התפתחות בתביעת לשון הרע שהגיש אבנר קופל, לשעבר יו"ר איגוד הכדורסל, נגד חברת YouTube (יוטיוב) בגין סרטונים מסיתים נגדו, שהעלו אוהדים של קבוצת מכבי תל-אביב בכדורסל לאתר יוטיוב באינטרנט.
חברת שיתוף הקבצים חשפה בפני קופל את שמות שני אוהדי הקבוצה שהעלו ליוטיוב את הסרטונים. זאת, במסגרת תצהיר של מנהלת מדיניות ביוטיוב, קתרין ווימס, שהוגש לבית משפט השלום בתל-אביב, בתגובה לתביעתו של קופל.
בעקבות חשיפת השמות מבקש קופל לתקן את תביעתו נגד יוטיוב ולתבוע גם את האוהדים עצמם.
במאי 2012 הגיש קופל תביעת לשון הרע נגד יוטיוב (השייכת לחברת גוגל) בסך 200 אלף שקל, בה הוא גם תובע מהחברה להסיר מאתר יוטיוב את הסרטון בו נראים אוהדי מכבי שרים "אבנר קופל מת", "אבנר קופל יא בן-זונה, יא מניאק" ועוד פנינים.
בכתב התביעה, שהוגש באמצעות עו"ד חגי אשלגי ממשרד יורם ל. כהן, אשלגי, אשל, טען קופל כי חרף בקשות חוזרות ונשנות שלו ליוטיוב להסיר את הסרטון, ממשיך הסרטון להתפרסם באתר.
"הנתבעת הלא נכונה"
בתצהיר שהגישה לאחרונה במסגרת התביעה, והגיע לידי "גלובס", חושפת יוטיוב בפני קופל את זהות האוהדים ודוחה את טענותיו. יוטיוב מדגישה בתצהירה כי התכנים שמבקש קופל לתקוף, לרבות על-ידי הסרתם מהאתר, אינם אסורים ואינם מהווים לשון הרע, וכי "יוטיוב אינה הנתבעת הנכונה בתביעה זו, מכיוון שהיא איננה היוצרת, העורכת או המפרסמת של הסרטונים".
לדברי יוטיוב, הסרטון שאותו דרש קופל להסיר הועלה לערוץ המוכר היטב להנהלת מכבי, בשם: "Gate 11 - Maccabi Fanatics", אשר שייך ל"ארגון האוהדים של מכבי תל-אביב Gate 11", שהוא "ארגון אוהדים ידוע ומוכר, המאוגד כעמותה רשומה", שבין מטרותיה "מניעת אלימות בין אוהדים".
עוד עולה מתצהירה של יוטיוב כי ערוץ המשתמש "Gate 11 - Maccabi Fanatics" מקושר לכתובת של אתר האינטרנט של אוהדי שער 11, וכי אף צוינה בערוץ כתובת דוא"ל המפנה אל עמותת שער 11.
התצהיר מגלה כי בדף הבית של העמותה בפייסבוק, שאליו ניתן להגיע דרך קישור בערוץ יוטיוב, נמצאים פרטיו של יונתן ללזר, ממייסדי העמותה, שפרטיו רשומים במסמכי ההתאגדות שלה ברשם העמותות.
לפי התצהיר, משתמש יוטיוב נוסף שהעלה את הסרטון הוא Idansh24. "מעיון בפורום (של עמותת שער 11 - ח' מ') עולה כי אחד החברים הפעילים בארגון הינו עידן שאשא, העושה שימוש בכינוי Idansh24, אותו כינוי בו השתמש האדם שהעלה את הסרטון ליוטיוב", נכתב בתצהיר.
"כפיית צנזורה עקיפה"
לדברי יוטיוב, "במקום לתבוע את הנתבעים הנכונים (האוהדים - ח' מ'), שכולם אזרחים ותושבים ישראליים, שאותם יכול התובע לתבוע בקלות בישראל - קופל מתעקש לתבוע את הנתבעת הלא נכונה והלא מתאימה (יוטיוב - ח'מ'), ועוד הוא מתעקש שלא להגיש תלונה מתאימה למשטרת ישראל נגד הנתבעים הנכונים ביחס לאותם תכנים, לאור טבען של טענותיו".
יוטיוב מציינת בתצהיר כי "יש להניח שאם קופל היה מאמין בכנות כי תכנים אלה אסורים, הוא היה תובע את הנתבעים הנכונים ללא היסוס".
לדברי יוטיוב, "עמדתו של קופל נועדה בבירור להימנע משפיטה ראויה מול הנתבעים הנכונים, יריביו האמיתיים, ולהשתמש ביוטיוב כדי לכפות עליהם צנזורה עקיפה. זאת, מבלי לאפשר להם הצגה ראויה של עמדתם, מימוש זכותם הבסיסית לחופש ביטוי והגנה ראויה על התוכן שיצרו. ניסיון כזה אינו לגיטימי, אינו חוקי, אינו מקובל, ואסור לו שיצלח".
