מה עומד מאחורי האיום של כץ להפסיק יבוא פורד לארץ?

ב-19 השנים שבהן כותב שורות אלה מכסה את ענף הרכב, התחלפו במשרד התחבורה 13 שרים משלל מפלגות וקרוב ל-30 מנכ"לים. לכל אחד מהם הייתה אג'נדה שונה וסגנון שונה: היו שרים שרצו לשמור על הקיים, שרים שרצו לחולל רפורמות וגם שרים שהתכתשו מילולית ומשפטית עם יבואני הרכב ו/או סוחרי החלפים.

אבל עד היום לא ראינו - והאמת שגם לא חשבנו שנראה - שר תחבורה ישראלי שמכריז מלחמה על תעשיית הרכב הבינלאומית. את המלחמה בחר השר לשגר דווקא בפייסבוק ולכוון אותה אל פורד - לא פחות - ולהאשים אותה בפעילות אנטי-תחרותית, שמיועדת למנוע יבוא מקביל של כלי רכב לישראל. מה עומד מאחורי האיומים של כץ להפסיק את יבוא רכבי פורד לארץ? ומה הסיכוי לממש אותם?

פרקטיקות סחר

נקדים ונשים דברים בפרופורציה: תעשיית הרכב הגלובלית לא ממש מוטרדת מאיומיו של שר התחבורה הישראלי. יצרני הרכב מגלגלים קרוב ל-2 טריליון דולר בשנה ומוכרים ברחבי העולם כ-84 מיליון כלי רכב בשנה. לפורד לבדה יש הכנסות שנתיות בהיקף של כ-140 מיליארד דולר בשנה והיא מעסיקה כ-180 אלף עובדים במפעלי ייצור בארבע יבשות. מבחינתה 15-20 אלף המכוניות שהיא מוכרת בישראל בשנה הן בקושי פסיק קטן על המפה.

תעשיית הרכב הגלובלית יודעת לנצל היטב את כוחה הכלכלי והפוליטי העצום והיא עושה את זה כבר יותר מ-100 שנה תוך שימוש בפרקטיקות סחר שהן - צריך להודות - לא תמיד תחרותיות ופרו-צרכניות. אם יש ליצרנים הזדמנות עסקית וחוקית להשיג יתרון, הם מנצלים אותה.

כל יצרני הרכב נוקטים, למשל, אפליית מחירים - כלומר קביעת מחירים שונים לצרכן על אותן מכוניות באזורים גיאוגרפיים שונים ברחבי העולם - וכולם, ללא יוצא מהכלל, אוהבים לעבוד עם מערך הפצה מסודר וישיר. הסיכוי שאיומיו של שר התחבורה הישראלי ידירו שינה מעיני מישהו בפורד אינם גדולים.

למה שונאים יבוא מקביל?

מעבר לאינטרס של מיקסום רווחים ופיקוח מחירים יש גם היגיון שיווקי מאחורי הרצון של יצרני הרכב לחסום יצוא מקביל של כלי רכב חדשים ברחבי העולם. רכב הוא לא שעון יד או חולצה שאפשר למכור בשיטת "שגר ושכח". זהו מוצר היי-טק יקר ומורכב מאוד, שלצרכן יש עמו מערכת יחסים אמוציונלית ומעשית שנמשכת לעתים 15 שנה ויותר לאחר הרכישה.

אם ברכבי יצרן כלשהו יתגלו תקלות ובעיות אמינות או בטיחות עקביות כתוצאה מתחזוקה לא נכונה או היעדר תמיכה ראויה, אפילו שנים לאחר המכירה, זו תהיה פגיעה ארוכת טווח במוניטין של היצרן. בעידן מהפכת המידע הפגיעה לא תהיה מוגבלת רק לשוק מקומי אלא יכולה לזלוג לשווקים בינלאומיים ולהפוך לפגיעה גלובלית - ראה דוגמת ה"ריקולים" של טויוטה בארה"ב שפגעו בה בכל העולם.

בשורה התחתונה, יצרן הרכב שואף להגן על שם המותג שלו, ששווה מיליארדים. זו גם הסיבה שחלק מהיצרנים נוטים לפקח מקרוב על מבנה אולמות התצוגה, פרקטיקות השירות והמכירה של הדילרים ברחבי העולם ועוד.

בשיטת היבוא המקביל, שבה אין קשר ישיר בין היצרן למשווק, היכולת של היצרן לפקח על ערוץ המכירה לא קיימת. זו, אגב, גם אחת הסיבות שהיצרנים הגדולים אפילו מעדיפים בשנים האחרונות לוותר כליל על הדילרים הרשמיים במדינות רבות ולשווק ישירות מכוניות באמצעות סוכנויות שבבעלותם הישירה.

