הקרב על אי.די.בי פתוח: נוחי דנקנר ישרוד - אך יוחלש

נוחי דנקנר

גם אם איבד בשנה האחרונה את אמון שוק ההון ואת אהדת הציבור, קשה שלא להעריך את המאמצים האדירים שמשקיע דנקנר בניסיון להגיע להסדר חוב בחברת אי.די.בי אחזקות, שישמר את שליטתו (ולו החלקית) בקונצרן.

דנקנר - שבעבר הלא רחוק נחשב לאיש עסקים מצליח ונערץ - מנהל את מלחמת ההישרדות שלו לאחר רצף של כישלונות עסקיים, שהעמידו את אי.די.בי על סף קריסה והפכו אותו עצמו מסמל הצלחה למי שמסמל בעיני רבים את מה שמקולקל במערכת הפיננסית.

למרות זאת, בסוף השבוע חזר דנקנר מארגנטינה כשבכיסו הסכם להשקעה על סך 75 מיליון דולר של איש העסקים אדוארדו אלשטיין במניות אי.די.בי אחזקות ובבעלת השליטה בה, החברה הפרטית גנדן. יחד עם השקעה קודמת שביצע אלשטיין בקבוצה, בסך של 25 מיליון דולר, מדובר על תרומה חיצונית של 100 מיליון דולר (כ-370 מיליון שקל).

לא מדובר בסכום מבוטל, מה עוד שאין בסביבה גורם אחר שיהיה מוכן להשקיע סכום דומה בעסקיו של דנקנר. ועדיין, מעל השלמת העסקה מרחף ספק מאחר שהשקעתו של אלשטיין מותנית בהשגת הסדר חוב כולל באי.די.בי אחזקות ובגנדן, שהיקף החובות שלהן לבנקים ולמחזיקי האג"ח עומד על סכום גדול בהרבה של כ-2.5 מיליארד שקל.

התניה נוספת שבה תלויה השקעתו של אלשטיין היא "היעדר שינוי מהותי לרעה במצבה של אי.די.בי אחזקות". שינוי שכזה עלול להגיע בעקבות הניסיון הנוכחי של מחזיקי האג"ח בחברה הבת, אי.די.בי פתוח, להשתלט על החברה באמצעות פנייתם לביהמ"ש בבקשה שיורה על הסדר חוב כפוי בה. במידה שביהמ"ש יענה בחיוב לבקשה, הרי שהחלטתו תרוקן את אי.די בי אחזקות מנכסיה ובכך תביא לביטול השקעתו המתוכננת של אלשטיין.

התחזית:

דנקנר ימשיך להילחם על שימור שליטתו באי.די.בי וישרוד כנראה את הסיבוב הנוכחי, מה שיבטיח לו מרווח נשימה מסוים. הסיבה לכך היא שמי שיכולים להפיל אותו כיום - הבנקים ומחזיקי האג"ח באי.די.בי אחזקות חדלת הפירעון - אינם רוצים לעשות זאת, ואילו מי שרוצה להפיל אותו - מחזיקי האג"ח של אי.די.בי פתוח - אינו יכול.

אך גם אם יצליח להשלים את עסקת אלשטיין, מעמדו של דנקנר בקונצרן יהיה מוחלש בהרבה מזה שהורגל בו: לא עוד בעל בית יחיד שעל פיו יישק דבר, לא עוד שדרת ניהול מנופחת ויקרה, לא עוד עסקאות עם מקורבים. עם חובות פרטיים עצומים לבנקים, כשבעל מניות דומיננטי נוסף לצידו (אלשטיין) ועם מעורבות הולכת וגדלה של נושי אי.די.בי בפיקוח על התנהלות הקבוצה - דנקנר כבר לא יחזור להיות איש העסקים הדומיננטי שהיה.

מחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות (חוב של 1.8 מיליארד שקל)

את המשוכה הזאת דנקנר למעשה כבר צלח, לאחר שבחודש שעבר הושגו הסכמות עם נציגות מחזיקי האג"ח על הסדר חוב, הכולל תספורת של יותר מ-50% ממנו.

במתווה הנוכחי של השקעת אלשטיין, עליו מתבסס הסדר החוב, יוזרם סכום גבוה יותר לאי.די.בי אחזקות (על חשבון גנדן) כך שמצב בעלי החוב בחברה רק ישתפר.

התחזית:

מחזיקי האג"ח יחתמו על הסדר שיציל קרוב למחצית מהשקעתם ויניב להם כחצי מיליארד שקל עם חתימת הסדר החוב (מזומן ומניות אי.די.בי אחזקות). האלטרנטיבה - שליחת אי.די.בי אחזקות לפירוק - תותיר את מחזיקי האג"ח עם החזר של פחות מ-10% מהחוב.