"לפי הדין הישראלי אין ליוטיוב חסינות, והם ברי-תביעה"
לדברי עו"ד חיים רביה, מומחה לאינטרנט ומשפט, שאלת האחריות בלשון הרע של יוטיוב בנוגע לסרטונים שמועלים באתר על-ידי ישראלים היא מורכבת. רביה אומר כי הדין האמריקאי מקנה ליוטיוב חסינות מפני תביעות לשון הרע, ואולם הדין הישראלי יכול לאפשר הגשת תביעות נגדה.
לדבריו, "לדעתי הדין הישראלי חל על יוטיוב, כי היא מציעה שירותים בעברית לגולשים בישראל ומציגה פרסומות בעברית.
"במקרים בהם תובע פנה ליוטיוב מראש, הפנה את תשומת-לבה לחומר משמיץ המפורסם באתר, והחומר הוא משמיץ באופן חד-משמעי ולא מוסר מהאתר - ניתן לחייב את יוטיוב בלשון הרע. לפי הדין הישראלי אין להם חסינות, והם ברי-תביעה", מסביר רביה.
מצד שני, מציין רביה, "יוטיוב פועלת מקליפורניה ושואפת להכפיף את עצמה לדינים האמריקאיים. לפי הדין האמריקאי יש חסינות מוחלטת מלשון הרע לכל ספק שירות מחשב אינטראקטיבי, בגין תוכן שסיפק צד שלישי".
הגנה בחוק האמריקאי
- מדוע בעצם יוטיוב זוכה להגנה כה גורפת על-ידי החוק האמריקאי?
"בשל חופש הביטוי. באמצע שנות ה-90 חוקק המחוקק האמריקאי את 'חוק המהוגנות בתקשורת'. מתוך כך שהוא הבין שספקי השירותים הם גורם חשוב בעידודו של חופש הביטוי בעולם החדש של האינטרנט, הוא הקנה להם חסינות".
- האם יוטיוב רשאית למסור פרטים של גולשים?
"קודם כל, חשוב לציין כי לפי מה שאתם מתארים, יוטיוב העבירה לאבנר קופל פרטים שהוא יכול היה להגיע אליהם באמצעות בדיקה עצמאית, כך שלכאורה לא מדובר כאן בפרטים ששמורים אצלה בלבד.
"בנוגע לשאלה העקרונית - לפי הדין הישראלי, אין דרך לחייב ספק שירות כמו יוטיוב למסור את פרטיו של גולש מעוול. כך פסק בית המשפט העליון לפני כשנתיים בפסק דין רמי מור, והכנסת לא תיקנה מאז את החוק באופן שישנה את הפסיקה ויאפשר חיוב בחשיפת פרטים של גולשים.
"מאידך, ספקיות שירות רשאיות למסור פרטים כאלה, בכפוף למדיניות הפרטיות שמאשר המשתמש בזמן שהוא מעלה את התכנים. כאשר בוחנים את מדיניות הפרטיות הנוכחית של יוטיוב רואים שהיא שומרת לעצמה את האפשרות לחלוק את כל המידע שיש לה עם צדדים שלישיים, כאשר היא סבורה בתום-לב כי גילוי המידע עולה בקנה אחד עם הוראות החוק".
בכפוף לשימוע: קופל מואשם בהעלמות מס במיליונים
אבנר קופל, שהודיע לפני שבוע וחצי על פרישתו מתפקיד יו"ר איגוד הכדורסל, הוא גם איש עסקים פרטי, שמואשם בפלילים במסגרת עסקיו בתחום הביטוח.
באוקטובר 2012 החליטה הפרקליטות להעמידו לדין, בכפוף לשימוע, בגין העלמות מס של מיליוני שקלים, זיוף מסמכים ועבירות מירמה נוספות.
בשימוע שנערך לקופל לפני מספר חודשים טענו עורכי דינו, נבות תל-צור, שמואל קליין ורון רוטשילד, כי הפרשה מעוררת סוגיות מס בעלות אופי אזרחי במהות, שבינן לבין עבירות פליליות רב מאוד המרחק. הפרקליטות לא קיבלה עדיין החלטה סופית בתיק.
הפרשה החלה בנובמבר 2010, אז נעצר קופל בידי חוקרי רשות המסים בחשד להתחמקות ממס בהיקף 7 מיליון שקל.
לפי החשד, קופל לא דיווח על הכנסות שקיבל עבור חברת "רב-אור", שהייתה בבעלותו ובאחרונה פורקה. בין היתר חושדת הרשות כי קופל זייף מסמך, בו נכתב כי החברה חדלה מפעילות, כדי להתחמק מתשלום למס הכנסה בגין הלוואות מחברה אחרת.
לאחר מעצרו קבע בית המשפט כי קיים חשד סביר הקושר את קופל לחשדות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.