הבריון השכונתי מאיים שוב

אין ספק כי בחירות 2013 הביאו משב רוח מרענן שמבשר שינוי. שינוי זה אינו מוצא חן בעיני כמה וכמה גורמים ובראשם ההסתדרות. עופר עיני וחבורת ראשי הוועדים שחלקם מזכירים לנו את בריוני השכונה, העניקו לנו קדימון בדמות איום השביתה הפראית בשדות התעופה, אולם המתאבן העסיסי הינה רשות הנמלים. השביתה הגדולה בנמלים בשנת 2004 גרמה נזק של מיליארדים לכלכלת ישראל, פגעה ביצוא, ביבוא ובצמיחה. שוב חוזר הניגון.

את התנהלות הוועדים ברשות הנמלים אי אפשר לכנות אחרת מאשר בריונות לשמה. ועד העובדים של נמל אשדוד, המייצג נאמנה את כל מה שמעורר תיעוב במגזר הציבורי, מודע היטב להשלכות ההפרטה ו/או הקמת נמל נוסף. מה שטוב למדינת ישראל ולכלכלתה מהווה גזר דין מוות לחגיגות השכר, המסיבות וההתנהלות שמזכירה יותר את הקוזה נוסטרה מאשר ארגון לגיטימי.

בצפון הארץ, צמוד לנמל חיפה, פועל כבר נמל פרטי - מספנות ישראל לשעבר. בנמל זה אין שביתות, אין האטות מכוונות של פריקת סחורה, אין משכורות עתק לעובדים מהבית, אין מכרזים תפורים - הנמל מתנהל כמו שעסק צריך להתנהל ומרוויח. האבסורד הוא שעקב הסכמים מגבילים רשאי הנמל לפרוק רק 5% מהסחורה שמגיעה לישראל; את זה חייבים לשנות ומיד.

נפתלי בנט ויאיר לפיד מנסים להוביל כאן שינוי של ממש בתחומים רבים. לשם כך הם נבחרו וזו הסיבה להצלחתם בבחירות. בעיני נוהג בנט באומץ לב ראוי להערכה בהציבו את השינוי בנמלים כיעד ראשון במעלה. לצאת במערכה גלויה נגד עופר עיני וחבריו זו הצהרת כוונות. לכולנו ברור מה פירושה של הצלחה במאבק שכזה - אפקט דומינו שייגרר לרשות שדות התעופה, מקורות וחברת החשמל. סדר ציבורי חדש בתאגידי המים והרשויות המקומיות. זו תהיה לא פחות ממלחמת עולם וייתכן ונחזור כאן לימי השביתה הגדולה במשק, אולם על הציבור להבין שזו המלחמה המוצדקת ביותר מבחינתו.

הגיע הזמן שיקום כבר מישהו בממשלות ישראל וישים קץ למבנים המסואבים, לחגיגות השכר המטורפות, לתנאים המופרזים, למכרזי המקורבים ולכל הבזבוזים המשוועים שמעמיקים משנה לשנה את בור התקציב.

אל תבינו את דברי לא נכון. אינני יוצא כאן חוצץ נגד ההסתדרות כמגנת העובדים. אני חושב שהתארגנות עובדים הינה חיונית, במיוחד בשנים האחרונות בהן הקפיטליזם הפך להיות חזירי משנה לשנה. כתבת סוף השבוע בערוץ 2 על מצבן העגום של הקופאיות בסופרמרקט שזכויותיהן נרמסות שנים, על מנת שמנהלי הרשתות ימשיכו לגרוף שכר של מיליונים זעזעה רבים והעלתה את השאלה היכן ההסתדרות כשצריכים אותה.

את התשובה נתנה כאן חברתי לעט אורית-קלייר ארזי: עופר עיני כבר מזמן לא מגן על מי שהוא אמור להגן, על העובדים. מאות אלפי עובדים המאורגנים בהסתדרות ומשלמים דמי חבר רואים רק בעיתונים את ה"לוקשים" מהם נהנים קומץ מחבריהם, החתולים השמנים. עופר עיני איננו מגן על מלגזן שמרוויח 8,000 שקל בחודש בזיעת כפיים וביושר. הוא מגן על נתב שיושב בבית, משחק שש בש ומרוויח 60 ואפילו 70 אלף שקל בחודש. בעיני זה אבסורד בדיוק כמו ששכר של 200 מיליון שקל שגרף לכיסו אלי יונס הוא אבסורד, בדיוק כמו 500 מיליון שקל שגרפו לכיסם בכירי אי.די.בי הוא אבסורד - אין שום הבדל.

אז רבותי, ההיסטוריה חוזרת? השביתה בנמלים בשנת 2004 נגרמה עקב דרישה של שר האוצר הטוב ביותר בתולדות מדינת ישראל, שגריר לשעבר, חסר ניסיון כלכלי - בנימין נתניהו - לרפורמות מקיפות. לנתניהו לא היו אז שותפים חזקים ונחרצים בממשלה והרפורמות התמסמסו. היום נתניהו ראש ממשלה. בימים הראשונים תהינו להיכן נעלם והתשובה המתבקשת הייתה שהוא שולח לקו האש את לפיד ובנט הטירונים על מנת שייכשלו. אולם גם נתניהו הבין מהר מאד שיש כאן סיכוי לשינוי של ממש ועדיף לו להיזכר כמי שהוביל אותו ועל כן מיהר להתייצב לימין טירוניו ולתמוך באופן נחרץ במאבק אותו ניסה להוביל לפני עשור.

על עיני להפסיק לאיים כמו בריון שכונתי ולהבין שאת המחיר למען עתיד יותר טוב חייבים כולנו לשלם, כולנו כולל חתולי השמנת בהסתדרות. מאד הייתי רוצה לקחת את כל הכסף מדנקנר ומבן דב ולהחזיר לקופות הפנסיה שלי. מה לעשות שאי אפשר ואני מקווה שגם זה יטופל וגם חגיגה זו תיפסק. בינתיים חייבים לטפל בבור תקציבי שאסור שיעמיק יתר על המידה ולהתחיל לטפל במבנים אבסורדיים כדוגמת הנמלים, תאגידי המים והרשויות המקומיות, על מנת שיהיה עתיד טוב יותר לכולם.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס

yf@energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד