"מי שישתמש בעתיד במידע פנים צפוי לעונשי מאסר חמורים"

‎‎הענישה מצד בתי המשפט על עבירה של שימוש במידע פנים בשוק ההון תלך ותחמיר, עד לעונשי מאסר בפועל ממושכים - כך מצהיר בית המשפט העליון, בפסק דין עקרוני שבו הוא מתווה את רמת הענישה בעבירות על חוק ניירות ערך.

שופטי העליון דחו הבוקר (ב') את ערעור המדינה להחמיר את עונשו של אייל עדן, עובד בחברה הבורסאית אלספק הנדסה, שהורשע אשתקד בעבירת שימוש במידע פנים; וכן את ערעורם של נחום גרטנר ואפרים קדץ, שני עובדים נוספים בחברה, שהורשעו בשימוש במידע פנים וביקשו להקל בעונשם.

עם זאת, השופטת מרים נאור הבהירה כי "מי שיעבור בעתיד עבירות של שימוש במידע פנים, מוטב שיידע כי הוא צפוי לעונשי מאסר בפועל - עונשים חמורים בהרבה מזה שהוטל הפעם".

‏אלספק וחברות-בנות שבבעלותה עוסקות במוצרים לשיפור איכות שירותי חשמל. בשנת 2008 החלה אלספק לפתח מוצר עבור השוק הספרדי, ופתחה במשא-ומתן להסכמי רכישה בשווי של יותר מ-6 מיליון אירו עם רוכשים פוטנציאלים בספרד. במארס 2009 הגיעה העסקה לשלבים מתקדמים, ונקבעה פגישה לצורך חתימה עליה לתאריך 1 באפריל.

ערב הפגישה דיווחה החברה לבורסה כי היא מנהלת משא-ומתן עם חברות בספרד לאספקת מערכת מתוצרתה, תוך הדגשה כי זו טרם קיבלה את כל האישורים הנדרשים. ההסכמים נחתמו ב-1 באפריל וב-3 באפריל, ולמחרת פירסמה אלספק דוח מיידי בעניין זה.

עוד קודם לכן, בין 30 למארס ל-2 באפריל עלתה מניית החברה בשיעור חד של 49%, ולאחר פרסום הדוח היא הוסיפה ועלתה ב-5.8% נוספים.

‏‏‏נגד שלושה מעובדי החברה הוגש כתב אישום בשל שימוש במידע פנים, לאחר שנמצא כי הם רכשו מניות של החברה לפני פרסום הדוח - סמנכ"ל השיווק והמכירות אפרים קדץ, מנהל מחלקת ההנדסה אייל עדן, ומנהל הרכש נחום גרטנר.

קדץ נידון ל-10 חודשי מאסר בפועל, עדן נידון ל-6 חודשי עבודות שירות, וגרטנר - ל-3 חודשי עבודות שירות, זאת בנוסף למאסר על-תנאי ולקנסות כספיים לשלושה. שופט המחוזי חאלד כבוב סבר כי יש מקום להחמיר עם קדץ, בהתחשב במעמדו הבכיר בחברה.

הפרקליטות עירערה לעבית המשפט העליון וביקשה להחמיר בעונשו של עדן, ואילו קדץ וגרטנר עירערו וביקשו להקל בעונשיהם.

‏מסר ברור של המחוקק

‏‎‎השופטת דפנה ברק-ארז קבעה, בהסכמתם של עמיתיה, מרים נאור ואליקים רובינשטיין, כי תכליתו של האיסור על שימוש במידע פנים היא "החשיבות הקריטית של מידע לביצוען של עסקאות בניירות ערך, ובפרט על התמודדות עם העדיפות האינהרנטית של המקורבים לפעילות החברה על פני משקיעים מן השורה. לא לחינם נחשב האיסור על שימוש במידע פנים כאחת מאבני-היסוד של דיני ניירות הערך".

‏ברק-ארז הודתה כי בעבר נהגו בתי המשפט לגזור עונשים קלים מהראוי על עבירות בתחום שוק ההון, וגם החקיקה בעניין זה הייתה מקילה מדי.

