הטבות המס בהיקף 5.6 מיליארד שקל שמינהל הכנסות המדינה דיווח עליהם אתמול (א'), הם כסף קטן ביחס למה שקרה מאז ומה שיהיה כאן בשנים הקרובות. הסכום שדווח מתייחס הרי לשנת 2010, ומאז רק תפח ועוד ילך ויתפח בממדים משמעותיים.
כבר השנה צפויה ההטבה שהמדינה מעניקה להגיע ל-7-8 מיליארד שקל, ובשנה-שנתיים שלאחר מכן לזנק ל-12-14 מיליארד שקל בכל שנה. מדובר בצפי לעלייה של 20%-25% בגובה ההטבה הכוללת בכל שנה, עד לסיום סופי של כל הפרויקטים, בעיקר של הגדולות, בתוך 10 או 15 שנים, שנקבע לפי משטר חוק עידוד השקעות הון הישן, לפני החדש שנכנס לתוקף ב-2011.
אם מישהו לא יעצור את זה עכשיו, מיד, ולא ישנה מיידית גם את גובה המס שנקבע בתיקון לחוק החדש, שגם הוא מסתבר כלא ראוי ביחס לגובה מס החברות הנהוג כיום, תהיה פה בשנים הבאות בעיית הכנסות קשה ביותר.
הנתונים ל-2011 יהיו זמינים ב-2013
הפרק ששוחרר אתמול לפרסום מדוח מינהל הכנסות המדינה ל-2011, שממילא יתפרסם באיחור רב ותמוה, מציין (פרק ט', הערה 4) כי "נתונים לשנת 2011 יהיו זמינים רק במהלך 2013 בשל העובדה שתקצור הדוחות של החברות, בפרט הגדולות שבהן, אורך זמן רב..". הדוח אם כן מתייחס ל-2010, לחוק עידוד השקעות הון הישן. הוא מוצא כי בין השנים 2003-2010, נרשמה עלייה חדה בהטבות מ-2.3 מיליארד שקל ב-2003 ל-5.6 ב-2010; שבשנים הללו חל גידול נומינלי של 470% (מ-3.2 מיליארד שקל ב-2003 ל-18.2 מיליארד ב-2010) בהכנסה העסקית של 4 החברות הגדולות - טבע, אינטל, כיל וצ'ק פוינט - שהן גם הנהנות הגדולות מ-70% מהטבות המס, וזאת ביחס לגידול בהכנסות העסקיות בסך 29% בלבד בכל 600-700 החברות המוטבות האחרות (מ-7.7 מיליארד שקל ב-2003 ל-10 מיליארד ב-2010).
גידול בחלק מההכנסות הפטורות
עוד עולה מהדוח, כי אצל אותן 4 חברות נמצא באותן השנים גידול משמעותי ביותר בחלק מההכנסות הפטורות ממס - מ-17% בשנת 2003 ל-77% בשנת 2010.
זה יכול לנבוע, על-פי הדוח, מגידול בהשקעות ו/או מגידול בשיעורי הרווחיות, ו/או "הסטה חשבונאית של רווחים של חברות-בנות או חברות קשורות בחו"ל, במדינות שבהן שיעור המס גבוה יותר משיעור המס של חברות בישראל".
מענקים במיליארדי שקלים
בכל מקרה, וגם כאשר ידוע ששנת הפתיחה של הדוח, 2003 (שהיא שנת ההטבה הגורפת), הייתה שנה קשה במשק לאחר משבר ההיי-טק העולמי, ברור שההאצה בהכנסות העסקיות של 4 החברות נמשכה גם ב-2011 וב-2012, וסביר להניח שבמקביל נמשך גם הגידול בהכנסות הפטורות ממס, מכל סיבה שהיא.
מכאן בא הצפי להמשך הקצב המואץ, השנה ובשנים הבאות, ככל שיתקרב זמן סיום חיי הפרויקטים בגינם נהנות החברות מפטורי מס מופלגים. יש לציין, כי באותן שנות הטבות המס נהנו חלק מהחברות, בעיקר אינטל, גם ממענקים בסכומים של מיליארדי שקלים ממינהלת ההשקעות, וגם מההטבות אליהן מיוחסת פרשת ה"רווחים הכלואים". אותם עשרות מיליארדים רווחי עבר צבורים שהחברות, בעיקר יצואניות גדולות בראשן 4 הנידונות כאן, השתמשו בהן בלי תשלום מס ראוי, לעיתים קרובות תוך שימוש בתכנוני מס אגרסיביים, שחלקם "תקועים" בבתי משפט כבר כמה שנים.
