כך מעודדים חשיבה חדשנית במיקרוסופט, במוטורולה ובאסם

יותר ויותר חברות מבינות כי חדשנות היא תהליך שצריך לנהל אותו. הן לא מסתפקות עוד בפנייה לעובדים שישתפו ברעיונות חדשנים שחשבו עליהם, אלא מקדישות לנושא חשיבה ומשאבים מרובים.

אריאל כץ, סמנכ"ל טכנולוגיות במיקרוסופט מציין, כי כאשר בוחנים את מדד S&P 500 לאורך 60 השנה האחרונות רואים שרק 70 חברות נשארו בו לאורך כל תקופה זו. "חברות שלא ממציאות את עצמן מחדש - לא נשארות מובילות", הוא אומר, "גם אנחנו מבינים שאם לא נייצר חדשנות כדרך חיים, לא נהיה. לכן גם חברות כמו מיקרוסופט חייבות לעבוד על הגישה האקטיבית".

וכך מיקרוסופט מיישמת מספר שיטות לעידוד חדשנות. האחת, שמה את החדשנות בתור מטרה בפני עצמה. "יש לנו 850 אנשים ברחבי העולם שהעבודה שלהם היא לחשוב על פתרון בעיות בעוד 15 שנה. מעבדות החדשנות לוקחות את הרעיונות שפותחו בקבוצה העולמית ומנסות ליישם אותם. יש לנו 10 מעבדות כאלו ברחבי העולם - אחת מהן בישראל".

בנוסף, החברה מעודדת חדשנות בקרב שאר העובדים. "אם לעובד יש רעיון שמנותק ממה שהוא עובד עליו - אנחנו נותנים לו את הבמה ואת התמיכה כדי לבדוק אם הוא טוב ואם אפשר לקדם אותו. תוכנית זו, שאנחנו מריצים כבר 7 שנים, נקראת Out of The Box Week. אנחנו מודיעים עליו מספיק זמן מראש, ונותנים לצוותים להתפתח ספונטנית.

במהלך השבוע הזה, שכולו ממומן על חשבון העבודה, הצוותים שנוצרו צריכים להפיק אב-טיפוס. זה ממש פסטיבל. בנובמבר האחרון, למשל, הוקדש השבוע לפיתוח חופשי של אפליקציות Windows 8. עובדי המרכז הציגו 14 רעיונות, ואת ארבעת הרעיונות הכי טובים הראנו לסטיב בלאמר, מנכ"ל מיקרוסופט העולמית, שהיה פה בביקור".

גם במוטורולה לא מחכים שהרעיונות החדשניים יגיעו מהעובדים, ומיישמים תהליך מובנה. אבי טובה, מנהל מרכז הפיתוח של מוטורולה, מסביר כי החברה מפעילה אתר מיוחד שכל עובד יכול להיכנס אליו ועל-ידי סדרת שאלות להציג את הרעיון שלו: מה הרעיון, לאיזה שוק הוא מיועד ואיזו בעיה הוא פותר.

"אנחנו מובילים את האדם עם שאלות. הרעיונות מגיעים למאגר עולמי ויש צוותים, בכל העולם, שבוחנים אותם ומחליטים אילו רעיונות ימשיכו לשלבי בדיקה. כל עובד ששולח הצעה מקבל תשובה מפורטת לגבי מה קורה עם הרעיון שלהם. בנוסף, אם הרעיון מתקבל, העובד שיזם אותו מקבל תגמול כלכלי", הוא אומר.

שיטה נוספת שאותה מיישמים במוטורולה, ברחבי העולם, היא יצירת צוותים של 50-60 עובדים שמקבלים נושא מסוים שלו צריך למצוא פתרון. במהלך מספר שעות יושבים הצוותים וחושבים על רעיונות, ובסוף מצמצמים את הרעיונות לכמה רעיונות מובילים ובוחנים מה אפשר לפתח.

