בשנים האחרונות נעשה אופנתי לצרוך חלב לא מפוסטר, במיוחד בקרב הורים לילדים הסובלים מאפטות בפה, אולם מסתבר כי הנזק עלול להיות רב מהתועלת: בחודשים האחרונים חל גידול ניכר בגילויים של מחלת ברוצלוזיס הנגרמת מחיידק הקרוי ברוצלה. זוהי מחלת צאן (כבשים ועיזים), הגורמת למחלת קדחת מלטה, שהיא מחלה מסוכנת לאדם.
בני אדם נדבקים במחלת קדחת מלטה אם הם צורכים חלב וגבינות שלא עברו פיסטור. המחלה מתבטאת בחום גבוה ודלקות מפרקים קשות ופוגעת באיברים פנימיים, כולל מקרי מוות כתוצאה מפגיעה בשריר הלב. לפני שבועות אחדים אושפז בבית-החולים הדסה ילד בן 3 במצב קשה ואובחן כפגוע קדחת מלטה.
המחלה מידבקת בצאן במהירות, וההתפרצות הנוכחית, טוען מקור במשרד החקלאות, היא תוצאה של מחדל בחיסון הצאן, הן של המגדלים והן של הלשכות הווטרינריות. החיסון חייב להתבצע עד 6 חודשים מהולדת הצאן (אחרת הצאן מפיל את הוולדות).
גורם המקורב לנושא מעריך כי בעיקר בנגב, אולם גם בגליל, חלק ניכר מעדרי הצאן אינם מחוסנים. לאחרונה התגלו עשרות מקרים של המחלה, בעיקר בעדרים של בדואים בדרום.
משרד החקלאות מוסר כי "המידע והדיווח על מקרי מחלה בבני אדם מרוכז בידי משרד הבריאות. בענין הברוצולוזיס, בצפון הארץ החיסון, האבחון והשליטה מבוצעים בצורה טובה. בנגב, עקב גודל האוכלוסייה, פיזורה והיענות נמוכה יותר לחיסון ומניעה, יש יותר מקרים, אך לא נמדדה עלייה במספר מקרי התחלואה בעלי חיים".
אסור על-פי חוק
חשוב לדעת כי מוצרים לא מפוסטרים אסורים לממכר במדינת ישראל, לפי צו הפיקוח למצרכים ושירותים - תשי"ח. אי לכך, אין נתונים מדויקים לגבי היקף מכירתם, וגם פנייה למועצת החלב מגלה כי מדובר בתחום לא מפוקח.
ממועצת החלב נמסר: "תהליך הפיסטור מבטיח חלב בריא ואיכותי. היעדר פיסטור עלול לגרום למחלות ואף למוות".
חיסון משק הבקר
מחלה אחרת, הפוגעת בבקר, אינה מסוכנת אמנם לבני אדם, אך מטרידה גם היא את השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. מדובר בקטרת העור, המועברת בבקר בעקיצת חרקים, היא מידבקת מאוד ופגעה באלפי פרות ובעשרות עדרים. באזור העקוץ מופיעות על גבי עור תפיחות קשות המתפשטות ומכסות את שטח העור כולו. כתוצאה נפגעת הפוריות, חלה ירידה חדה בייצור החלב והבשר, ובסופו של דבר הפרה מתה.
השירותים הווטרינריים הכריזו על מבצע חירום לחיסון משק הבקר מפני המחלה, שהתפרצה בארץ בהיקף גדול הן בבקר לבשר והן ברפתות חלב, לאחר המוקדים הראשונים של המחלה שהגיעו מלבנון והתגלו ברמת הגולן לא הושמדו בזמן.
מקור במשרד החקלאות טען כי לא הייתה כמות חיסונים מספקת, וכעת מחפשים מקורות אספקה של חיסונים כדי להציל את הבקר שעדיין לא נפגע.
המגיפה התגלתה לראשונה בקיץ 2012 ברמת הגולן, ירדה לגליל, ולאחרונה התפשטה לגליל התחתון, ליישובי חבל תענך וסביב חיפה. לאחרונה היא התגלתה גם במושב עזריקם ליד אשדוד.
ביישובים מורן, עין המפרץ ושדה אילן אובחנה תמותת בקר גדולה בשל המחלה, ובנוסף הושמדו כבר מאות ראשי בקר נגועים. כרגע המחלה נחשבת כבר לאנדמית, כלומר, קבועה ויציבה.
