שנת 1970 הגדיר אלווין טופלר את המונח "הלם העתיד" בתור "שינויים שחלים בתקופה כה קצרה עד שאנשים מתקשים ויתקשו להתמודד עמם". אין ספק שהלקוחות בשוק הרכב הישראלי ובפלח רכבי היוקרה בפרט, חווים כיום גרסה חמורה במיוחד של "הלם עתיד".
בתוך פרק זמן של שנה אחת בלבד צנחו המחירים בפלח היוקרה בצורה דרמטית, מותגים ידועי שם החלו לשווק דגמים "עממיים" וגם הרגולטור, שפעולותיו מנווטות את השוק, איבד את הצפון. בחודשיים האחרונים בלבד שמענו שר אוצר, שנבחר בפייסבוק, מודיע על "מס רכבי יוקרה" שיעלה את מחירי הרכב ואילו עמיתו, שר התחבורה, מודיע בפייסבוק כי לא כדאי ללקוחות הישראליים לרכוש כיום כלי רכב, כי המחירים אוטוטו ירדו.
אם לא די במציאות הצרכנית ההזויה הזו, צריכים הלקוחות להסתגל כיום גם לשינויים טכנולוגיים מהירים בכלי הרכב עצמם. מהנדסים שנולדו בשנות ה-90 של המאה הקודמת מתכננים כיום עבור לקוחות שנולדו בשנות ה-50 שלל חידושי היי-טק כמו תיבות הילוכים בנות 8 מהירויות, מערכות מולטימדיה מקוונות ומנועים קטנים, שמניעים כלי רכב מפוארים וענקיים.
גם יגואר, סמל האריסטוקרטיה השמרנית ושם נרדף למנועי V8 שריריים, מנסה לסגל כיום את לקוחותיה לעתיד חדש, ירוק, חסכוני ומהודק החגורה. השיטה שלה היא להציע דגם בסיס חדש ומוזל של סדרת ה-XF האייקונית שלה עם מנוע 2 ליטר טורבו-בנזין מבית פורד.
חיצונית, ה-XF ממשיכה למלא את הייעוד של "למען יראו וייראו". למרות גילה המתקדם זו עדיין מכונית גדולה ומרשימה עם זנב משופע בחדות, פנסים מרהיבים ותא מנוע תפוח, שנראה כאילו הוא מכיל כוח אש רציני. הוסיפו לכך את הגריל והסמל של יגואר ותקבלו השפעה לא מבוטלת על הסביבה. אפילו מנהלת המשמרת הקשוחה במסעדה אסיאתית אופנתית, שנשבעה לנו בטלפון שאין סיכוי למצוא בערב מקום פנוי, מצאה לנו מיידית שולחן כשהחנינו את היגואר מול פתח המסעדה.
רוקדת בחינניות
תא הנוסעים מתחיל לגלות את סימני הגיל. הוא עדיין מרווח מאד ומציע שפע של מרחב לחמישה נוסעים בגודל מלא ועדיין כולל גימיקים טכנולוגיים כמו חוגה סיבובית, שמחליפה את מוט ההילוכים, פתחי אוורור ממונעים ומסך מגע. אבל עיצוב לוח המחוונים, המתגים וסביבת הנהג מתחילים להיראות מיושנים.
כדי להוזיל את דגם הבסיס ציידה יבואנית יגואר את המכונית בחבילת אבזור בסיסי שכוללת משטחי דיפון אפורים, ריפוד עור חלקי, מושבים קדמיים חצי-מכאניים וללא גג חשמלי. חבילת "החיסכון" הזו יוצרת בתא תחושה של רכב ציים והיא מנוגדת לאווירת ההדוניזם המפורסמת של יגואר. קרוב לוודאי, שרוב הלקוחות יוסיפו עוד כמה עשרות אלפי שקלים עבור חבילת הפאר העשירה מה שיהפוך את חבילת הבסיס הלא ראויה הזו למיותרת מלכתחילה.
הפריט המעניין ביותר בגרסה החדשה הוא כמובן המנוע. איך מסתדרת מכונית ספורט-סאלון באורך 5 מטר עם מנוע ארבעה צילינדרים שמקורו בפורד מונדיאו? התשובה היא "תלוי מה רוצים ממנו". על הנייר יש למנוע הזה הספק רציני של 240 כ"ס ומומנט מכובד של כ-35 קג"מ ואת התאוצה מאפס ל-100 קמ"ש מבצעת המכונית ב-7.9 שניות.
