"אני מתכוון לשים את כל המשאבים והאנרגיות כדי לספק חבילת ערוצים הוגנת יותר לצרכן" - כך אומר ל"גלובס" שר התקשורת הנכנס גלעד ארדן, שהצהיר בשבוע שעבר כי יאלץ את הוט ו-yes לספק חבילת ערוצים צרה ב-120 שקל.
פעם אחר פעם מציין ארדן כי הוא נמצא בתחילת הקדנציה, וכי הוא לוקח עוד זמן כדי ללמוד ולהבין בדיוק איך יוציא לפועל את כל תוכניותיו. ועדיין יש הצהרה אחת שארדן לא חוזר ממנה מאז נכנס לתפקידו - "אשבור את הדואופול של הכבלים והלוויין".
- איך תעשה את זה?
"הפתרון שאני מציע כרגע הוא חבילה הוגנת יותר, שאין בה המון ערוצים. אבל זה ברור לי שזה פתרון לטווח קצר בלבד. זה יכול להיות גם על-ידי הוספה של ערוצים לפלטפורמה של העידן+ (הטלוויזיה הדיגיטלית - ל"א) והרחבתו לעוד ערוצים שיוצעו על בסיס מנוי חודשי שיהוו אלטרנטיבה, וזה יכול להיות על גבי השוק הסיטונאי.
"אבל אלה תהליכים ארוכים ולא קצרים - חד-משמעית. הפתרון האמיתי הוא מודל משוכלל יותר של תחרות, שיהיו בשוק הישראלי 4 קבוצות שיהיו מוכנות למכור גם טלוויזיה רב-ערוצית בישראל. רק אז תהיה יותר תחרות ותחרות יותר הוגנת".
ארדן אמנם לא מתבטא בקול רם על כל תוכניותיו, אבל בשיחות פנימיות במשרד התקשורת הוא מוכיח בקיאות במתרחש. בין היתר הוא בוחן דרכים להכריח את הכבלים והלוויין לשנות את השם של "החבילה הצרה", על מנת שלא תיראה לציבור הצרכנים כברירת מחדל.
שר התקשורת החדש אינו מהסס להשוות בין הכבלים והלוויין ובין חברות הסלולר שקודמו בתפקיד, משה כחלון, פגע בהכנסותיהן כשהכניס לשוק תחרות. בראיון שנתן בערוץ 2 אמר כי כבר גיבש חבילת בסיס ב-120 שקל, שאותה יכפה על החברות. לא לפני שאמר עליהן: "הן מרוויחות ומרוויחות יפה".
- מדובר בחברות שמחויבות להשקיע 8% מהכנסותיהן ביצירה ישראלית, וככל שההכנסה תרד, כך גם ההשקעה.
"כיום אני ממונה גם על השידורים המסחריים וגם על רשות השידור, ואני בהחלט מחויב לשמור ואף להגדיל את ההשקעה ביצירה מקורית. אין ליוצרים מה לחשוש. אני מבין היטב את תרומתם הייחודית לתרבותנו, ולא אאפשר בפגיעה בהם".
ארדן, שמתכוון לבחון בקרוב גם את ההתקדמות של הרפורמה ברשות השידור, רומז לכך שלא מן הנמנע כי ברגע שרשות השידור, הממומנת מכספי הציבור הישראלי, תבריא, יושתו עליה מחויבויות המושתות היום על הגופים המסחריים. "אני בעד דה-רגולציה", הוא אומר שוב ושוב.
כעת הוא חושף כי בתוך שבועיים יגיש את החוק לאיחוד מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה. כלומר שגוף אחד, שיושב בתוך משרד התקשורת, ובראשו מנהל אחד, יהיה אחראי על הכבלים, הלוויין, הערוצים המסחריים (2 ו-10) ועל הרדיו האזורי.
"כך הנחיתי את המשרד, ואני מעריך שבתוך כשבועיים תופץ הצעת החוק מטעם משרד התקשורת לאיחוד הרגולטורי", אמר ארדן. "זה הכיוון הנכון, ואין סיבה שיהיו מפקחים שונים לגופי השידור במדינה".
- אז מדוע דאגת להוציא את הסעיף הזה מחוק ההסדרים, לאחר שכבר היה בתוכו?
"בסופו של דבר חוק ההסדרים הוא חוק של האוצר, ואפילו בוועדות אין לי כוח לעשות דבר. אין לי אפשרות להשפיע כפי שיש לי בחוק של משרד התקשורת".
- רשות השידור תהיה בפנים?
"רשות השידור לא בתוך החבילה הזו, זה מהר מדי. אני ער ומודע לקולות מהציבור לרפורמות נרחבות ברשות השידור, ואני לא רוצה להתבטא לפני שאני מבין את הנושא לעומק. ואם יהיה צורך בהמשך לחשוב על שינויים במודל, יהיה אפשר לעשות את זה".
- מתי תהיה הרשות?
"כשזה יגיע לוועדת הכלכלה, שאני מכיר כיעילה. אפשר להעביר את החוק ב-3 קריאות. עד אוגוסט הבא נעמוד על הרגליים עם הרשות".
- היה דיון על העובדה שהרשות תשב בתוך משרד התקשורת. יש טענה שזה יפגע בחופש של הגוף שאמור להיות אחראי על השידורים בישראל.
"אני יכול להגיד שזו לא תורה מסיני, שאם הרשות תשב מחוץ למשרד היא תהיה יותר עצמאית. הנה רשות השידור, לא חושבים שהיא יותר עצמאית. אני מסכים שחשוב שתהיה לזה עצמאות גבוהה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.