מה יעשו האמריקנים?

מילא אם השר כץ היה נטפל לאיזה יצרן יפני או אירופאי קטן. אבל מכל היצרנים הוא בחר לעשות את "תצוגת התכלית" ואת הפגנת השרירים שלו דווקא על יצרנית הרכב השלישית בגודלה בעולם, שהיא גם אחת מ"שלוש הגדולות" של תעשיית הרכב האמריקנית.

ליצרניות הרכב האמריקניות יש כוח פוליטי יוצא דופן במסדרונות השלטון האמריקני והן לא מהססות להשתמש במשרד הסחר האמריקני - ואם יש צורך גם במשרד המדינה - כדי להגן על האינטרסים הגלובליים שלהן. כך, למשל, ישראל היא המדינה "האירופית" היחידה שמכירה גם בתקינת הרכב האמריקנית לצד זו האירופית והסיבה היא "טפיחת שכם ידידותית" שנתן פעם השגריר האמריקני לראש הממשלה בעת ביקורו של נשיא ג'י.אם בישראל.

בעיתוי הנוכחי, שבו ישראל זקוקה לכל תמיכה אפשרית מארה"ב, הדבר האחרון שאנחנו צריכים זה שר שמכריז חרם סחר על אחת היצואניות הגדולות ביותר של ארה"ב. אין לנו ספק שכמה וכמה בכירים במשרד התמ"ת ובמשרד החוץ נחנקו שלשום עם כוס התה שלהם כשקראו את ההצהרה הלוחמנית של כץ בפייסבוק.

אז מה בכל זאת דוחף את השר כץ?

בשתי מילים, מוניטין ויוקרה. השר כץ הימר בשבוע שעבר הימור ענק כשהבטיח שהרפורמה התחרותית שהוא מקדם בענף הרכב תביא "לירידה של 20% לפחות במחירי הרכב החדש". ירידה כזו לא תתרחש - נהפוך הוא, בזמן הקרוב תהיה עליית מחירים בשל צעדי המס - ובמשרד התחבורה יודעים זאת יותר מכולם. השבוע גם אמורה לצאת לדרך הסוכנות הראשונה של יבוא מקביל של רכב - מתוצרת פורד - לאחר שנים רבות שבהן משרד התחבורה הבטיח יבוא מקביל לשווא.

הבטחות לציבור, בלי כיסוי, עלולות לגרום נזק פוליטי כשברקע יריבים רבי מוניטין כמו כחלון וארדן. לפיכך, הטלת האשמה על הכישלון בקונספירציה מונופוליסטית של תעשיית הרכב ויבואני הרכב יכולה לספק אליבי לאי מימוש ההבטחות. משהו בנוסח "רציתי להציל את העם אבל כוחות הרשע הגלובליים חסמו אותנו".

אחרית דבר

בשורה התחתונה נראה שכל העסק ייעלם בשקט ויירד מהכותרות. היבוא הסדיר של רכבי פורד יימשך, מחירי הרכב לא יירדו, מישהו בממשל האמריקני ימשוך בחוטים ואצלנו יקבל מישהו אחר טפיחה קלה ושקטה - "כאפה" בלשון העם - על העורף.

רקע: ישראל כץ מאיים להפסיק יבוא מכוניות פורד לארץ

האם בקרוב רכבי פורד לא ייובאו יותר לישראל? שר התחבורה ישראל כץ הורה למנכ"ל משרדו להודיע לחברת פורד על פתיחת הליך בדיקה ושימוע, שבתומו תיתכן החלטה על הפסקת יבוא כלי רכב מתוצרת החברה לארץ.

לדברי השר כץ, החברה פוגעת בתחרותיות ובמדיניות שעליה החליטה ממשלת ישראל. בעמוד הפייסבוק שלו גולל השר כץ את המניעים למהלך והביא לידיעת הציבור מקרה שבו יבואנים שניסו למכור מכוניות פורד בסכום מוזל יותר, נבלמו על ידי החברה המייצרת.

"זאת התחרות שעליה מדברות 15 המשפחות השולטות בשוק של 30 מיליארד שקל בשנה. חברות הליסינג מקבלות הנחות של עשרות אחוזים והצרכן הפרטי משלם", הוא הדגיש.

"מתפקידי לשמש לכם פה ואני מבטיח לא להרפות עד ששוק הרכב כולו ייפתח לתחרות מלאה ולהוזלת העלויות ויוקר המחיה", הוסיף כץ. הוא גם קרא לציבור שלא לרכוש כלי רכב חדשים מיבואני הרכב עד שיורידו מחירים.

 המספרים של פורד