בשני מקרים קודמים, לפני 30 שנה במושב פדויים וב-2008 בקיבוץ עין-צורים, השתלטו השירותים הווטרינריים על ההתפרצות באופן מיידי, השמידו את העדרים הנגועים ומנעו את התפשטות המחלה.
"האווירה בשירותים הווטרינריים קשה, אנחנו מיואשים ומקווים שיהיה שינוי תחת שר החקלאות החדש יאיר שמיר והמנכ"ל החדש רמי כהן", אומר גורם מקצועי בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. "פעם היינו שירות מפואר ששמר את ישראל כאי של וטרינריה ברמה גבוהה בסביבה בעייתית, ממש וילה בג'ונגל, ועכשיו, בעיקר עם התפרצות מחלת קטרת העור בבקר, ירדנו לדרגת וטרינריה של עולם שלישי".
תגובת משרד החקלאות: "לצד הגבלת תנועה של עדרים נגועים והדברת מעבירי המחלה, מתבצעת פעילות חיסון אינטנסיבית של כל הבקר בישראל, וצעדים אלה הביאו לבלימת התפרצות המחלה. לא היה מחסור בחיסונים, ולאחרונה אף הוקצה תקציב מחקר ייעודי לשיפור יעילות השליטה במחלה ומניעתה בעתיד".
כאן לא נסתיימו צרותינו: מחלת העופות ניוקאסל טרם מוגרה; האיחוד האירופי מאיים בעצירת ייבוא מוצרי עוף
האיחוד האירופי מודאג ממחלת העופות הקרויה ניוקאסל, שהתפרצה בישראל באמצע 2011, ועד היום לא הצליחו השירותים הווטרינריים להתגבר עליה. אזהרת מגיפת ניוקאסל כוללת כ-150 יישובים בהם התגלתה המחלה ויישובים הכלולים ברדיוס של פחות מ-3 ק"מ מהיישובים הנגועים.
האירופים מאיימים בהפסקת יבוא מוצרי עוף מישראל לאירופה, המוערך בכ-100 מיליון שקל בשנה (בעיקר מוצרי הודו ובשר מעושן).
לאחרונה יצאו לאירופה מנהל השירותים הווטרינריים, ד"ר נדב גלאון, והרופא הראשי לעופות, ד"ר שמעון פרק. הם נפגשו בבריסל עם אנשי האיחוד האירופי במטרה לשכנע אותם לא לנקוט בצעד דרסטי. עדיין לא התקבלה החלטה של האיחוד האירופי.
תגובת משרד החקלאות: "האיחוד האירופי בודק מעת לעת עת את מצב השליטה במחלות במדינות המייצאות אליו מוצרי מזון מן החי ומן הצומח, ועל כן המשרד נמצא בדיאלוג שוטף עימו. ביקורם של נציגי השירותים הווטרינרים במטה האיחוד האירופי הייתה חלק מדיאלוג זה.
"מחלת הניוקאסל נמצאת בישראל עשרות שנים ברמה כזו או אחרת. בשנה האחרונה, הודות להגברת החיסון, הפיקוח, האכיפה והשליטה של השירותים הווטרינריים פחתו דרסטית מקרי המחלה, בין השאר גם בזכות הסדרת תנאי ההעברה והאכלוס של לולים, שהביאו להגברת הבטיחות הביולוגית וצמצום העברת המחלה בין לולים. הירידה בהתפשטות המחלה הינה גם הודות להגדלת מערך כוח-האדם לשליטה בבריאות העוף".
איך לזהות מוצרים לא מפוסטרים ולמנוע הידבקות בקדחת מלטה?
1. ידע: יש לנקוט משנה זהירות בעת צריכת מוצרי חלב מן הצאן, שכן חיידק בורצולוזיס הגורם לקדחת מלטה פוגע בצאן.
2. נקודות ממכר: מוצרים שאינם מפוסטרים נמכרים בעיקר בחנויות מזון ובשווקים פתוחים ולא במרכולים.
3. נראות האריזות: מוצרים אלה אינם ארוזים באריזה הנראית תקנית ובוודאי שאיננה אריזה הרמטית.
4. מי היצרן? על עטיפות המוצרים אין הסבר על מהות המוצר, ואין ציון של שם המקור או היצרן של המוצר.
5. אחסון: גבינות שאינן מפוסטרות נשמרות בחנויות ובשווקים בתוך פחים או מיכלי פלסטיק גדולים, שם הן מושרות במי מלח בריכוז גבוה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.