בפועל מנוע הטורבו הזה פועל כמו מפסק: במצב OFF, כאשר הרגל מלטפת את הדוושה הוא מספק כוח מתון ושקט במהירויות נמוכות ובשיוט על הכביש המהיר ואפילו רושם צריכת דלק חסכונית מאד. במצב ON כאשר הרגל רומסת את הדוושה והטורבו נכנס לפעולה, התיבה מורידה שניים-שלושה הילוכים ומאיצה את המכונית הגדולה בקצב מרשים במישור ובעליות. אבל בין שני המצבים הללו תגובת המנוע רפה ומהוססת למדי והנהג לא נהנה מזרם הכוח הלינארי שמאפיינת את מנוע ה-V6 המצוין של יגואר או מנועי ארבעה צילינדרים כפולי טורבו.
המנוע אמנם משודך לתיבה אוטומטית מדור אחרון עם 8 מהירויות, שממתנת חלק מהאופי התזזיתי של המנוע, אבל עדיין יש מצבים, שבהם הנהג מוצא את עצמו עם פחות מדי כוח או עם הרבה יותר מדי כוח. אפשר לחיות עם זה, אבל נדרש תהליך לימוד והסתגלות.
בכל הנוגע ליכולת דינמית ה-XF הייתה ונותרה אחת המכוניות היותר מהנות לנהיגה בפלח שלה. ההגה מאוזן, נטיית הגוף בפניות מרוסנת והמכונית רוקדת בחינניות ובדיוק על כבישים מתפתלים. היינו שמחים לקבל הורדות הילוכים אוטומטיות מהירות יותר של התיבה בפניות הדוקות.
ספיגת הזעזועים טובה מאד על כל סוגי הכבישים, לא מעט בשל העובדה שהגלגלים והצמיגים בגרסה הזו אינם קיצוניים כמו בגרסאות החזקות יותר.
יגואר XF בגרסה החדשה עולה 395 אלף שקל, כמעט 150 אלף שקל פחות מגרסת ה-V6 הבאה בתור של ה-XF, שיש לה עוד 100 כוחות סוס. אפשר לשער, שמבצעים והטבות שונות ידחפו את המחיר של המכונית אפילו נמוך יותר. במחיר הזה היא מתחרה ישירות בב.מ.וו 528, שגם היא מצוידת במנוע 2 ליטר טורבו בהספק דומה ועולה מחיר זהה כמעט, וגם בגרסאות הבסיס של המרצדס E קלאס החדשה.
אמנם עם המנוע החדש נהגים אנינים יידרשו לפשרות אבל זו עדיין מכונית מנהלים מרשימה ובעלת יכולת, והמותג יגואר וה-XF בפרט הם עדיין סמלים נחשקים בקרב אצולת הממון המקומית. וצריך להודות: יש פלחי שוק, שבהם העטיפה והמחיר חשובים יותר מהתוכן.
יגואר FX
חלק מהמתחרות
מרצדס E250 2013
גרסת ה-E250 של המרצדס E קלאס המחודשת מצוידת גם היא במנוע 2 ליטר בנזין מוגדש, שמסתפק ב-211 כ"ס אבל גם במומנט ראוי של 35 קג"מ. בסיוע תיבה אוטומטית משופרת עם 7 מהירויות הוא מאיץ את המכונית המכובדת מאפס ל-100 קמ"ש ב-7.4 שניות
ב.מ.וו 528
ב-402 אלף שקל מציעה ב.מ.וו את ה-528, המצוידת במנוע 2 ליטר טווין-טורבו עם ארבעה צילינדרים. ההספק עומד על 245 כ"ס, המומנט על 36 קג"מ והוא זמין ב-1,250 סל"ד. בסיוע תיבה בת 8 מהירויות המכונית מאיצה מאפס ל-100 קמ"ש ב-6.3 שניות
אאודיA6 2 ליטר TFSI
ב-376 אלף שקל מציעה אאודי את גרסת הבסיס של ה-A6 עם מנוע 2 ליטר טורבו. ההספק הוא 180 כ"ס והמומנט עומד על 33 קג"מ ובסיוע תיבת הילוכים רציפה מאיצה המכונית מאפס ל-100 קמ"ש ב-8.1 שניות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
