אם פישר לא יתעורר הכול יקרוס

שבוע דרמטי ביותר עבר על כלכלת ישראל. הדרמה נוצלה עד תום על ידי הספקולנטים שמהמרים על השקל. סל המטבעות הידרדר לרמות שפל שלא נראו כאן שנים, בדרך לשפל כל הזמנים. נסיונות ההתערבות של בנק ישראל נראו די מגוחכים וכמובן שלא הועילו. שקל חזק הוא אסון למשק הישראלי! פשוט אין דרך אחרת להגדיר זאת: אסון ליצוא, אסון לתעשייה המקומית, נזק במונחי הכנסות המדינה ממסים, אבטלה גואה וירידה בצמיחה.

יש שיאמרו, כי קיימות סיבות אובייקטיביות להתחזקות. אין לי שום בעיה עם שקל חזק כתוצאה ממכירת חברות כגון ישקר או כתוצאה ממכירת גז, אולם משני אלו טרם נכנס לישראל אפילו דולר אחד ולמרות זאת סל המטבעות, שאמור לשקף את תנועות ההון מישראל ואליה, קורס.

בחדרי העסקאות היו המומים בשבועות האחרונים מעזות המצח ומהאופן הגלוי בו פעלו הספקולנטים. פעם עוד היו מבלבלים לנו את המוח על פערי ריבית, על עודף בחשבון השוטף ועל כלכלה יציבה עם מדיניות תקציב אחראית. היום זה דומה הרבה יותר לבדיחה המפורסמת על הנמר והאריה שרק חיפשו תירוץ למטרה האמיתית - להרביץ לשפן.

דוגמא בולטת לכך ניתנה ביום חמישי האחרון, לאחר הפחתת הריבית בגוש האירו. האירו צנח תוך פרק זמן קצר ב-1.25% לעומת הדולר. מתמטית, זה אמור לגרום לתיקון של כמחצית האחוז בשער הדולר לעומת השקל. בפועל, נאדה. מכונות המסחר הפועלות תחת חסותם של השחקנים הזרים לא שינו את השערים וכך נותר הדולר ללא שינוי, האירו צנח לעומת השקל באחוז וסל המטבעות ירד מבלי שהומר דולר אחד.

מדהימה לא פחות התגובה לפצצת יעד הגירעון. בכל שוק נורמלי, כשמוכרז על זינוק כה חד ביעד הגירעון, המלווה כפי שקרה, בהפחתת דירוג, נחלש המטבע המקומי באופן חד. יכולתי לספור את הדקות עד שיופיע המרגיע התורן מטעם הספקולנטים הזרים. הפעם היה זה תורו של בילאל חפיז מדויטשה בנק (אחד השחקנים הפעילים בשקל), שבאלגנטיות הסביר לנו שעוצמת המשק לא תיפגע.

ניתוח מעמיק יראה שאין הרבה קשר בין הסיבות למציאות, אולם כפי שנאמר: המטרה מקדשת את כל התירוצים. כל כמה חודשים מסמן לנו הבנק התורן יעד חדש ומסביר לנו למה זה הגיוני. זה בדיוק שם המשחק ואם תרצו משהו יותר ישיר וכן תפנו ל"פייננשל טיימס" שטוען כי השקל אמור לרדת מ-3 שקלים לדולר, כי קרנות הגידור מוצאות בו יעד קל. זה כל הסיפור.

קשה לקבוע בוודאות מה התכוון לעשות בנק ישראל. רף תחתון לסל המטבעות שעליו יגונן - טקטיקה בה השתמשו בשוויץ; או התערבות במתווה סל יורד, כפי שעשה בשנים קודמות. כך או כך מדובר לטעמי במהלך שגוי לחלוטין. אם הייתה מחשבה שההתערבות תאותת על קו תחתון ובכך תרתיע את הספקולנטים מתקיפה כפי שקרה בשוויץ, הרי שהיא שגויה מיסודה. השקל אינו הפרנק השוויצרי ובנק ישראל אינו הבנק המרכזי של שוויץ שנתפס כהרבה יותר יצירתי מהישראלי. יצירתי, כלומר מפתיע - וזה בדיוק מה שלא אוהבים הספקולנטים. השוויצרים כבר הפתיעו ברכישות לילה במזרח, תוך ניצול היקפי מסחר נמוכים ליצירת השפעה והפתיעו שוב בקביעת הרף התחתון לפרנק. מי שהפתיע פעמיים מסוגל להפתיע שוב, ואת זה השחקנים לא אוהבים.

פישר חייב להשלים עם העובדה שמיותר לבזבז תחמושת חיונית. אי אפשר להתמודד בצורה כזו מול העליונות הכמותית והאיכותית של הספקולנטים. בנק ישראל חייב לנקוט במהלך משולב עם האוצר ואסור לו להמתין שוב לשער 3.40.

הוא חייב להגביר את הרגולציה על הגופים הזרים שפועלים כאן, בעיקר בדרך של הגדלת דרישת הבטחונות לפעילות ופיקוח על פעילות גם באופציות מט"ח בבורסה. על האוצר להתחיל בפעילות אינטנסיבית של עסקות SWAP, על מנת להמיר את החוב הדולרי של מדינת ישראל בחוב שקלי; מהלך היוצר מעשית ביקוש למט"ח ומחליש את השקל. מהלך כזה אף רצוי שיבוצע באמצעות הבנקים המקומיים, ולא באמצעות הבנקים הזרים.

וכמובן, הצעד המתבקש ביותר מכל הבחינות הינו הטלת מס על תנועות הון. אם יאיר לפיד מחפש בנרות מקור נוסף להקטנת הגירעון שלא יעיק על גברת כהן מחדרה, זה מקור מצוין. הטלת מס כזה תשיג שתי מטרות: 1. מי שימשיך לפעול בשוק למטרות ספקולציה ישלם מס והרבה. 2. מי שיפסיק, ירכוש בחזרה את הדולרים שמכר, יגרום לפיחות השקל - והמדינה תהנה מגידול בהכנסות ממיסים שמשלמים היצואנים והתעשייה המקומית.