המטרופוליטן ומוזיאון ישראל רכשו כתב יד נדיר של הרמב"ם

מוזיאון ישראל בירושלים ומוזיאון המטרופוליטן בניו-יורק הודיעו אמש (ב') כי רכשו במשותף את ספר הרמב"ם "משנה תורה", מאוסף היודאיקה של מייקל וג'ודי שטיינהרדט. כתב היד המאויר והנדיר מן המאה ה-15 היה הפריט החשוב והיקר ביותר במכירה הפומבית של האוסף בבית המכירות סותבי'ס ניו-יורק. מחיר הרכישה לא נמסר, אך על-פי פרסומי סותבי'ס טרם המכירה, שוויו של ה"משנה תורה" מוערך ב-4.5-6 מיליון דולר.

רכישת הספר סוכמה בין המוזיאונים והושלמה עם בית המכירות עוד לפני המכירה הפומבית, שהתקיימה אתמול בניו יורק. כך למעשה הבטיחו המוזיאונים את בעלותם על הפריט הנדיר והוציאו אותו מהמכירה, שהייתה עשויה להעבירו שוב לידי אספנים פרטיים.

מעניין לציין, כי מוזיאון ישראל נעזר בקבוצת תורמים לצורך הרכישה, וביניהם גם בעלי האוסף עצמם, משפחת שטיינהרדט, וכן תורמים ידועים כמו לין שוסטרמן ואחרים. שטיינהרדט מסר בעקבות העסקה כי הוא רואה בכך "סמליות פואטית".

מנכ"ל מוזיאון ישראל, ג'יימס סניידר, הסביר בשיחה עם "גלובס" כי מוזיאון ישראל ראה במטרופוליטן שותף טבעי לרכישה. סניידר: "זה פריט מאיכות נדירה ובעל משמעות עצומה עבורנו. פריט נדיר שכזה לא יוכל להיות בתצוגה כל העת ובאופן טבעי כאשר יש בעלות משותפת של שני האוספים הוא יזכה לחשיפה משמעותית לקהל רחב יותר. חשבתי על שיתוף הפעולה כיוון שלעמיתינו במטרופוליטן יש עניין רב בפריטים נדירים מימי הביניים והגלריה של ימי הביניים במטרופוליטן כוללת פריטי יודאיקה חשובים ביותר".

- האם הייתם צריכים לחפש שותפים בין כמה מוזיאונים בעולם?

"לא, זוהי בעיניי שותפות טבעית. היא נובעת גם מהקשר של המוזיאון ושל העולם היהודי בין ירושלים וניו-יורק, וגם מאופי האוספים האנציקלופדיים הדומים של שני המוזיאונים".

- סניידר מאשר כי שני המוזיאונים קנו את הפריט בהשקעה שווה של 50%.

עיקר החשיבות של רכישה זו היא בכך שהפריט יקר המציאות יעבור למשמורת בידיים ציבוריות. לדברי סניידר, כאשר הודיעו בסותבי'ס בפתיחת המכירה לקהל כי פריט זה הוסר מהמכירה לאחר שנרכש על ידי המוזיאונים, פרצו תשואות באולם.

הכרה הדדית

ההחלטה על הרכישה המשותפת מגיעה לאחר שתי רכישות דומות בשנה האחרונה. לפני כחודש וחצי רכשו במשותף מוזיאון תל-אביב וקרן סלומון גוגנהיים את הטרילוגיה של סרטי האמנית הישראלית יעל ברתנא "ואירופה תוכה בתדהמה". לפני כשנה, רכש מוזיאון ישראל את יצירתו של כריסטיאן מרקליי האנגלי "השעון" במשותף עם אוסף מרכז פומפידו בפריז והטייט בלונדון.

- האם לדעתך זה הופך להיות מנהג קבוע, לאור המשבר הכלכלי והמחירים הגבוהים, המקשים על המוזיאונים לרכוש יצירות לאוספיהם?

