רבות נכתב על פליטי ענף ההיי-טק שנאלצים להתרגל למציאות אחרת לאחר שהם מפוטרים מהחברה בה עבדו. במקרה הטוב מאוד הם מוצאים עבודה בחברת היי-טק אחרת ואפילו בתפקיד דומה לזה שממנו הם נפלטו. במקרים רבים אחרים, הם נאלצים להסכים לתפקיד שונה, לשכר הרבה יותר נמוך, לעצמאות תעסוקתית נמוכה יותר, ולתנאים טובים פחות ממה שהורגלו (ועדיין לרוב טובים יותר מרוב הענפים האחרים, בכל זאת מדובר בהיי-טק).
זה במקרה הטוב, כאמור. במקרה הפחות טוב, פליטי ההיי-טק נאלצים לעתים להסתפק בעבודה בתחום אחר לגמרי, ובמקרה הכי גרוע, הם מתקשים מאוד למצוא עבודה כלשהי ונאלצים להיאבק על משרות שבימים כתיקונם לא היו שוקלים בכלל.
זה הסיפור של ירון בר לב, היי-טקיסט לשעבר בן 36 שנפלט מהחברה בה עבד כ-5 שנים ופוטר כתוצאה מצמצומים לאחר מיזוג לפני כשנתיים וחצי. בר לב כותב בפייסבוק שלו קריאה נרגשת לעזרה. הוא אמנם לא היחיד מן הסתם שלא מצליח למצוא עבודה והסיפור שלו מוכר וידוע, אבל בניגוד להרבה מפוטרים אחרים, הוא לא מתעקש על עבודה רק בתחום שלו ובתנאי השכר של היי-טק, ולמרות הגמישות הרבה שלו בתחומי העבודה שהוא מחפש, הוא נתקל בסירובים.
להלן הפוסט שכתב היום בר לב בפייסבוק:
"אני בן 36. אשתי בהיריון בחודש שישי, ואנחנו מצפים לזוג תאומים (שני בנים). עבדתי כ-5 שנים במקום העבודה האחרון שלי בחברת היי-טק. בתפקידי האחרון (במשך 3 שנים) ניהלתי צוות גלובלי (אירופה, אפריקה, מזרח רחוק ומזרח תיכון) של 8 אנשים. בעקבות מיזוג בחברה שעבדתי בה צומצם כוח-האדם, וגם אני נפלטתי החוצה למעגל מחפשי העבודה.
"בחודשים הראשונים חיפשתי תפקידים דומים למה שעשיתי בתחום המקצועי שלי. היו מעט מאוד משרות ושום דבר לא תפס. בהמשך חיפשתי תפקידים שאינם ניהוליים בתחום שלי (ירידה של 25% לפחות ברמת השכר). כאן היו אפילו פחות משרות בשוק, זומנתי לראיונות ספורים בלבד, ומי שכבר ענה לי אמר שאני Overqualified.
"בינתיים הזמן עובר, החסכונות שצברתי הולכים ונגמרים, ובחודשים האחרונים התחלתי לחפש אפילו משרות סטודנטים חלקיות שאינן בתחום המקצועי שלי, וששכרן עומד על 5,000 שקל בחודש. כמו למשל: משרות של נציגי שירות לקוחות בחברות ביטוח, סלולר, בנקים וכו' - מה שמכונה מוקדנים.
"למרבה תדהמתי, למרות עשרות קורות חיים שאני שולח, אף אחד לא חוזר אלי. חברת ביטוח גדולה אחת הגדילה לעשות וטרחה לשלוח לי מייל תשובה: "לא מצאנו משרה שתואמת את הכישורים שלך". אני שוב מדגיש, מדובר במשרה של מוקדן בטלפון. איך זה יכול להיות? אני קצין קשר חטיבתי במילואים, הייתי גם מ"פ שפיקד על 40 חיילים, ניהלתי צוות בינלאומי של עובדים בתחום ההיי-טק, עבדתי עם חברות גדולות בכל העולם - ואני לא מתאים להיות מוקדן טלפוני?
"אני רוצה להתפרנס ולפרנס את אשתי ושני בניי שעוד רגע מגיעים. אני מודאג מאד לקראת הלידה. אני רוצה לקום כל בוקר, לצאת לעבודה, לתרום, לייצר, לתת שירות, ולחזור הביתה בסוף החודש עם תלוש משכורת כלשהו".
בר לב ביקש מחבריו לשתף את הפוסט שלו ועד כה הוא זכה לכ-1,300 שיתופים בפייסבוק בתוך מספר שעות, וגם להרבה הודעות פרטיות בפרופיל האישי שלו עם הצעות עבודה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.