"דולצ'ה ויטה" נוסח יוון: טעימה מהעיר אתונה התוססת באביב

לרבים מהתיירים אתונה היא לא יותר מתחנת ביניים בדרך לחופשה רווית שמש באיים. אבל מביני עניין יודעים שאתונה היא לב החוייה הדיוניסאית, גם בימים אלו של מיתון קשה. מתוך אלפי הטברנות שהיו בעיר נסגרו רבות בגלל המצב הכלכלי, אחרות צמצמו פעילות רק לסופי שבוע. אבל המנטליות הבליינית מוזרקת עמוק בדם ההלניסטי. למרות המצב העגום, שניכר בכל שיחה עם תושבי העיר, לא נדיר לראות בשש בבוקר פקקי תנועה, של אלה שסיימו את משמרת הלילה בשתיית אוזו, בריקודים ובשירים יחד עם גיבורי המיתולוגיה של העת החדשה, הזמרים. דומה שהאתונאים סוגדים להנאות, ועושים הכול כדי לעקוף נורמות. בכל מקום בילוי יש שלטים שאוסרים על עישון, אבל אין שולחן שלא מפריח ענני טבק, ועליו גם כוסות פלסטיק עם מים, להטבעה מיידית של הפרת החוק, למקרה שייכנס פקח.

העיר פורחת דווקא בחורף ובאביב, רגע לפני שמתחילה תיירות הקיץ לאיים. בקיץ נוהרים גם הזמרים וההרכבים המוזיקליים לאיים, כי שם נמצאים התיירים ושם נמצאת הפרנסה. אבל בחורף ובאביב האיים שוממים מתיירים, וכולם מתרכזים בעיר הבירה ומייצרים גם למי שמגיע לטעימת וויקנד, חוויה אדירה. האווירה המשכרת, המגוון הגדול, העוצמות העזות והרמה הגבוהה של המופעים - כל אלה סוחפים גם את מי שאינם מיטיבי לכת בתחום.

לא מסובך להרכיב לעצמך מסלול אישי ולבחור מועדונים והופעות מראש, במיוחד הודות לאתר אינטרנט (בעברית) שמפעיל ישראלי המעדיף להזדהות בכינוי "הזהוב". האתר של הזהוב (ראו מידע מעשי) עדכני להפליא, ובו מפורטים מופעים, מקומות, זמרים והרכבים באתונה, עד רמת מספר הטלפון של המועדון שבו יופיעו בסוף השבוע הבא. יש כמה סוגים של מקומות ושל הופעות, שמומלץ לשלב בין כולם - ממופעי רוק יווני עכשווי דרך רמבטיקו מסורתי, הבלוז היווני שפרח בתקופת מלחמת העולם השנייה, ועד למופע לייקה, מין מיקס של סגנונות נשמה. כל אחד מהם מתקיים באווירה אחרת ועל רקע תפאורה מדהימה.

ציפורי לילה שרות ורוקדות

שישי בערב, בבוזוקייה, כך מכונה הז'אנר של מועדוני ענק, מועדון תיאטרו מיוזיק הול במקרה שלנו. באותו ערב התקיים שם מופע של שני זמרי רוק יווני עכשוויים, כוכבים היסטריים בסצנה המקומית. אל הזמרת פאולה, המכונה "מדונה של יוון", וכמוה רוקדת מדהים, הצטרף זמר בשם ואסילי קראס, המכונה "ג'ו קוקר היווני". הגיעו 3,000(!) צעירים, גיל ממוצע 25, שעמדו בתור ועברו סלקטורים קשוחים. המופע אינו זול: 190 אירו לשולחן, כולל בקבוק יין, אלא שהצעירים באים ברביעיות או בשישיות, ובכך חולקים את העלויות. בעמידה על הבר, משלמים רק על המשקה.

זהו מופע מושקע עם פירוטכניקה, זמרי חימום, מסכי ענק, צרחות היסטריה של הערצה, וכמובן עם ריקודים על השולחנות. מסביבי כולם ידעו את המילים בעל פה. כיום כבר לא שוברים צלחות, אלא שולחים פרחים. אלפי פרחים, בעיקר ציפורנים, נשלחו לבמה.