סניידר: "זה נכון במיוחד לווידיאו-ארט וליצירות ניו מדיה, כי לא מציגים אותם כל הזמן ואין אפילו צורך לשנע את היצירה אלא רק לתאם בחוזה וליצור הסכמה בין הצדדים. זה הרבה פחות מקובל בתחום של יצירות נדירות כמו זו שלפנינו. אני לא יודע בוודאות אם זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שנעשתה רכישה משותפת אבל זו בוודאי תופעה נדירה לפריט נדיר במיוחד".

- אולי יש כאן פתח לפיתרון מקובל?

"אני לא יודע אם זה יהפוך למגמה שלטת אבל זו יכולה להיות דוגמה טובה לאחרים על הדרך לעבוד במשותף".

מהזווית הישראלית יש כמובן משמעות גם בהכרה באיכות האוספים והאוצרות של המוסדות. הסכם כזה מביע אמון ונותן תוקף נוסף ליחסים ההדוקים ממילא בין המוזיאונים.

משנה התורה שנרכש כעת הוא חלקו השני של טקסט קדום, מעוטר ומאויר באופן מרהיב, שנוצר על-פי המומחים באמצע המאה ה-15 בצפון איטליה. חלקו הראשון של אותו מסמך נמצא באוסף הוותיקן ברומא.

"ב-2005 הצגנו במוזיאון ישראל את החלק המצוי בידי הוותיקן. ב-2007 יעצנו לשטיינהרט, לרכוש את העותק הנוכחי לאוסף היודאיקה שלו, כאשר נודע לנו שהוא מוצע למכירה מאוסף פרטי בגרמניה".

לשאלה אם הרכישה המשותפת של פריטים לאוספי מוזיאונים הופכת לטרנד נפוץ בתקופתנו, אומרת מנכ"ל בית המכירות כריסטי'ס בישראל, רוני גילת-בהרב: "אני לא יודעת על מקרים אחרים בעולם, אבל שלוש הרכישות של מוזיאון ישראל ותל-אביב בזמן האחרון מאוד חשובות ואני חושבת שזו יוזמה מבורכת ומחשבה מחוץ לקופסה. זהו פתרון יצירתי. לכל מוזיאון יש מגבלות תקציב וגם מגבלות תצוגה. השותפות מאפשרת למוזיאונים להגיע ליותר עבודות, להחליף ביניהם לא רק בהשאלה, להציג יותר ופחות להכניס למחסן".

גילת בהרב מציינת את ההכרה של מוזיאונים מובילים בעולם באיכות המוזיאונים בארץ והקשרים החשובים של העומדים בראשם, המקנים להם ערך בעיני עמיתיהם ונתפסים כמובילים בתחומם: "כל הפריטים הללו ראויים, מדוברים ומעניינים באופן יוצא דופן - בחזית האמנות והיודאיקה במקרה זה. אני חושבת שזה כבוד והכרה במקצועיות של הזירה הישראלית".

עירית זומר, בעלת גלריה זומר שמייצגת את יעל ברתנא אמרה: "מבחינתנו זה חשוב במיוחד שהיצירות יגיעו לאוספים מוזיאליים ויישארו בידי הציבור כנכס צאן ברזל. כמובן שהיה לנו חשוב במיוחד שיצירה בעלת חשיבות כמו הטרילוגיה הזו תהיה בידי אוסף מוזיאון חשוב בישראל.

"ראינו שיש עניין גם מצד מוזיאון תל-אביב וגם מצד הגוגנהיים וכיוון שלמוזיאון תל-אביב היה קושי במימון, הצענו לשני הצדדים את הרכישה במשותף. לשניהם הייתה חשיבות לזהות המוזיאון השותף ולעובדה שמדובר באוספים חשובים ועמוקים, במוסדות מאוד מובילים".

 רכישות משותפות של מוזיאונים בארץ ובעולם