"לא תמיד מדיניות הענישה שננקטה על-ידי המחוקק ובתי המשפט הלמה את חשיבותן של התכליות שבבסיס האיסור. כאשר נחקקה העבירה לראשונה, העונש שבצידה היה עונש מתון - שנת מאסר או קנס בסך 100 אלף שקל.

"אולם, במהלך הזמן חל שינוי ברור במדיניות החקיקתית. ב-1998 הועלה רף הענישה בגין העבירה באופן שמאפשר הטלת מאסר בפועל של 5 שנות מאסר. עמדה זו של המחוקק", הבהירה ברק-ארז, "מעבר לכך שהיא מוצדקת לגופו של עניין, מהווה מסר ברור שאין להתעלם ממנו".

‏רווח אישי על חשבון הציבור

‏‎‎העונשים שנקבעו בפרשה זו על-ידי בית המשפט המחוזי, קבעו שופטי העליון, התחשבו בצורך להעלות את רף הענישה באופן הדרגתי, ו"לא יכול להיות ספק שהיה מחמיר עם מי שנדונו בפניו אף יותר ללא אותו שיקול".

ברק-ארז שקלה אף את טיעונם של הנאשמים כי הם אינם "עבריינים מקצועיים", וזו להם העבירה הראשונה. אלא שלדבריה, "סכנתן של עבירות אלה מתממשת גם במקרים שבהם העבירות נוגעות לאירועים שהיקפם מצומצם יחסית. הנאשמים פגעו בשוק ההון ופעלו מתוך תאוות-בצע, גם אם בחרו לתאר אותה כהיסחפות. העבירה של שימוש במידע פנים מיועדת להתמודדות בדיוק עם מקרים מסוג זה - שבהם השגת המידע התרחשה באופן 'כשר', אך בהמשך נעשה בו שימוש אסור לשם הפקת רווח אישי על חשבון הציבור ותוך פגיעה מערכתית בשוק ההון".

‏‏‏ברק-ארז סיכמה כי "גם אם ניתן לחוש צער על בעלי הדין שבפנינו, אין מקום להקל עמם יותר מכפי שעשה בית המשפט המחוזי".

המשנה לנשיא נאור ציינה כי "הגענו בתיק זה לקו פרשת המים. נפל דבר, הוטל ואף אושר עונש של מאסר בפועל. מי שיעבור בעתיד עבירות של שימוש במידע פנים מוטב שיידע כי הוא צפוי לעונשי מאסר בפועל, עונשים חמורים בהרבה מזה שהוטל הפעם".

השופט רובינשטיין הוסיף כי "לא יהיה מנוס בעתיד מהטלת עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח, ובכלל עונשים חמורים יותר מאלה שהושתו כאן, בעבירות על חוק ניירות ערך. אין מנוס מהעלאת רף הענישה בכגון אלה. אולי מאסר מאחורי סורג ובריח ירתיע, אם יש תוחלת אמיתית להרתעה, ואם ייצא הקול - וכדאי שייצא - כי זו מנת חלקו הצפויה של עבריין מידע פנים".

עורכות הדין נוית נגב וגל הררי-גולדמן, שייצגו את אייל עדן, מסרו בתגובה: "אנחנו מאוד שבעות-רצון מהתוצאה. בית המשפט העליון קיבל את עמדתנו והותיר על כנה את החלטת בית המשפט הכלכלי, שלטעמנו היה בה איזון ראוי והוגן והתחשבות בכלל נסיבות העניין. אייל עדן הוא אדם ערכי ונורמטיבי שנטל אחריות מלאה, וכעת הוא יוכל להמשיך בחייו".

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, בירך על החלטת בית המשפט ואמר כי "ההחלטה התקדימית והחשובה הזו תחזק את יכולת האכיפה וההרתעה של הרשות ותגביר את ההגנה על המשקיעים בשוק ההון. הרשות תמשיך לפעול ללא לאות וללא משוא-פנים כנגד עברייני חוק ניירות ערך, למען תפקודו ההוגן והתקין של שוק ההון והגברת האמון בו". (ע"פ 6020/12).