תא"ל ברון בשאלה זו וייתכן שהממשל מכשיר את הקרקע להצהרה רשמית, שאסד אכן חצה את הקו האדום שאובמה שירטט אשתקד.

הבית הלבן מדגיש באיגרת לקונגרס, שבהתחשב במה שמונח על כף המאזניים, ארה"ב עדיין זקוקה להוכחות אמינות שלפני שתחליט על פעולה ספציפית נגד אסד. המסמך מציין שארה"ב תובעת עתה מאו"ם לערוך חקירה מקיפה בסוריה כדי לבדוק האם אכן נעשה שם שימוש בנשק כימי.

אך האיגרת מדגישה: "אנו אכן מאמינים, שכל שימוש בנשק כימי בסוריה מקורו, קרוב לודאי, במשטר אסד".

שר החוץ של ארה"ב, ג'ון קרי, אמר אמש, כי ארה"ב מאמינה, שנשק כימי אכן הופעל פעמיים בסוריה. שר ההגנה, צ'אק הייגל, המסיים ביקור במזה"ת, הדגיש, בשיחה עם כתבים, שהוא מוכן ליעץ לנשיא בסוגיות הקשורות לפעולה אפשרית נגד סוריה. הוא נמנע מקביעה חד-משמעית בסוגיה זו וציין, שיש עדיין אי ודאות "במה נעשה שימוש, היכן נעשה שימוש ומי עשה שימוש". אך הוא לא הטיל ספק מפורש שאכן נעשה שימוש בנשק כימי. אבל הוא הוסיף: "זה עסק רציני. אנו זקוקים לכל העובדות".

הבלוג Danger Room, באתר שלWired Magazine , דיווח אתמול שסוכנויות מודיעין אמריקניות הצליחו להשיג דגימות דם מכמה קרבנות של התקפה בנשק כימי והן מצביעות על כך שנעשה שימוש בגז העצבים סארין.

על רקע זה, נראה לכאורה שאובמה חייב לפעול. הוא צריך להראות לעולם, שמילה שלו היא מילה. אם יתעלם מהכרזותיו על "קו אדום" ו"שינוי כללי המשחק", האם איראן תתייחס ברצינות להכרזותיו שארה"ב לא תתיר לה לפתח נשק גרעיני? אולי לא פחות חשוב: האם ישראל תתייחס ברצינות לאזהרות אובמה לאיראן? ומה יחשבו בפיונגיאנג? ובקרמל?

אבל החלטה לנקוט פעולה צבאית כלשהי בסוריה עלולה לפתוח תיבת פנדורה עם פוטנציאל נזקים הרסני: הרי חלק מכוחות המורדים במשטר הם ארגונים איסלמיסטיים קיצוניים, וחלק מהם קשור לאל-קאעדה. אם משטר אסד יפול בפעולה צבאית אמריקנית, מי ייכנס לארמון הנשיאות בדמשק? האם וושינגטון, וישראל, מוכנות לסוריה איסלמיסטית? ומזווית אחרת: אם סוריה תיקרע לגזרים, כמו עיראק, ויתפתח מאבק עקוב מדם בין פלגי המורדים, מי יכול להבטיח לארה"ב, ולישראל, שחיזבאללה, בסיוע מסיבי של איראן, לא יגבר על הפלגים האחרים ויהפוך את דמשק לשלוחה של טהראן? ובמקרה של פעולה אמריקנית, אפילו מוגבלת, האם יש ערובה כלשהי שחיזבאללה בצפון וחמאס בדרום לא יתחילו להמטיר אלפי טילים ורקטות על ישראל? ומה יקרה עם הכמויות הגדולות של נשק כימי, ואולי ביולוגי, במאגרי המשטר? הרי הפצצה מהאוויר של המאגרים עלולה להפוך אזורים שלמים בסוריה לשממה רעילה ולקטול אלפים? האם חלק מהנשקים לא עלול ליפול לידי המורדים האיסלמיסטיים, או חיזבאללה?

ובצד האחר של המשוואה, אובמה, ורוב האמריקנים, עדין זוכרים את הבטחות המודיעין האמריקני, שצדאם חוסיין יושב על מאגרי נשק גרעיני. המידע המודיעיני השגוי, אם לא שקרי, שימש עילה לפלישה לעיראק, שגבתה חייהם של אלפי חייליים אמריקניים ומאות אלפי אזרחים עיראקיים, ועלתה לאוצר האמריקני כארבעה טריליון דולר, לפי מחקר של הארווארד. לא לחינם הדגיש אמש הבית הלבן, כי "הערכות מודיעיניות לבדן" אינן יכולות לשמש עילה מספקת למלחמה.

נוסף לכך, כפוליטיקאי, חש אובמה היטב בעייפות האמריקנים ממלחמות. חלק מהקמפיין שלו לנשיאות היה מבוסס על הבטחות לחלץ את ארה"ב מעיראק ואפגניסטאן. אובמה אכן מימש את ההבטחות האלה. האם הוא מוכן לגרור את ארה"ב למלחמה חדשה? האם עמו יהיה מוכן להיגרר?

ובעיה נוספת: מה תהיה התשתית הלגלית של פעולה צבאית? החלטה של מועצת הביטחון? זה חלום באספמיא בהתחשב בזכות הווטו של רוסיה וסין.

אובמה מנסה אפוא להרוויח זמן. הוא ממתין לחקירה של או"ם. אבל מחוקקים בקונגרס, אפילו דמוקרטים, אינם מניחים לו לשבת בחיבוק ידיים. הסנטורית הדמוקרטית דאיין פיינסטיין, יו"ר ועדת המודיעין של הסנט, אמרה אמש שסוכנויות המודיעין האמריקניות מביעות ביטחון רב יותר באפשרות שנעשה שמוש בנשק כימי בסוריה מאשר הבית הלבן.

וכצפוי, הסנטור הרפובליקני ג'ון מקיין דוחף ביתר שאת לפעולה צבאית ולהגברת התמיכה במורדים. "המציאות הפוליטית היא, שאובמה הוא שמיצב את עצמו היכן שהוא נמצא עתה בהכריזו שאם ייחצה 'קו אדום', הוא ישנה את התנהגותו", אמר הסנטור. "המידע המודיעיני הוא נימוק משכנע מדוע הנשיא צריך לנקוט את הצעדים שרבים מאיתנו מצדדים בהם זה מכבר".

ובינתיים, באיתות לדמשק, הודיע אמש הפנטגון, כי הוא הכין לנשיא תפריט של אופציות לפעולות צבאיות, לרבות פשיטות של יחידות קומנדו, שמוצבות על אוניות הצי השישי ביים התיכון, על מאגרי הנשיק הכימי. הבית הלבן לא מסר מה בדעת הנשיא לעשות.