מדיניות הצנע באירופה נכשלה - אז למה לחקות אותה פה?

גירעון ענק, קיצוצים חדים בתקציב, פגיעה במעמד הביניים, דיכוי הצמיחה, הגדלת האבטלה, העמקת הגירעון. נשמע מוכר?

כן, זה הנתיב בו הלך גוש האירו מ-2010. וזה הנתיב בו מובילים אותנו לפיד ונתניהו. בתקופה האחרונה מתעוררים מומחים באירופה ומכירים בהרס שזרעה מדיניות הצנע והקיצוצים. יותר ויותר קולות מכריזים על סוף הצנע. ואצלנו? מתניעים בכל הכוח תוכנית שכבר כשלה ביבשת אחרת.

עזבו אתכם מדמגוגיה רגע. אפשר לכתוב עד מחר סיסמאות על "צדק חברתי", "האדם העובד", "אחינו העבדים" - אבל מאחורי כל זה, מסתתרים מספרים ותיאוריות. אז בואו נעשה רגע סדר; תחזיקו חזק.

את התמונה הגדולה כולנו מכירים: תקציב 2013-2014 של האוצר כולל קיצוצים והעלאות מסים, שאמורים לכסות גירעון של כ-40 מיליארד שקל תוך שנתיים. מדיניות אגף התקציבים של האוצר ברורה ומתבססת על התיאוריה הבאה: ככל שחובות הממשלה גדולים יותר, היא משלמת יותר ריבית וקרן (כספים אשר לכאורה הולכים לתשלומים על החוב, במקום לאזרחים, אלינו) ודירוג האשראי שלה נפגע (ופוגע בתורו במשק).

ובכלל, מסבירים לנו קברניטי בנק ישראל, בכירי האוצר ו"לשעברים" רבים - מדיניות ממשלתית לא נכונה לטיפול בגירעון התקציבי, מגבירה את חוסר הוודאות ואי-האמון במשק. ואמון, כידוע, הוא הנכס הפיננסי היקר והחשוב ביותר בכל כלכלה תקינה. לכן חייבים לקצץ בגירעון.

איך עושים זאת? באגף התקציבים באוצר שואפים להקטין את ההוצאות על בסיס קיצוצים, ולהגדיל את ההוצאות על בסיס העלאות מסים - ועל חשבון האוצר. בגסות ובשפה קצת יותר "כלכלית", אפשר לקרוא לזה "מדיניות פיסקאלית מצמצמת".

יאיר לפיד ופקידי האוצר מקווים, וגם משדרים לנו, שבעוד שנתיים מתווה הגירעון ישתפר - וכולנו נתעורר למציאות טובה יותר. הגירעון יקטן, והגזירות ייפסקו. זו התוכנית של האוצר. נשמע טוב, לא?

מה שלא מספרים לכם באוצר

אולם, מה שלא מספרים לכם באוצר הוא שהתיאוריה שלהם כבר נכשלה. זה קרה באירופה, שהיוותה ב-3 השנים האחרונות מעבדת ניסויים למדיניות "פיסקאלית מצמצמת".

הסיפור באירופה דומה (בחלקו) לסיפור שלנו: מדינות היבשת סבלו מגירעונות קשים, ועשו בדיוק את מה שלפיד והאוצר רוצים לעשות עכשיו - קיצוצים והעלאות מסים. קוראים לזה שם "מדיניות צנע".

והתוצאה? האבטלה באירופה נמצאת בשיא כל הזמנים, וטלטלות פוליטיות מובילות להדחת המנהיגים שהובילו את התוכנית. זה קרה כבר באיסלנד, וזה עשוי לקרות אפילו בגרמניה.

שימו לב לגרף כאן. זהו מדד האבטלה באירופה, שחצה כבר את רף ה-12% - שיא כל הזמנים. הזינוק המרכזי החל ב-2008, אז ניצת משבר הסאב-פריים, בעקבותיו גרמניה וצרפת "אילצו" את שאר מדינות גוש האירו לפטר, לקצץ, להטיל עוד מסים. הכל, רק כדי לסגור את הגירעון.

