לפיד חשוף בצריח

בסתר ליבו ודאי קיווה יאיר לפיד שסדר היום הביטחוני שאפיין את תחילת השבוע יימשך. יותר משחבר הקבינט הביטחוני מתעניין בנעשה בגבול הצפון, ידע שר האוצר שרק אם הסורים יעלו על הגדרות ייטשטש סדר היום הכלכלי שמאפיין את דיוני התקציב. ביום ראשון, כשהדיילות סגרו את כבש המטוס שלקח את ראש הממשלה בנימין נתניהו לשנחאי ובייג'ין, נסגר גם סדר היום הביטחוני ונעלם משמי ישראל.

נתניהו ודאי לא יודה בכך, אבל גם אם לא תכנן מלכודת ללפיד, עיתוי הנסיעה לסין היה לא פחות ממבריק. ללפיד שחטף את כל האש בארץ לא נותר אלא לשנן את המשפט ששגור בפיו- הצלחה של שר האוצר היא גם הצלחה של ראש הממשלה- אבל מספיק לראות את החיוך הגדול של נתניהו מסין כדי להבין שההערכה הזו של לפיד היתה שגויה או לפחות חובבנית.

אף אחד, כולל לפיד, לא העריך שנתניהו יראה בור ובמקום ליפול לתוכו ידלג מעליו. לראשונה בחייו זז נתניהו הצידה מהבור ונתן לשר האוצר לחוות את הצניחה לתוכו בעצמו. ונתניהו איפה? הוא עדיין בסין מפזם לעצמו את 'יש מיליארד סינים שחיים ואני מי אני מה אני'. הוא חושב על זה ואחר כך שוכח.

אולי כי נתניהו לא היה ואולי כי זו דרכה של הפוליטיקה החדשה, את חוברת התקציב הפיצו אנשיו של לפיד באינטרנט. בניגוד לשנים קודמות שבהן היום שבו האוצר מפיץ את התקציב היה מלווה במסיבת עיתונאים שאליה מגיעה כל העיתונות הכלכלית, הפעם חסך מעצמו שר האוצר את תמונת ראשי האגפים ומנכ"ל המשרד עומדים לצדו ועונים לשאלות הכתבים. טעות לא קטנה, יגלה לפיד כמה שעות אחר כך.

הטור שלא היה

לפיד סוגר השבוע את השבוע הכי קשה בקריירה הפוליטית הקצרה שלו. שבוע שבו ודאי תהה בינו לבין עצמו למה לא המשיך להתעקש על תיק החוץ, למה עשה את זה לעצמו. כל אדם בעל טיפת הגיון היה מהרהר בכך, וללפיד יש הרבה. הדבר היחיד שהוא יכול להתנחם בו שהזיכרון הציבורי הישראלי קצר.

לפיד אוהב לכתוב. מאז שחצה את הקווים והפסיק להיות עיתונאי הוא מתרגל את אהבתו בפייסבוק ובכתיבת נאומיו. אחרי השבוע האחרון, ודאי דגדגו לו האצבעות כתזכורת למה היה יכול לעשות עכשיו אם לא היה נכנס להרפתקה הזו. אם עדיין היה כותב את הטור בידיעות אחרונות, הוא ודאי היה נראה פחות או יותר כך: "זה היה בוקר רע. קראתי לזוגתי שתחיה והודעתי לה ששבוע כזה לא היה לי בחיים. היא חייכה והתאפקה לא לזרוק לי שוב את ה'אמרתי לך שלא היית צריך להיכנס לזה'. זה עמד לה על קצה הלשון. אני יודע. הלל (קוברינסקי) התקשר אלי מיד אחר כך. הוא אמר לי 'אל תקרא את העיתון. עזוב אותך. יהיה בסדר'. אבל גם הוא יודע שלשנינו אין מושג אם יהיה בסדר. גם יזהר התקשר. רצה להתייעץ לגבי הקריקטורה לטור. אמרתי לו: צייר אותי איך שאתה רוצה אבל עם שיער שחור. כמו שהיה לי עד לפני שנה.

