אני לא ארוויח מהפרטת החשמל

הפרטת החשמל תוביל להוזלת חשבון החשמל של ריקי כהן - תפיסה זו ספגה אתמול אגרוף עובדתי בפרצופה. הניתוח שערכנו כאן הראה כי כניסתם של יצרני החשמל הפרטיים לא תוזיל ולו אגורה שחוקה מחשבון החשמל של הצרכן.

היחידים שירוויחו ממנה במישרין הם העסקים הגדולים. תנובה, אינטל, הבנקים, קניוני עזריאלי ומלונות פתאל יקבלו מהשנה את החשמל שלהם בהנחה של 5%-10% מתעריפי חברת החשמל. העסקים הגדולים במשק יהיו המרוויחים הקטנים מההפרטה. המרוויחים הגדולים הם יצרני החשמל הפרטיים עצמם.

בשם התחרות והשוק החופשי יקבלו יצרני החשמל הפרטיים הטבות מהמדינה. הראינו כי המודל שמציעה המדינה ליזמים, המכונה "זמינות קבועה", הוא בעל יחס סיכון/סיכוי דומה לזה של אג"ח מדינה הנושאת ריבית של 15% לשנה. יחס כזה, שנשמע חלומי במושגי שוק ההון ועולם ההשקעות, הוא רק "כסף קטן" בענף החשמל המופרט, לעומת רווחי העתק שצפויים ליצרנים אם יבחרו במודל השני, המכונה "זמינות משתנה". ומי ערב לתשלום התחייבויות המדינה ליצרנים, שעלותן יכולה להגיע למיליארדי שקלים? האזרח הקטן.

בנוסף, מתברר שצרכני החשמל של חברת החשמל עתידים לסבסד את היצרנים הפרטיים כשישלמו עבורם את עלויות הזמינות של המערכת. איך זה ייתכן? הרי יצרן חשמל פרטי הרבה יותר יעיל מחברת החשמל עמוסת החובות. ובכן, למרבה הפלא, תמריצי המדינה ליזמים הביאו לתוצאה כמעט אבסורדית.

יצרן החשמל הפרטי מקבל מהמדינה הכרה בעלויות ייצור גבוהות יותר מאלה של חברת החשמל. לכן, אם תשאלו בחברת החשמל, יגידו לכם שכל מהלך ההפרטה לא נועד אלא לשבור את הוועד של החברה ולרסק את תנאי שכרם של עובדיה.

הסבר זה נשמע ציני וקונספירטיבי. הכנסת יצרני החשמל הפרטיים משרתת מטרות חשובות למשק. היא מבטיחה יעילות בתחום ייצור החשמל, מקדמת תהליכי רפורמה, מחצינה עלויות מימון על ההון שנחוץ להקמת תחנות הכוח החדשות ומקטינה את הסיכון למשק במקרה של קריסת חברת החשמל. אבל ההתחייבות שחולקה בשם משלם המסים מחייבת להציג למדינה שאלות קשות. האם לא ניתן היה להשיג את המטרות בדרך יותר זולה?

מה עושה המדינה כדי להבטיח שהציבור ייהנה מהחשמל המוזל שיקבלו לווייתני המשק? כי הרי אם תנובה משלמת עבור החשמל שלה 10% פחות, אז גם לצרכני הקוטג' מגיעה הנחה.