אולם הצעדים האלה לא רק הקטינו את הגירעון, אלא פגעו גם בצמיחה. הכלכלה באירופה עדיין במיתון, יש 27.2% אבטלה ביוון מוכת החובות וגם בספרד - ולפי הערכות קרן המטבע הבינלאומית, שיפור באירופה יחל רק בעוד זמן רב, אם בכלל. ושלא נתחיל לדבר על אבטלת צעירים שנושקת ל-50%.

 אבטלה אירופה

עניין של תיאוריה

אז נכון, יש היגיון בטענות לפיד והאוצר. אך לפני שרצים להגן עליהן, חשוב להבין שיש גם צד שני לתיאוריה: הצעדים הפיסקאליים בהם תנקוט ממשלת ישראל, לא רק שיצמצמו את הגירעון, אלא גם סביר שיפגעו מאד בכלכלה ובצמיחה.

זה פשוט: העלאת המסים תצמצם למעשה את ההכנסה הפנויה של כולנו - וכך, נמצא את עצמנו מוציאים פחות כסף על קניות. האטה כזו בהוצאה פוגעת בתורה בעסקים, ומובילה את המעסיקים "לייעל" ולפטר עובדים, ולמעשה להגדיל את האבטלה. לבסוף, שטף מחפשי העבודה החדשים שיציפו את השוק יתקשו למצוא עבודה או יתפשרו על משכורות נמוכות, ויצמצמו גם הם בהוצאות - וחוזר חלילה.

זה מה שקרה באירופה. זה יכול לקרות גם כאן.

מי ידאג לעבדים?

בחודש ינואר העלה יאיר לפיד השנה סטטוס בדף הפייסבוק שלו, בזו הלשון: "היום שוב העלו לנו את המסים. ממשלת נתניהו ממשיכה לדרוס את מעמד הביניים ומעמידה אותו במצב בלתי נסבל... הם בוחרים להכניס את ידם פעם אחר פעם לכיסו של הציבור שעובד, משרת וסוחב את כל המדינה על הגב".

לפיד כתב ש"אנחנו כאן בשביל להילחם עבור מעמד הביניים, ולא ניתן לממשלה להמשיך להתנכל לכם", וכולנו (גם אני) האמנו אז שהוא ידע על מה הוא מדבר. אבל לפיד, בינתיים, לא נלחם בשבילנו - והעביר תקציב מבלי לגעת בעופר עיני והוועדים, ב"טייקונים", במונופלים, במערכת הפיננסית, בתאגידי הענק שפטורים ממס.

אז מי יעשה זאת, אתם שואלים? איך נדאג ל"אחיו העבדים" של לפיד? כמובן, צריך שנשמיע קול.

בניגוד לעבר, זוהי לא צריכה להיות מחאה "אנטי-קפיטליסטית", להיפך: זוהי המחאה הכי קפיטליסטית שיש. כזו שמבינה את השיטה ו"מתקשרת" עם לובשי החליפות בבנק ישראל והאוצר בשפה שהם מבינים.

הרי, כולנו למדנו והחכמנו מאז הקיץ ההוא של 2011. כיום רובנו כבר יודעים שכדי לייצר צמיחה אמיתית לא מספיק להקים אוהלים ולשרוף צמיגים. בעקבות הקיץ ההוא עלו אינספור תוכניות אמיתיות ואמיצות שיכולות לייצר כאן משק בריא - ואף אחת מהן לא ממש עולה בקנה אחד עם הרעיונות של נערי האוצר.

כי התוכנית של האוצר, שכפי שלמדו האירופאים בדרך הקשה ב-5 השנים האחרונות, תוביל אותנו כנראה למציאות בלתי נמנעת, רעה יותר: מעמד הביניים הישראלי יישחק ויקרוס, ויגרור יחד איתו את הכלכלה כולה.

 מהפייסבוק של יאיר לפיד / צילום מסך