מימן העביר מניותיו בחברת היי-טק מצליחה לאשתו

האם יוסי מימן נערך לקראת תביעות הנושים באמפל? ל"גלובס" נודע כי מימן, בעל השליטה בחברת ההשקעות שנכנסה השבוע להליכי לפירוק, העביר את מניותיו בחברה הפרטית לה מארק (La Mark Vision), ששוויה הוערך אשתקד ב"גלובס" בכ-100 מיליון דולר, לידי אשתו, עו"ד הלית מימן (לשעבר בן ישראל). דוח רשם החברות, שעודכן בסוף 2012, מלמד כי 100% ממניות לה מארק מוחזקות בידי אשתו של מימן, בשעה שקודם לכן החזיק מימן רבע ממניות החברה. בד בבד חדל מימן לשמש כדירקטור בחברה. את תגובתו של יוסי מימן לא היה ניתן להשיג.

אמפל, שקרסה כשהיא חייבת יותר מ-1 מיליארד שקל לנושיה (בעיקר מחזיקי האג"ח) היא חברה בע"מ, כך שמימן אינו מחויב על פי חוק לעמוד מאחורי התחייבויותיה. עם זאת, בתחילת 2010 העמידה אמפל הלוואה של 20 מיליון דולר לחברה פרטית של מימן לצורך מימון פרויקט הפקת אתנול בקולומביה.

לטובת החזר ההלוואה, שבינתיים צמחה ל-23 מיליון דולר, העמיד מימן ערבות אישית, ולפיכך לנושי החברה יש לכאורה הזכות לתבוע את מימוש הערבות מנכסיו הפרטיים של בעל השליטה.

חברת לה מארק הפרטית הוקמה בשנת 2007, זמן קצר לאחר שבני הזוג מימן מיסדו את הקשר ביניהם. מדובר בסטארט אפ שמטרתו לאפשר לימודי אנגלית באמצעות אפליקציה סלולרית. ככל הידוע, ההון שנדרש להקמת החברה הושקע מכספם של בני הזוג. עו"ד מימן משמשת כיו"רית וכנשיאת החברה.

לה מארק פיתחה פלטפורמה סלולרית ששמה Kantoo, וזו מאפשרת למי שרוכש אותה ללמוד אנגלית ממש כאילו ישב בכיתת בית ספר או באוניברסיטה. "המטרה של לה מארק היא להפוך את לימודי השפה לדבר נגיש לכמה שיותר אנשים ברחבי העולם", נכתב באתר הבית של החברה, "Kantoo היא הקמפוס הסלולרי הראשון". על פי ההערכות שנחשפו ב"גלובס" אשתקד, מדובר בחברה מצליחה, המרוויחה כמיליון דולר מדי חודש, סביב 10 מיליון דולר בשנה, ומכאן השווי המוערך של החברה - 100 מיליון דולר לפחות.

כאמור, בתחילת השבוע האחרון נסתם הגולל על האפשרות כי באמפל יושג הסדר חוב עם הנושים, לאחר שביהמ"ש בניו-יורק הורה על פירוק חברת ההחזקות הכושלת, שבקופתה נותרו כ-130 אלף דולר בלבד, סכום שאין בו די כדי לאפשר את המשך תפעולה השוטף.

באוגוסט 2012 פנתה החברה לביהמ"ש בארה"ב, שם היא רשומה, בבקשה להגנה מפני נושיה (צ'פטר 11) לצורך הגעה להסדר חוב עמם. אלא שבמהלך התקופה שחלפה מאז סירב מימן להכניס את היד לכיסו, ולהביא סכומים משמעותיים לטובת הסדר שכזה. ההנהלה ודירקטוריון החברה התפטרו בתחילת השנה הנוכחית, ונושי החברה צפויים להתכנס בשבועות הקרובים לצורך בחירת מפרק.

מלבד הסכום הזעום שבקופתה מחזיקה אמפל ב-12.5% מחברת תיווך הגז המצרי EMG- מקור רוב החובות וההפסדים שצברה בשנים האחרונות. נוסף על כך היא מחזיקה בחברת הסחר בכימיקלים גדות מיכליות (החזקה המשועבדת לבנק דיסקונט) וב-37% מקניון לב המפרץ. כאמור, נכס נוסף של החברה הוא החוב של מימן, בגובה 23 מיליון דולר, בגין הלוואה שהוענקה לו לצורך הקמת פרויקט האתנול - הלוואה שמועד פירעונה חלף אך עדיין לא הוחזרה.

920 מיליון שקל למחזיקי האג"ח

החוב למחזיקי האג"ח, המיוצגים על-ידי עורכי הדין עופר שפירא ואריה דנציגר, עומד על 920 מיליון שקל. שלוש סדרות האג"ח שהנפיקה אמפל נסחרות בטווח מחירים של 11-24 אגורות - המשקף החזר של חלק מזערי מהחוב. לפני מחזיקי האג"ח עומדות בתור הרשויות בישראל ובארה"ב, שלהן חבה החברה מיליוני דולרים בודדים, ובנק דיסקונט, עם חוב של 70 מיליון דולר, שנגדו כאמור משועבדות מניות גדות מיכליות.

קריסתה של אמפל התחוללה בעקבות ההפיכה במצרים, שפרצה בשנת 2011, גרמה להפסקת הזרמת הגז המצרי לישראל והורידה לטמיון את השקעות שבוצעו במיזם תיווך הגז EMG - הנכס העיקרי של אמפל. את מניותיה במיזם רכשה החברה מידי מימן עצמו, שבשנים 2005-2007 מכר לאמפל ולגופים מוסדיים מניות EMG תמורת סכום כולל של כ-1.3 מיליארד שקל, בעיקר במזומן.

לאחר שנסחרה בשיאה בשווי של 1.7 מיליארד שקל, נסחרת היום אמפל בשווי של 29 מיליון שקל בלבד. בצר להם תולים נושי החברה תקוות בהליך בוררות בינלאומי שהיא מנהלת נגד ממשלת מצרים - הליך שלהערכת עו"ד מיכאל לוסקין, נאמן החברה, יימשך שנתיים ויעלה 4 מיליון דולר.

קריסתה של אמפל פגעה קשות במצבם של בעלי החוב, אולם הרבה פחות בתנאי העסקתם של מימן ויד ימינו - סמנכ"לית הכספים, אירית אילוז. מלבד תמורת מניות EMG שמכר לחברה, נהנו מימן ואילוז משכר מצטבר של כ-90 מיליון שקל (כ-23 מיליון דולר) בשנים 2006-2011.

כך, למשל, בשנת 2011, בעוד החברה מתמודדת עם קטסטרופה עסקית עקב הפסקת הזרמת הגז ממצרים, קיבלו בכיריה שכר מצרפי של כ-15 מיליון שקל (4.1 מיליון דולר). מימן, בתפקידו כיו"ר, נשיא ומנכ"ל אמפל, נהנה משכר של 1.8 מיליון דולר בשנה זו, ואילוז - מעלות שכר של 1.1 מיליון דולר.

 לה מארק