בן-בסט: "אין להעלות על הדעת שטבע, אינטל, כיל וצ'ק פוינט לא ישתתפו בנטל"
"המשק מצוי היום במצוקה תקציבית חמורה המתבטאת בגירעון ענק בתקציב. אין ספק שיש להוריד את הגירעון במידה רבה, אך אין להעלות על הדעת שחברות אלה לא ישתתפו בנטל שיושת בקרוב על הציבור", כך אומר היום (ב') פרופ' אבי בן-בסט מהאוניברסיטה העברית והמכרז ללימודים אקדמיים ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, וממתנגדיו החריפים של החוק לעידוד השקעות הון, בתגובה לממצאי דוח הכנסות המדינה שחשף כי 4 החברות הגדולות במשק קיבלו ב-2010 הטבות מס בסך 3.8 מיליארד שקל.
לדבריו, מאפייני החוק לעידוד השקעות הון והישגיו הדלים מחייבים הפחתה ניכרת בתמריצים. "אמנם תיקון החוק יניב תקבולים מעטים בשנה הקרובה, אך אלה יגדלו בהדרגה משנה לשנה ויקלו את נטל המסים על אחרים", הוא מוסיף.
שנים רבות מתריע בן-בסט, לשעבר מנכ"ל האוצר, על העיוותים הרבים הגלומים בחוק, אך מתברר כי הממצאים הפתיעו גם אותו: "הפרסום החדש של מינהל הכנסות המדינה מצביע על עיוותים גדולים אף יותר. החוק נועד לעודד יוזמה וחדשנות, תוך מתן עדיפות לאזורי הפיתוח באמצעות שיפור כושר התחרות של המגזר העסקי. אולם, בפועל, התמריצים המוענקים כלל אינם קשורים לחדשנות. זו סיסמה שלא ממומשת בקריטריונים. יתרה מזו, החוק יוצר אפליה חמורה בין חברות מייצאות לבין חברות המייצרות תחליפי יבוא המיועדים לשוק המקומי שגם צריכות להתמודד עם חברות בחו"ל. יש להדגיש כי 100 דולר יצוא ו-100 דולר תחליפי יבוא תורמים לצמיחה ולמאזן מטבע חוץ בדיוק אותה תמורה", מסביר בן-בסט ומוסיף כי "כל אפליה ביניהם גורמת להקצאה בלתי יעילה של הון, אשראי ועובדים, ולכן פוגעת בצמיחה הכלכלית".
הטבות לא מוגבלות
מנכ"ל האוצר לשעבר גם מתקומם על כך שבעוד תקציב המענקים במסגרת החוק מוגבל ובר שליטה, הטבות המס אינן מוגבלות ותלויות ברווחי החברות הזכאיות. "מאחר שאין מגבלת תקציב להטבות המס הן גדלו במידה ניכרת בשנים האחרונות, וב-2010 הסתכמו ב-5.6 מיליארד שקל. בשנת 2010 נטלו 4 החברות הגדולות 70% מסך הטבות המס. זאת ועוד, מחוזות הפיתוח נהנו רק מ-28% מעוגת ההטבות. נתונים אלה מעידים כי הטבות המס אכן יוצרות אפליה חמורה בין חברות, אך גם מעצימות מאוד את אי-השוויון בין פרטים במשק. אין ספק שבעלי החברות נהנים מסובסידיה עצומה, וזו מתבטאת בסופו של דבר בצורך לגבות יותר מסים מאחרים, או לספק פחות שירותים לאזרחים".
"אם רוצים להגדיל את כוח המשיכה של אזורי הפיתוח כמקום מגורים מועדף גם לאוכלוסיות מבוססות, אומר בן-בסט, "יש לתמרץ אותם בדרך שונה לחלוטין: ביטול הדרגתי של החוק במתכונתו הנוכחית תוך יעוד חלק מכריע מהמקורות שיתפנו לשיפור איכות החיים באזורי הפיתוח בקשת רחבה של אמצעים, כמו תוכניות העשרה בחינוך, ספריות, קונסרבטוריונים למוסיקה, אולמות תרבות וספורט, גנים ציבוריים ותשתיות מים, חשמל, תקשורת וכדומה. עיר הוורדים שבגוש תפן צריכה לשמש כדגם אליו יש לשאוף", הוא מסכם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
