על רקע חוסר הוודאות הכלכלית ששוררת בעולם בתקופה האחרונה, באימפקט, מקבוצת בנק אגוד, סבורים כי "הגיע הזמן לשנות גישה. למי שמחפש ניתוח רציונלי על שוק ההון בימים אלו, יש טעות אינהרנטית לגבי היכולת לבצע זאת".
מנהל ההשקעות ערן בן שושן מציין כי "כמי שמתבקש לפרסם תחזיות מעת לעת, ולצערי נמדד בטווח הקצר, אין לי כעת היכולת לתת עצה טובה למשקיעי הטווח הקצר. אנו עדים לתקופה של שינוי תפיסה כלכלית, לכזו שדוגלת בהתערבות ממשלתית ופיקוח על רוב המגזר העסקי, במטרה לשמור על האזרח הקטן.
"עודף הרגולציה פוגע בצמיחת החברות, ולמעשה מצר את פעילות השוק החופשי", הוא מוסיף, "אמנם הלאמות אינן על הפרק, אך אין כמעט מגזר במשק שלא מרגיש את נחת זרועו של הרגולטור".
בן שושן מסביר כי "כיום קשה מאוד לנתח את פוטנציאל הצמיחה של הענפים השונים בישראל ואת שווי החברות, כיוון שכללי המשחק יכולים להשתנות ברגע. הבנקים לכאורה מאוד זולים", מדגים בן שושן, "אך מי יודע איזו עוד רגולציה יפילו עליהם - ביטול עמלות, הגדלת יחס הלימות, הגבלה על מתן משכנתאות. שלא לדבר על הרגולציה בתקשורת, ביטוח, משאבי טבע ועוד".
עם זאת, בן שושן סבור כי "למרות אי הוודאות הגדולה שקיימת בשוק, החלק המנייתי הוא כנראה זה שיניב את עיקר התשואה בתיק ארוך טווח".
בן שושן מקצה כ-30% מתיק ההשקעות לרכיב המנייתי, ואומר כי "שוק המניות הישראלי נסחר במחירים נוחים יחסית להשקעה, למרות המחזורים הנמוכים וביצועי החסר מול שוקי העולם. למשקיעי טווח ארוך יש מקום להחזיק חברות כמו כיל והבנקים, שנסחרים עמוק מתחת להונם העצמי, ולהגדיל חשיפה לחברות שייהנו מהזרמת הגז, כמו בזן, נייר חדרה וקבוצת כלל תעשיות.
"תקופה של דפנסיביות"
"למשקיעי טווח ארוך בלבד יש מקום להתחיל להסתכל יותר ויותר על מניות היתר ות"א 75, שחלקן נסחרות במכפילים נמוכים עם יתרות מזומנים בקופה", הוא מוסיף. מהרכיב המנייתי, מקצה בן שושן 10% למניות המעו"ף, 5% למניות היתר ו-10% למניות בחו"ל. "בחלק המנייתי יש מקום לכ-5% אג"ח קונצרניות High Yield (אג"ח בסיכון גבוה, א.ל), שדומות באופיין למניות".
בין הסדרות מסוג זה מזכיר בן שושן את אג"ח א' של פלאזה סנטרס, החברה הבת של אלביט הדמיה. בן שושן סבור כי מצבה של פלאזה יציב יותר לעומת החברה האם, וכי היא "יכולה ליהנות משקט תעשייתי ולהמשיך בהשבחה ומימוש נכסיה. לפלאזה עומס פירעונות בשנה הקרובה, אך עדיין יש לה לא מעט נכסים הניתנים למימוש".
עוד הוא מציין את אג"ח ו' של סקיילקס. "האג"ח נסחרת ב-25% מתחת למחיר המתואם שלה", הוא אומר, "עם השיפור בביצועי חברת פרטנר והכנסת עוד מניות כבטוחה בינואר 2014, נראה כי זו השקעה נבונה".
באשר לרכיב המנייתי בחו"ל, בן שושן ממליץ על השקעה בחברות אנרגיה דרך תעודת הסל XLE, ועל חשיפה לחברות מענף חומרי הגלם (Basic materials) דרך תעודת הסל XLB.
עוד מזכיר בן שושן במניות חו"ל את אפי פיתוח (AFID), החברה הבת של אפריקה ישראל, שנסחרת בלונדון ועוסקת בנדל"ן ברוסיה. "אפי פיתוח היא החברה היחידה בקבוצה שאין לה חוב ברמת התאגיד, אלא רק חוב פרויקטלי", אומר בן שושן, "עתידה של אפי תלוי בהמשך פיתוח קניון הדגל שלה, שכרגע מושכר בתפוסה של 77%".
לגבי רכיב האג"ח אומר בן שושן כי "היעדר אלטרנטיבות להשקעה גורר את המשקיעים לקחת סיכונים ללא פיצוי בתשואה, בעיקר באג"ח הקונצרניות".
הוא סבור כי "הגיע הזמן למזומן", ואומר כי "בחלק הסולידי של התיק, אני מעריך שזו תקופה של דפנסיביות - צריך להגדיל את יתרות המזומן, ולהמתין להזדמנויות". כמו כן הוא מדגיש כי כדאי לקצר את המח"מ ולהחזיק בסדרות עם מח"מים קצרים, גם באפיק הקונצרני וגם בממשלתי.
הכותבים במדור "תיק אישי" עשויים להשקיע בניירות ערך, לרבות אלו שמוזכרים בו. הדברים אינם מהווים ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ו/או תחליף לכך
ההמלצות של ערן בן שושן
עושה שוק בן שושן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.