הופעתו של נוחי דנקנר בבית המשפט שלשום (ג') תפסה את כותרות העיתונות הכלכלית, ודחקה הצידה את פרשת החשד להרצת המניות של בית ההשקעות שבשליטתו, כלל פיננסים. אמנם החקירה בנושא רק החלה ולא כל הפרטים כבר ברורים, אך כבר כעת עולות מהפרשה שלוש נקודות מטרידות.
1. מערכת הבקרה. במשך חמש שנים הצליח העובד הבכיר בכלל פיננסים לשטות בכולם: במערכות הבקרה, בסוחרים האחרים (לרבות אלה שעובדים תחתיו), בעובדי בית ההשקעות שסובבים אותו ובחברי ההנהלה שאמורים לפקח עליו. אריה לנצברג, מנהל הנוסטרו של בית ההשקעות, חשוד כי מאז 2008 ועד לאחרונה הריץ מניות וגרף יחד עם שותפיו כ-15 מיליון שקל. ואולם, בכלל פיננסים טוענים שלא נדלקה אצלם שום נורה אדומה. הכל התנהל כשורה; אף אחד לא ראה, לא שמע ולא דיבר.
למרבה הצער, סינדרום "שלושת הקופים" הזה הוא רק חלק קטן מהבעיה: כלל פיננסים, נזכיר, רחוק מלהיות גוף זניח בשוק ההון הישראלי. למעשה, עד לפני כמה שנים הוא נחשב לבית השקעות המוביל בארץ. אז נכון שכיום הוא כבר לא מה שהיה פעם, אבל זהו עדיין גוף עם מערכות בקרה שיכולותיהן לא נופלות מאלו של המתחרים. מערכות בקרה שכל התעשייה מתהדרת בהן, מתפארת בהתקדמותן והכי חשוב - מסתמכת עליהן.
2. בעל הבית כמשל. הנוסטרו הוא תיק ההשקעות הכי חשוב בחברה. בעל הבית אולי לא יודה בזה בפני הלקוחות שלו, אבל הוא לא צריך - העובדות מדברות בעד עצמן: סוחרי הנוסטרו הם לרוב המקצועיים והמתוחכמים ביותר בבית ההשקעות, והם נחשבים ליחידת העילית שלו. כל עוד מאפשרים לו, זה רק טבעי מבחינת בעל הבית לדאוג לכך שאת הכסף שלו ינהלו הטובים ביותר. לכן, סוחרים אלה זוכים לשכר גבוה, לבונוסים שמנים ולשלל תמריצים בשווי של מיליוני שקלים מחד, ומסכימים להיות תחת עינו הפקוחה של הבוס, מאידך.
על פניו מהסידור הזה כולם מרוויחים, רק חבל שבפועל זה לא תמיד עובד. הרי בעל הבית בכלל פיננסים הוא לא הראשון שגם אותו הצליחו, כביכול, לתמרן. יש שיאמרו כי ממילא כספי הנוסטרו מופרדים מכספי העמיתים, כך שתיאורטית האחרונים לא אמורים להיפגע. ובכל זאת, קשה שלא לתהות: אם בעל הבית לא מצליח לפקח על תיק ההשקעות הכי חשוב שלו, איך הוא יכול להבטיח שכספי הציבור שהוא מנהל מוגנים?
3. עוד חוזר הניגון. נוסטרו, נוסטרו, נוסטרו. ב-2007 בבית ההשקעות של הראל, ב-2010 בפסגות ועכשיו, לכאורה, גם בכלל פיננסים. שלוש פרשיות חמורות בשלושה גופים גדולים וחשובים בשוק ההון הישראלי. לא מן הנמנע כי גם בפרשייה הנוכחית הכשלים ייחשפו, המסקנות יוסקו ואנשים ילכו הביתה.
זהו כמובן תהליך חשוב וראוי, אבל הוא נקודתי - והמצב הנוכחי מצריך טיפול שורש. לא ייתכן שרק גוף שאחד מעובדיו סרח יצטרך לבצע הפקת לקחים; שאותן המניפולציות נעשות שוב ושוב אבל החשדות מתעוררים רק אחרי תקופה ארוכה (אם בכלל); שבכל פעם שגוף מוסדי מתגלה במערומיו, זה תמיד בעקבות אותו הכשל; שהפרשיות האלה נמשכות שנים, כך שבסופו של דבר החקירה מעוררת יותר הדים מאשר העונש עצמו. לא ייתכן גם שהרגולטור עדיין לא מצא לנכון להתערב בנושא בצורה יסודית, ולמצוא לו פתרון אמיתי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
