פישר: "ידענו שקל להרוג את שוק הנדל"ן, אבל לא רצינו"

"יש טענה שלפיה הקבלנים לא מקבלים מספיק אשראי לבנייה. הם לא רק מקבלים אשראי אלא גם ערבויות. יש כ-200 מיליארד שקל לאשראי לבנייה שמופיע במאזנים. סקטור הבנייה הוא הכי מסוכן מבחינת האשראי הבעייתי. כ-10% ממנו מסוכן וזה השיעור הגבוה ביותר מבין כל סוגי האשראי. וזה בתקופה שסקטור הבנייה פורח וצומח. זה עניין חשוב. אסור להיכנס למצב שבו נשאל את הבנקים מדוע הם מחקו הלוואות לקבלנים", כך אמר נגיד בנק ישראל היוצא, סטנלי פישר, בדיון הראשון של ועדת הכספים של הכנסת על משבר הדיור.

לדברי פישר, סכום האשראי המרבי הנוסף שהענף יכול לגייס מהמערכת הבנקאית עומד על 20 מיליארד שקל (כולל תשתיות). "חלק מהבנקים כבר נמצאים קרוב לגבול. הבנקים לא רוצים להגיע ל-20 והם אלו שצריכים לקבל החלטות", הוא הוסיף.

במסגרת תשובותיו של פישר לשאלות ח"כים, אמר כי "הריבית ארוכת הטווח בישראל גבוהה מאשר בחו"ל בשל הסיכון הגיאופוליטי. ממשלת ישראל מוציאה כל שנה כ-4% מהתמ"ג על הוצאות ריבית, לעומת 2% בחו"ל". לדברי פישר, "חלק מהבעיה היא שיש דמוקרטיה מקומית, ולא נכון להתלונן על כך. אף רשות מקומית לא הייתה רוצה שהשלטון המרכזי יחליט בשבילה איפה לבנות וכמה".

"בלי פסימיות"

"התיאוריה הקלאסית", לדברי פישר, "היא שכשהריבית יורדת והביקוש לדירות גדל, המחיר עולה וההיצע גדול. אבל בישראל כשהביקוש גדל אנשים רצים לקנות דירות ולוקח 13 שנה לבנות אותן". פישר טען כי "לא ניתן לספק לכל אדם פתרון דיור בעלות של שליש מהכנסתו בכל מקום בארץ", אולם הפגין אופטימיות לגבי היכולת לפתור את הבעיה. לדבריו, "מי שמופקד על המשק לא יכול להיות פסימי".

יו"ר ועדת הכספים, ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), הודיע בתחילת הדיון כי שר השיכון אינו מסוגל להגיע בגלל "דיונים דחופים בוועדה לשוויון בנטל". שר השיכון הבטיח את נוכחותו ושמו היה כתוב באתר הכנסת כאורח מרכזי. גם שר האוצר, יאיר לפיד, לא הגיע לדיון.

במרכז הדיון הסביר הנגיד את המשתנים שמשפיעים על זינוק מחירים. "תהליך התכנון ארוך. 6 שנים זה פיגור ענק. יש כאן פקק ולכן בנצי ליברמן נמצא איפה שהוא נמצא. אנו מבינים כי כתוצאה מהווד"לים הייתה התקדמות מסוימת. אבל לא מספיק", אמר פישר והוסיף כי "אחרי זה יש מכרז, בנייה ועוד. הפיגורים הם בין הארוכים בעולם. אם תשאלו ישראלים מחו"ל הם יגידו לכם שזה לוקח 3 שנים. כאן זה לוקח בר מצווה - כ-13 שנה".

בהקשר הזה הוסיף פישר כי חלק מהבעיה היא "שיש דמוקרטיה מקומית - לכל אזרח יש אפשרות להגיד לעירייה - אני לא רוצה שתשימו בית שם".

"הורדנו לחץ"

פישר ציין כי הסיבות העיקריות לעלייה הן מלאי הדירות והיקף התחלות הבנייה בלתי מספיק. פישר ציין כי "הדירות הפכו לנכס השקעה חלופי וזו גם בגלל הירידה בריבית", אך הוסיף כי "אם לא היינו מורידים את הריבית הינו יושבים היום עם שער שקל גבוה שהיה גורם לפגיעה ביצוא, ולכן לא היינו יכולים לשמור על הצמיחה שיש לנו. זו הייתה הסיבה שהורדנו את הריבית וממשיכים לשמור על רמה נמוכה, אך לא מספיק כדי לשכנע את המשקיעים הזרים שלא יביאו את כספם לפה". לדברי פישר, "בבנק ישראל ידענו שקל להרוג את השוק, וניסינו לנקוט בצעדים שיורידו את הלחץ על המחירים בלי לפגוע ברמת הפעילות".

יו"ר רשות מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן, האשים את הממשל ואת ועדות התכנון בעליית המחירים: "רמ"י הגדילה באופן ניכר את שיווק הקרקעות, מדובר על כ-100 אלף יחידות בשנה. אבל בניגוד למה שחושבים, זה לא השפיע על מחירי הדיור. הבעיה המרכזית נמצאת בתכנון. בתהליך, ההשתתפות של רמ"י ומשרד השיכון קטנה מאוד. העיקר הוא בוועדות תכנון".

ח''כ גילה גמליאל (ליכוד) אמרה כי "התחושה שלי היא שאין פתרון לבעיית הדיור. נראה כי פועלים לחיסול הביקוש במקום להגדלת ההיצע".