מה הוביל שלשום לנפילות חדות בשוק האג"ח הממשלתיות?

"מי שמתריע מפני בועה צועק 'זאב-זאב'"

- מה גרם לירידות החדות שנרשמו אתמול במחירי איגרות החוב?

"הירידות התרחשו אך ורק כתוצאה מעליית תשואות האג"ח בארה"ב. אין לזה שום קשר למתיחות בצפון, אחרת היינו רואים במקביל ירידות באפיק המנייתי. לדעתי, גם אין לכך קשר להורדת הדירוג, כי זה בסך הכול שינוי קוסמטי".

- האם לדעתך התפתחה בועה בשוק האג"ח הממשלתיות והקונצרניות?

"חד משמעית - אין בועה באג"ח הממשלתיות. מבחינת הנתונים הבסיסיים כלכלת ישראל חווה האטה מסוימת, אבל אני מאמין שרוב הסיכויים הם שנראה הורדת ריבית, בדומה לזו שראינו באירופה לפני שבוע. אנחנו לא מנותקים מהעולם.

"באשר לאג"ח הקונצרניות, בתקופה האחרונה נשמרת בהן יציבות מסוימת. עם זאת, מאחר שהמרווחים ירדו אני מאמין שהחברות במשק ינצלו את המצב. לכן, אני צופה שבקרוב נהיה עדים לגל הנפקות. למעשה, אנחנו רואים חברות שעושות את זה כבר עכשיו.

"אני שומע הרבה קולות על הסיכון באג"ח הממשלתיות. אלו קולות שמגיעים מנציגויות בעלי האג"ח, אלה שלקחו סיכון שהתגלה כלא מוצלח. הם מהלכים אימים וצועקים 'זאב-זאב'. יכול להיות שבסוף יגיע זאב, אבל בינתיים ראינו מה קרה להם. אני חושב שהם צריכים להרגיע את העליהום".

- מה אתה ממליץ למשקיעים לעשות בתיק ההשקעות שלהם?

"בחודשים האחרונים ראינו עלייה בהיקף הגיוסים בקרנות הקונצרניות, לצד פדיונות בקרנות אג"ח מדינה. אני חושב שזה שינוי טעמים, ותגובה מאוחרת למהלך שעשה השוק הקונצרני. עם זאת, אני סבור שבעת הנוכחית כדאי הקטין חשיפה לאג"ח הקונצרניות לטובת האפיק המנייתי, שכרגע מציג יחס סיכון-סיכוי יותר אטרקטיבי - גם בארץ וגם בעולם. לכן, לצד הגדלת החשיפה לאפיק המנייתי, הקטנו את החשיפה לאג"ח הקונצרניות".

גילעד אלטשולר, מנכ"ל אלטשולר שחם

"להקטין את רכיב הממשלתיות בתיק"

- מה גרם לירידות החדות שנרשמו אתמול במחירי איגרות החוב?

"המגמה שנרשמה אתמול בשוק האג"ח הינה תוצאה של שילוב הנתונים הטובים שפורסמו בסוף השבוע בארה"ב ושהובילו לעלייה בתשואות האג"ח שלה, יחד ההודעה על הורדת הדירוג של החוב המקומי, שהשפעתה הייתה יחסית מינורית.

"המתיחות בצפון לא תרמה למגמה. עם זאת, צריך לקחת בחשבון ששני הגורמים האלה לא היו משפיעים בצורה כזו, אלמלא באפריל נרשמה עלייה באג"ח הממשלתיות הארוכות בשיעור של 3%".

- האם לדעתך התפתחה בועה בשוק האג"ח הממשלתיות והקונצרניות?

"אני לא בטוח שמדובר בבועה. בעולם כולו יש כיום מגמה שבה איגרות החוב, הן הממשלתיות והן הקונצרניות, נמצאות ברמות נמוכות. בחלק מהמקומות מדובר ברמות נמוכות ברמה היסטורית. גם המרווחים באג"ח הקונצרניות נמצאים ברמה נמוכה.

מאחורי החששות מבועה עומד הפחד שהיא תתפוצץ, אבל אנחנו נמצאים כרגע במצב מיוחד שיכול גם להשתחרר באיטיות".

- מה אתה ממליץ למשקיעים לעשות בתיק ההשקעות שלהם?

"בתיק מאוזן שכולל חיסכון לטווח הארוך, אין מנוס מרכיב של אג"ח. הדבר הנכון בעיני הוא להקטין את רכיב האג"ח הממשלתיות לכ-25% ולהתרכז במח"מים בטווח קצר-בינוני".

"באפיק הקונצרני יש הזדמנויות, אבל הן בעיקר באג"ח בסיכון גבוה (High Yield). באופן כללי, ההשקעה באג"ח כוללת יחס סיכון-סיכוי נמוך. לכן, אני מציע לשמור על חשיפה בשיעור גבוה למניות, כי אם לא יהיה משבר משמעותי נוסף בשווקים, נמשיך לראות אותן מטפסות. למרות שבחלק מהשווקים נרשמו באפיק זה עליות שערים, כמו למשל בארה"ב, אני עדיין חושב שהתשואה מפצה על הסיכון".

שלומי ברכה, מנהל ההשקעות הראשי בפסגות

"צרות של חודשיים קרו בסוף שבוע אחד"

- מה גרם לירידות החדות שנרשמו אתמול במחירי איגרות החוב?