במועדונים הגדולים קונים מגשי פרחים, ונערות הפרחים עולות לבמה ובתזמון אחיד שופכות את תכולתם לרגלי הזמר ומצביעות על השולח. יש מקומות שבהם "יורים" בזמר פרחים. בטברנות העילית אין קליעה למטרה, אלא קונים ורדים ונותנים ביד לזמר.

בשלוש לפנות בוקר עלה לבמה די-ג'יי ולנטינו, שנחשב לאחד הידועים באירופה, כך עדכנו אותי האנשים שסביבי, והחלה מסיבת טרנס יוונית, בשיתוף זמרים, וכל הקהל רקד בין השולחנות. המופע נגמר בשש בבוקר. Teatro Music Hall ברובע Tzitzifeis, חשוב להזמין מקום מראש, טל' 30-2109400726.

שבת בערב, טברנה מאיופלה, מופע רמבטיקו. בשכונה צדדית של העיר, אמנם צריך מונית, אבל הכרטיס לא יקר: 15 אירו עולה לשבת בו. נפלנו על מופע של אחד המלחינים הידועים, שגם מבצע מיצירותיו - ונגליס קורקיס, הנחשב לתאודורקיס העכשווי, כך אמרו לי. הוא ניגן בבוזוקי לצד זמרת הנשמה מריה סולטאטו, הנחשבת לעילוי.

כאן לא שולחים מגשי פרחים. בטברנות רמבטיקו יש מוכרת פרחים, ואנשים קונים ורד לא רק למבצעים אלא גם לאנשים שרוקדים בקהל. אני רוקדת בשכחה עצמית, ומקבלת זר ורדים ממעריץ אלמוני. כשאני מתיישבת, מתנשפת, מסבירים לי שיש ארבעה סגנונות ריקוד. סירטאקי - הסגנון המוכר ביותר, גם בזכות הסרט "זורבה היווני". מוכר גם מחול החסאפיקו - ריקוד גברים במעגל, עם יד על הכתף. ציפיטלי הוא ריקוד נשים, מין וריאציה יוונית על ריקודי בטן. ויש גם זמפטיקו, שזה אימפרוביזציה אישית על כל הסגנונות.

Magiopoula, Odemisiou 9, בפרבר Kessariani, כשבעה קילומטרים ממרכז אתונה.

ראשון בערב, מועדון "חמאם", מופע לייקה. המועדון הזה מסקרן במיוחד: זהו חמאם עתיק, בן כ-200 שנה, עם תקרה גבוהה ואקוסטיקה נהדרת. התקיים בו מופע לייקה של מקבץ קולות ונגנים מעולים ממש. מתברר שהמצב הכלכלי הקשה גורם לאמנים שונים להתקבץ יחד, וליצור הרכבים לסדרת מופעים כדי למשוך קהל.

אחד ההרכבים המוצלחים שנפלתי עליהם הוא של מלחין ונגן בוזוקי בשם ונגליס, שלצדו זמרת מצוינת בשם סופיה פאפרדלו, שמתברר שהיא אשתו, ואליהם מצטרף גם הבן, נגן בוזוקי כמו אביו. עם המשפחה המוכשרת מנגנים גם פסנתרן, צ'לן, מתופף וחלילן. כדאי להישאר עד הסוף-הסוף. אז, בשעות הקטנות, נשארים רק החברים שהם בעיקרם נגנים, זמרים ומלחינים והקהל מרגיש חלק מהסצנה. בלתי נשכח. Hamam, Dimofontos 87, טל' 30-210-3421212.

המלצות טיול לציפורי יום

אחרי הופעות שמסתיימות בשש בבוקר, אין כוח לטיולים מפרכים מדי. חוזרים למלון, ישנים, צוברים כוח ויוצאים להסתובב קצת. ארוחות הבוקר מוגשות עד השעה 11.00 במלונות הטובים, כדי לאפשר גם למאחרים בנשף להטעין את קיבתם לבילויי היום. אתונה ביום שווה, לא פחות מאשר בלילה. יש מה לראות ולעשות.

