איפה רשות ההגבלים העסקיים במלחמה של שר התחבורה?

אחת התופעות היותר מעניינות שליוו את המתקפה התקשורתית האחרונה של שר התחבורה על ענף יבוא הרכב בשבועות האחרונים, הייתה השתיקה הרועמת מכיוון רשות ההגבלים העסקיים. השתיקה הזו בולטת לאור העובדה שחלק גדול מהנושאים שמציב שר התחבורה בחזית המאבק נמצאים בתחום השיפוט של הרשות.

פלישה לטריטוריה שכנה

כך, למשל, בהודעת משרד התחבורה שליוותה את קבלת רפורמת רישוי הרכב הודיע השר כי "אני משוכנע כי יישום הרפורמה שמטרתה הסרת כשלי השוק וחסמי התחרות בענף הרכב יוזיל את מחירי הרכב החדש". אנחנו לתומנו סברנו שחקר כשלי שוק וחסמי תחרות הוא הטריטוריה המובהקת של הרשות, שלרשותה עומד מלוא המידע המקיף - כולל נתונים כספיים מלאים - וכוח האדם המיומן שדרוש לקביעת קביעות נחרצות כאלה. יתר על כן, הרשות כבר חקרה את הענף לעומק כמה פעמים והשתתפה ב"צוות היישום" של מסקנות ועדת זליכה ועד כה לא ראינו אותה פוסקת פסיקות כה נחרצות על קיומם של "חסמי תחרות".

וזה לא הכול. באותה הודעה של המשרד נמסר גם כי אותה רפורמת רישוי, שהתקבלה בממשלה, כוללת סעיף שנותן לשר התחבורה "להביא גם שיקולי תחרות בעת מתן רישיון ליבוא רכב". כלומר, השר יקבע מתי מתן זיכיון יבוא ליבואן מסוים פוגע בתחרות ומהווה סיבה לשלול ממנו את הזיכיון ולהעניק אותו למישהו אחר.

חלילה לנו מלזלזל בידע המשפטי של שר התחבורה ושל יועציו המשפטיים, אבל אנחנו תמיד סברנו שנושא ההגבלים העסקיים הוא דיסציפלינה משפטית ייעודית מורכבת, שדורשת התמחות וניסיון ספציפיים. או כך, לפחות, מקובל בעולם. וזה עוד לא הכול.

זאת ועוד. "פרשת פורד" הראתה לנו שמשרד התחבורה לא רק מזהה כיום הפרות תחרותיות ופוסק פסקי דין אלא גם משמש רשות מבצעת, שמטילה סנקציות כמו קיום "הליך בדיקה ושימוע" על הפרות תחרותיות, שאותו הורה השר לאנשי משרדו לבצע לנציגי פורד בארץ. תיאורטית, הליכים כאלה אמורים להיות בסמכות בית הדין להגבלים עסקיים.

יפנאוטו וסמל"ת: מבחן לתחרותיות

אחת הסיבות לשתיקת הרשות היא שהמציאות העסקית בשטח הרבה יותר מסובכת ושהמבחנים המשפטיים להיעדר תחרותיות אינם מובהקים תמיד.

דוגמה אחת, שנמצאת על המדוכה בעצם הימים האלה, היא פרשת מכירת יפנאוטו, יבואנית סובארו. לא נלאה את הקוראים בתלאות, שעברה יפנאוטו, שבבעלות גד זאבי, לפני שעמדה למכירה די כפויה כדי לכסות את חובות האג"ח של החברה. אבל בתיאוריה זה יכול היה להיות "מקרה מבחן" אידיאלי לשאיפתו של שר התחבורה לבזר את הבעלויות על זיכיונות יבוא הרכב לישראל ולהוציא אותן מידי "המשפחות השולטות", כפי שהוא קורא למבנה הבעלות של ענף יבוא הרכב.

בתחילה היה נראה ש"דם חדש" עתיד להיכנס לשוק יבוא הרכב עם הופעת שני מועמדים רציניים לרכישת יפנאוטו, ששניהם לא עסקו עד היום ביבוא רכב. אלא שמתברר שרכישת זיכיון יבוא רכב, על כל ההתחייבויות הכרוכות שבכך, היא עסק שדורש כיסים עמוקים מאוד וגם כדאיות כלכלית שמתבטאת ביכולת של הרוכש לפזר את עלויות הרכישה על פני עסקים אחרים שלו.

כאשר הגיע הזמן להציג את הכסף הגדול - כ-100 מיליון שקל - השתנתה תמונת הרכישה. ומי הופיע בה? הפתעה. יבואן הרכב מיכאל לוי, שמייבא את רכבי פיאט/אלפא/איווקו לישראל ושייך לאותה "רשימת משפחות" של שר התחבורה. כרגע צפוי מיכאל לוי לרכוש כ-95% ממניות יפנאוטו אחזקות ולספח את סובארו הלכה למעשה.

ניתן לשער שמשרד התחבורה ינסה לטרפד את העסקה כפי שניסה לטרפד כמה מיזוגים קודמים בענף. אבל ספק רב אם רשות ההגבלים העסקיים - שהיא הפוסק הסופי בעסקאות כאלה - תוכל לעשות משהו בנידון.

הרוכשים הפוטנציאליים מודעים לכך היטב. בחלק העוסק ב"אישור הממונה" במכתב, ששלחו עורכי הדין של הרוכשים לבעלי המניות כדי לשכנע אותם בישימות העסקה, מצוין כי "נתח השוק של סמל"ת (הרוכשת) עמד במהלך 2012 על כ-2.1% בלבד ואילו נתח השוק של יפנאוטו (הנרכשת) עמד על כ-1.4%". הרוכשים כותבים כי "לא ידוע לנו ולו מיזוג אחד בשנים האחרונות שבו התנגד הממונה לעסקה כשמדובר בנתחי שוק כה בלתי משמעותיים".

בנוסף כותבים נציגי הרוכשים כי "אין כל חפיפה בין כלי הרכב המיובאים ע"י סמל"ת לבין כלי הרכב המיובאים על ידי יפנאוטו רכב ... אין אפוא כל תחרות בין סמל"ת ליפנאוטו, באשר כלי הרכב המיובאים על ידי סמל"ת אינם תחליפיים לא מבחינה תחליפית-פונקציונאלית ואף לא מבחינת רמות המחיר של כלי הרכב הרלוונטיים... יצוין כי הממונה הכיר בסגמנטציה בענף הרכב ובכך שכלי רכב מסגמנטים שונים אינם מתחרים זה בזה. לאור האמור לעיל מהניסיון שנצבר ממיזוגים קודמים בענף הרכב ולאור עמדת הממונה בעבר, אנו סבורים כי לא יהיה קושי בקבלת אישור הממונה לעסקה בהקדם".

המסקנה היא שכשמדובר בהגבלים עסקיים אין "שחור ולבן" או "כוחות האור מול כוחות החושך" כפי שפוליטיקאים מרשים לעצמם לתאר את המצב. כל מקרה נבחן לגופו. זו אולי הסיבה שהמדינה החליטה להעביר את הסמכויות בנושא מלכתחילה לרשות עצמאית ולא לתת לשרים הממונים יד חופשית.