ביקשתי מזוגתי שתציץ בפייסבוק כי אני כבר לא יכול לראות את מה שכותבים עלי שם. גם להיכנס לאתרי אינטרנט זה כבר יותר מדי. לאן שאני לא זז אני רואה את הפרצוף שלי. אני לא יכול לברוח. והכי גרוע - אני יודע שכולם צודקים כשהם אומרים שאני לא בסדר. ולא טוב לי עם זה. אבל מה אני יכול לעשות. לא עמדתי במילה שלי. ואני שונא לא לעמוד במילה שלי. גם כשאני מבטיח משהו ליואבי ולא עומד בו אני אוכל את עצמי, אז לא לעמוד במילה ל-800 אלף איש? זו הרגשה נוראית. ביקשתי מזוגתי אספרסו כפול עם כדור נגד כאב ראש. אני יודע שזה לא בריא אבל זה מסוג הדברים שאתה מוותר לעצמך.

ברגעים כאלו אתה חושב להיתלות באיזה גיבור. בחרתי במוחמד עלי המתאגרף האולטימטיבי האהוב עלי. הזירה הפוליטית היא כמו זירת אגרוף. פעם אתה מחטיף, פעם אתה חוטף, והוא קיבל הרבה יותר אגרופים ממני. מצד שני, זו לא דוגמה ממש טובה להיאחז בה. יצא לכם לראות אותו לאחרונה?

ביני לבין עצמי אני מודה שיכול להיות שפקידי האוצר עשו לי בית ספר. כשדיברתי איתם בסך הכל רציתי לדאוג לריקי כהן. הם הנהנו בהבנה ואמרו- בסדר בסדר. בפעם אחרת. אולי בכל זאת הייתי צריך להשלים את הבגרות במתמטיקה".

המפיקים

לפני כך וכך שנים נכנס שר אוצר חדש לתפקיד. עם כניסתו למשרד קבע השר פגישות היכרות עם כל ראשי האגפים. כשנכנס ללשכתו של השר נציב מס ההכנסה דאז, הוא גילה לפניו את השר משועמם לחלוטין, על סף נמנום, ולא מתעניין באף מילה שלו. בסוף הסקירה הארוכה התעורר השר ואמר לנציב: שמעתי אותך. עכשיו תשמע אותי. מעכשיו עובדים אחרת: כל גזירה שמס הכנסה גוזר - זו הודעה לעיתונות שלך. כל מהלך חיובי- זו הודעה לעיתונות שלי. אלו היו מילותיו הראשונות של שר האוצר לנציב מס ההכנסה. סיפור אמיתי.

אפשר להגיד הרבה דברים רעים על השר, אבל אפשר גם להגיד משהו טוב- הוא ידע כמה קשה התפקיד, כמה בודדות ההצלחות, וגם על כך ששם את הדברים על השולחן והבהיר מראש שהוא יישא בתהילה, אבל לא בעוולות.

הסיפורון הזה, יחד עם אירועי ליל אמש, מדגיש עד כמה לפיד עדיין טירון. שר האוצר לא חייב להיות כלכלן. מספיק שתהיה לו תפיסת עולם כלכלית-חברתית. את המספרים צריכים לחבר לו אנשיו. אבל חובה עליו לרפד את עצמו בסביבה מקצועית ותומכת, כזו שמבינה פוליטיקה, פרלמנטריה וגם כלכלה. שר אוצר טוב היה בונה את המעגל הראשון שמסביבו באנשים שמבינים גם פוליטיקה וגם כלכלה. שר אוצר מנוסה היה מביא או את זה או את זה. לפיד מצוייד בצבא של נאמנים שהולכים אתו באש ובמים. במסדרונות האוצר מכנים אותם "המפיקים". אחרי הכל הם אלו שאחראים על הצלחותיו המסחריות ועל זה ללא ספק מגיע להם כפיים.

אבל אחרי השבוע החולף אי אפשר שלא לתהות האם בלשכת שר האוצר לא ראוי שיהיו יועצים שיהוו חומת מגן עבור השר. כאלה שיודעים להציב את המטרות, יודעים איזה מהמורות צפויות בדרך ויודעים כיצד לרכך את הנפילות. יועצי שרים לדורותיהם הצילו שרים מבלגנים פוליטיים וכיבו בשקט דרמות פרלמנטריות. בניית תקציב וניהול לשכת שר אוצר זה דבר יותר מורכב מלסדר פוליטיקאים במעגל של דן שילון, מלבחור מי יחבוש תרבוש ומי יצלצל במצלתיים. הפידבק על תפקודו ל השר לא נספר ע"י הועדה למדרוג אלא בשלב ראשון ע"י סוקרים מסוקירם שונים ובשלב האחרון, בקלפי.