מחזיקי האג"ח של אי.די.בי פתוח (חוב של 4 מיליארד שקל)

זו האופוזיציה הלוחמנית ביותר, אשר מהווה סכנה ברורה ומיידית להמשך שליטתו של דנקנר באי.די בי. נציגות מחזיקי האג"ח באי.די.בי פתוח, אותה מובילים ג'רמי בלנק (קרן יורק) וחגי בדש (בית ההשקעות פסגות) טוענת כי החברה חדלת פירעון וכי שווי נכסיה נמוך ביותר ממיליארד שקל לעומת היקף החובות.

לפחות לפי שעה נראה כי ניסיון הנציגות להשתלט על החברה באמצעות הסדר חוב כפוי - בטענה כי היא אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה - לא עלה יפה. אתמול סירב ביהמ"ש לנקוט את הצעד הדרסטי שביקשו - עצירת תשלומי האג"ח על ידי החברה - ושלח את הצדדים להגיע להסכמות שימנעו, כדבריו, את הפלת פירמידת החברות של אי.די.בי.

אך גם אם את הקרב הנוכחי הפסידו מחזיקי האג"ח, המלחמה מבחינתם עוד רחוקה מלהסתיים. אחרי הכל, ביהמ"ש לא דחה על הסף את בקשתם, ועל פי הערכות הם צפויים לצאת מהמערכה הנוכחית עם שלל מסוים - נוכחות כלשהי בדירקטוריון שתגדיל את כוחם מול הנהלת החברה.

התחזית:

בלנק ובדש ימשיכו לאיים על שליטתו של דנקנר בקונצרן. האם יצליחו? תלוי בעיקר בכיוון בו ילכו שוקי המניות בשנה-שנתיים הקרובות וביכולתו של דנקנר להוציא לפועל מהלכי מימוש והכנסת משקיעים בקומות השונות של הקונצרן (מימוש ההשקעה בקרדיט סוויס, מכירת חלק מכלל ביטוח, הנפקת מכתשים אגן בחו"ל, הכנסת שותף באי.די.בי פתוח ועוד).

אם יצליח דנקנר לעשות זאת בערכים גבוהים משמעותית ממחיר השוק הנוכחי, יוסר איום ההשתלטות. באין מימושים כאלו, עלולה אי.די.בי פתוח להגיע בסוף 2014 או אפילו לפני כן למצב של חדלות פירעון, והדרך להשתלטות על נכסיה תהייה פתוחה.

הבנקים הנושים של דנקנר ואי.די.בי (חוב של 3 מיליארד שקל)

לפני שבועיים היה דנקנר קרוב לגיבוש הסדר חוב בגנדן, החברה הפרטית שבאמצעותה הוא שולט בקונצרן אי.די.בי, אלא שאז נחשפו בתקשורת חלק מפרטי ההסדר המתוכנן, וטרפו את הקלפים.

בעקבות פרסום כוונתו של בנק לאומי, הנושה העיקרי של גנדן, למחוק כ-150 מיליון שקל מהחוב כלפיו, פרצה מהומת אלוהים בתקשורת, בפייסבוק ופחות או יותר בכל בית בישראל, שהרי "לדנקנר הבנק מוותר על מאות מיליונים בעוד שלאזרח הפשוט הוא ממרר את החיים בגלל חוב של אלפים בודדים".

מכאן הייתה הדרך קצרה לאיום בחרם צרכנים על הבנק, ולהתנערות זריזה של קברניטיו מהמתווה שגובש, בחסות ההערכה כי אפסו הסיכויים להשלמת עסקת השקעה קודמת שנחתמה עם אלשטיין.

כעת, לאחר שאלשטיין חזר לתמונה, מתברר כי ההסדר הקודם שגיבשה מנכ"לית לאומי, רקפת רוסק עמינח, עם דנקנר היה טוב יחסית לזה שעומד בפני הבנק כעת. בעסקה הנוכחית עם אלשטיין צפויים נושי גנדן לקבל באופן מיידי פחות ממה שהם אמורים היו לקבל קודם (65 מיליון שקל בלבד לעומת יותר מ-100 מיליון שקל במתווה שבוטל).

מצד שני כעת לא מדברים בגנדן על "מחיקת חוב" אלא על "פריסה". טרמינולוגיה שונה, שתתברר אולי כנוחה יותר לעיכול מבחינת הציבור, אך ספק אם תשיב סכום גדול יותר לבנקים.

התחזית:

יום אחד יאלצו הבנקים להסביר לציבור, ואולי גם לביהמ"ש, כיצד העניקו לדנקנר הלוואות פרטיות בהיקף של כמעט מיליארד שקל (בגנדן ובחברת טומהוק שמחזיקה בה) ללא ביטחונות ראויים.

אבל לפחות בינתיים - כל עוד לא תפרוץ מחאה ציבורית נוספת - הם ימשיכו להתנהג כמו בנקים. כלומר, לנסות להציל כמה שיותר מהחוב - שבמילא כבר הופרש במלואו בספרים - גם אם מדובר על חלק קטן ממנו, ומתוך הערכה כי דנקנר ימשיך לעשות כמיטב יכולתו על מנת להחזיר להם את החובות בכל קומות הפירמידה.