אישית, אינני מחובבי הארכיאולוגיה; אבנים משעממות אותי, אפילו אבנים נשגבות כמו הפרתנון האתונאי וגבעת האקרופוליס. מצד שני, גם אני יודעת שיש דברים שמוכרחים. אתונה מספקת פתרון לאנשים כמוני: Athens happy train, רכבת קטנה עם קטר מצפצף, שתמורת 4 אירו בלבד עושה סיבוב של שעה ברחבי העיר, עוברת בכל אתרי החובה, ונדחסת למרבה הפלא גם בסמטאות הצפופות של הפלאקה. כך אפשר לראות את כל הקלאסיקה - האקרופוליס, הפרלמנט, אנדרטת החייל האלמוני, האצטדיון האולימפי, מקדש זאוס ועוד - בלי לטפס לשום מקום...

אחרי שגמרנו עם סיבוב החובה, עוברים לרשות - בתי קפה, מוזיאונים, גלריות. להלן כמה המלצות:

רחוב המדרגות שנקרא מיניסטקלאוס. מקום קסום שבו יש בתי קפה מדורגים במדרגות, מקום הומה בצעירים. מומלץ אנפיוטיקה (Anafiotika). שלוש קומות עם מרפסות קומפקטיות ועם שולחן ליחיד או לזוג. מהמרפסות נשקף הנוף הכי יפה בעיר, ויש מוזיקה ומופעים בסופי שבוע. 25b minstikleos, בפלאקה, טל' 30-210-3244428.

מוזיאונים: יש הרבה מוזיאונים באתונה, המפורסם שבהם הוא מוזיאון האקרופוליס החדש, אחד המוזיאונים הארכיאולוגיים החשובים בעולם והחידוש התרבותי והתיירותי המשמעותי ביותר בעיר, שנחנך בקיץ 2009, אחרי שיפוצים נרחבים. הבניין המודרני עוצב על-ידי האדריכל ברנרד טשומיר. סגור בימי שני.

מי שלא אוהב ארכיאולוגיה יוכל למצוא שפע אפשרויות אחרות, בהן גם מוזיאון התכשיטים של האמן היווני הבינלאומי איליאס לאלוניס (Illias Lalaounis). יצירות בזהב עם הסברים מרתקים על השראות מתקופות עתיקות בהיסטוריה היוונית. שלוש קומות של וואו. 12 kallisperi, טל' 30-210-9221044.

מוזיאון-חמאם "החמאם של עביד" החל דרכו במאה ה-15 כבית מרחץ פרטי. במאה ה-19 שימש כמרחץ ציבורי, עד 1965, אז נסגר. ב-1999 שוחזר ומאז מתפקד "כתצוגה לאמנות ניקיון ויפוי הגוף". תצוגה של ציורי עירום נשי, סצנות לסביות ופולחן הרחצה. כיום הוא נקרא Bath house of the winds ושייך למוזיאון האמנות העממית. 8 kyristou, ליד הפלאקה, מרכז העיר.

חנויות מוזיקה יש לא מעט בעיר, אבל ב"פבליק", מאפשרים לשמוע את הדיסקים וזה יתרון ענק. מצאתי שם דיסקים של טובי הזמרים ב-9-6 אירו בלבד. כיכר סינטגמה syntagma 5

שוקי עתיקות ופשפשים: יש כמה. לחובבי עתיקות, מומלץ זה של מונאסטירקי (Monastiraki). פתוח כל השבוע. יש גם שוק פשפשים של יום ראשון, קיטש מהנה. נדרשים כישורי מיקוח. נמצא בחלק העיר הנקרא Keramikos.

מידע מעשי

האתר של "הזהוב", מורה נבוכים למועדוני אתונה http://goldenathensnights.com

לינה: בדיל שאני בחרתי שיווקו טיסה פלוס מלון שלא הכרתי, אך התגלה כמלון מצוין, במחיר עממי (3 לילות ב-160 אירו). מלון הרודיון, מלון של ארבעה כוכבים, חדר עם נוף לאקרופוליס, מרפסת גן עם שתי בריכות ג'קוזי, גם הן משקיפות לנוף. ארוחת בוקר עשירה ומרחק הליכה לכל האטרקציות בעיר.