"שיטה נוספת, שקיימת ברמה הלוקלית היא 'ניצנים טכנולוגיים'" אומר טובה, "אנחנו מבקשים מהעובדים שיציעו רעיונות וממיינים אותם ל-5-6 רעיונות מובילים, השנה, אגב, אחד הרעיונות הגיע מתחנת השירות שלנו. לכל רעיון אנחנו מצוותים 4-6 אנשים שהתנדבו לתוכנית. כל קבוצה כזו מקבלת תקציב, ובין 25% ל-50% מהזמן של האנשים האלו מוקדש לפיתוח הרעיון. הצוותים עובדים במשך 6 חודשים על הנושאים עד למצב של אב-טיפוס, כשכל צוות מורכב מאנשים מקבוצות שונות בתוך מוטורולה, שלא קשורות לנושא הזה".

טובה מציין, כי זו השנה השנייה שבמסגרתה מופעל הפרויקט במוטורולה. "אנחנו מרוויחים ממנו רעיונות שבחלקם באמת ניתן להשתמש, אבל גם עובדים מאוד מרוצים שמקבלים הזדמנות לעסוק בדברים חדשים. לפעמים מהרעיונות האלו גם נולדים רעיונות נוספים".

לא רק היי-טק - גם בכללית ובאוסם

נושא ניהול החדשנות אינו ייחודי לחברות היי-טק. שמוליק לואני, סמנכ"ל וראש חטיבת משאבי אנוש בשרותי בריאות כללית, מציין כי בשנתיים האחרונות עמלים בכללית על יצירת תהליכים לניהול חשיבה חדשנית מתוך הבנה כי ארגון שלא מייצר חדשנות - יקפא על שמריו.

אחד מהתהליכים אלו הוא תוכנית ניצו"ץ (ניהול יצירתיות וצמיחה) שפותחה במטרה להביא "את הדבר הגדול הבא" לכללית. במסגרת התוכנית נבחרו 21 עובדים בדרגים שונים ומפעילויות שונות של החברה, והוקמו 5 צוותים. במהלך 4 חודשים שבהם עבדו הצוותים, הועלו למעלה מ-50 רעיונות שונים - בעיקר בתחום של שירות.

"מתוך הרעיונות האלו נבחרו 9 פרויקטים שיצאו לעבודה. לכל צוות הוצמדו 2 מנטורים - מנהלים בכירים מתוך הארגון - שליוו אותו. המנטורים כיוונו אותם גם ברמת החזון ומימוש החלומות וגם ברמה הפרקטית, כמו: עם איזה אנשים בארגון או מחוצה לו כדאי להתייעץ, על מה כדאי להתמקד, איך להציג וכן הלאה. הרעיונות שפותחו הוצגו בפני ההנהלה המצומצמת בראשות המנכ"ל, ויש נושאים שבהם הוחלט להתמקד", אומר לואני.

גם איילת ליפשיץ, סמנכ"לית השיווק של אסם, מציינת כי רעיונות טובים יכולים להגיע מכל כיוון - אפילו במהלך שיחות בסוף השבוע עם חברים. אבל לצד זה, צריך להקפיד על הליך מסודר הכולל תהליכי סיעור מוחות, מחקרים וסקרי צרכנים.

"בשלוש השנים האחרונות, מטה השיווק שלנו השקיע הרבה בפיתוח תהליכים כאלו באסם. בין השאר מונתה מנהלת חדשנות, אילנית קבסה, כחלק מהמיקוד בנושא".

ליפשיץ מציינת כי במסגרת תהליכים אלו פותח, למשל, קמח ששמרים אותו מייצרת החברה. "פיתוח המוצר התבסס על התובנה שצרכנים מפחדים לפעמים להתעסק עם שמרים. סיפקנו להם קמח שכולל את השמרים. המוצר הזה כבר חצי שנה על המדפים והצרכנים אוהבים אותו", היא מספרת.

אחד מתהליכי פיתוח החדשנות המובילים באסם הוא תהליך סיעור מוחות. מדובר במפגשים בני מספר שעות, שבהם משתתפים עובדים מדיסציפלינות שונות. "זה תהליך שמתחיל פתוח ולאט לאט נסגר ספציפית למותג מסוים או למוצר מסוים. אלו תהליכים שקורים המון, וכוללים אנשים מכל החברה.

"בנוסף, אנחנו מקיימים ישיבות פיתוח מוצרים במפעלים עם אנשי התפעול, הטכנולוגיה ואנשי שיווק. שם רואים איך דברים עובדים על פסי היצור ומה צריך לשנות. לפעמים, גם נתקלים שם בפנצ'רים, שמהם נולדים רעיונות מקסימים", היא אומרת.