"הגורם לירידות שראינו אתמול הוא קוקטייל קטלני של כמה גורמים שחברו יחד ביום אחד כואב. מדובר בשילוב בין הנתונים החזקים שהציג שוק העבודה האמריקאי, ועליית התשואות שם, עם הורדת דירוג האשראי של ישראל, הגדלת יעד הגירעון והמתיחות עם סוריה. מאחר שאלה צרות שמספיקות לחודשיים, אבל קרו כולן בסוף שבוע אחד, התוצאה הייתה שהשוק המקומי קיבל פיק ברכיים".

- האם לדעתך התפתחה בועה בשוק האג"ח הממשלתיות והקונצרניות?

"כדי שתהיה בועה, המחירים בשוק המקומי צריכים להיות מנותקים מהמצב הגלובלי. זה לא המצב. הסיכון הוא בעליית התשואות בשוק האג"ח, ומכיוון שתיק ההשקעות של הישראלי הממוצע מתאפיין בחשיפה גבוהה יחסית לאג"ח, הרי שעבורם הסיכון הזה גבוה יותר. עם זאת, כדאי לזכור שבכל הקשור למחירים, ישראל משתלבת טוב בפסיפס הגלובלי. אני מאמין שכשהריבית תעלה, זה יהיה במסגרת תהליך שייעשה בהדרגה, ולכן אין מקום להיסטריה".

- מה אתה ממליץ למשקיעים לעשות בתיק ההשקעות שלהם?

"אני מציע למשקיעים שעיקר החשיפה שלהם היא לאג"ח לארגן את התיק מחדש, כך שהחשיפה לממשלתיות תעמוד על כ-25%. ככל שהעליות יימשכו, כדאי לקצר את המח"מ. במקביל, אני מציע להתמקד במניות, גם בארץ וגם בחו"ל, בהיקף של כ-30% מהתיק. אני מאמין בשוק המניות האמריקאי, אבל מציע לנטרל את החשיפה המטבעית, כי לדעתי האופק של הדולר ימשיך להיות שלילי. מומלץ גם להחזיק רכיב מזומן גבוה יחסית בפקדונות, בהיקף של 10%-15%. את היתרה מומלץ להשקיע באג"ח קונצרניות בישראל ובחו"ל, ו-7% מהתיק להקצות לטובת אג"ח בסיכון גבוה (HY)".

יניב פגוט, אסטרטג ראשי בקבוצת איילון

"ניסוי בהדפסות כסף אדירות וריבית אפסית"

- מה גרם לירידות החדות שנרשמו אתמול במחירי איגרות החוב?

"אני חושב שהמשתנה העיקרי היה עליית תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ביום ו', ורק מעט תרם עניין הגירעון. המתיחות הגיאופוליטית לדעתי לא השפיעה, ולראיה לא ניכרה בשער הדולר.

"עליית התשואות בארה"ב נרשמה אחרי פרסום נתוני התעסוקה שם, שהיו טובים משצפו. זהו אחד הפרמטרים המרכזיים בקביעת הריבית, והשוק פירש אותם כצפי אפשרי לשינוי בריבית כלפי מעלה. כל נתון חיובי בשוק התעסוקה האמריקאי יביא לעליית תשואות האג"ח הממשלתיות שם".

- האם לדעתך התפתחה בועה בשוק האג"ח הממשלתיות ובקונצרניות?

"אנחנו באמצע ניסוי בכלכלה של הדפסות כסף אדירות וריבית אפסית. זה מוביל לכך שהנכסים הבטוחים - אג"ח של מדינות חזקות, נסחרים בתמחורים מאוד יקרים, וזה ידוע לכל. הדוגמה מובהקת לכך היא אג"ח ממשלת גרמניה, הנסחרת בריבית נומינאלית של 1.2% ל-10 שנים. האג"ח האמריקאית המקבילה נסחרת ב-1.7%. אין ויכוח שאלה מחירים מאוד יקרים, אבל יכול להיות שכרגע, בגלל הזרמות הכסף והריביות, אולי ההספדה של אפיק האג"ח קצת מוקדמת. עוד מוקדם לקבוע לגבי התפוצצות בועה. בשנים האחרונות המשקיעים באג"ח ממשלתיות עשו כסף גדול, עם תשואות של 8%-9% בשנה. זה שייך לעבר. אין תשואה פנימית קדימה באג"ח שתצדיק רווחים כאלה. לכן, התשובה לשאלה מתי יבואו הפסדי ההון תלויה בעיקר בריביות הבנקים המרכזיים. אני עוד לא צופה מפולת והתפוצצות בועה כרגע, בעידן של ריביות אפס ועולם שבו בנקים מרכזיים רוכשים אג"ח".

- מה אתה ממליץ למשקיעים לעשות בתיק ההשקעות שלהם?

"המשקיעים צריכים להיות מודעים לכך שהתשואה הפנימית באג"ח נמוכה יחסית, ולכן צריך להקצות להן שיעור יותר נמוך מאשר בעבר. כל מי שהשקיע באג"ח ממשלתית, צריך היום להקצות לכך קצת פחות מבעבר לטובת נזילות, ומי שמוכן לקחת סיכון - לטובת מניות בפיזור בארץ ובחו"ל".

נועם רוקח, סמנכ"ל השקעות באנליסט

 האגח הממשלתיות