בלוף הקיצוץ בביטחון: פערים של עשרות מיליארדי שקלים

קצינים בכירים בצה"ל וראשי משרד האוצר התייצבו הבוקר (א') מוכנים לדיון המכריע על הקיצוץ בתקציב הביטחון. בזה אחר זה, פירטו אנשי הצבא לשבעת שרי הקבינט המדיני-ביטחוני את המחיר שתשלם מערכת הביטחון אם דרישת האוצר לקצץ כ-4 מיליארד שקל מתקציב הביטחון - הגדול מבין תקציבי הממשלה - תאושר. אנשי האוצר נצמדו אל הנתונים ובעיקר אל צו השעה: אין מנוס מגיוס נרחב של מיליארדי שקלים מתקציב ענק של כ-60 מיליארד שקל, בממסגרת המאמצים לכיסוי הבור התקציבי העמוק.

הדיון המכריע בקבינט החל בסביבות השעה 10 בבוקר ונמשך עד לשעות הצהריים. שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, פינה לרגל הישיבה את כל סדר היום שלו.

גורמים ביטחוניים הבהירו כי יעלון התעקש לקיים את הדיון בקבינט כדי שאם בקשת האוצר תתקבל, כל שריו יהיו ערים להשלכות הקיצוץ ויישאו גם הם באחריות לו. דיונים על הנושא עתידים להימשך גם במהלך שעות הערב, וייתכן שאל תוך הלילה.

את ההחלטה על היקף הקיצוץ עתיד לקבל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקראת ישיבת הממשלה לאישור התקציב שתתקיים מחר.

 תקציב הביטחון

לדיון של שרי הקבינט הגיעו הרמטכ"ל, בני גנץ, סגנו האלוף גדי אייזנקוט, ראש אגף התכנון במטכ"ל, האלוף נמרוד שפר, וקצינים נוספים. הם הציגו לפני השרים את הצרכים העתידיים של צה"ל לשנים הקרובות; את תוכניות הרכש שלו, בניין הכוח והאימונים; את מפת האיומים על רקע השינויים האזוריים במזרח התיכון ואת ההשלכות האפשריות של קיצוץ נרחב על היערכות הצבא לתרחישים עתידיים, כמו גם על פרויקטים שעשויים להיתקע מחוסר מימון ולהשפיע על חברות ביטחוניות.

"ברור לנו שיהיה קיצוץ בתקציב הביטחון. אנחנו לא מנותקים מן העם ולא חיים בבועה", אמר היום ל"גלובס" סגן שר הביטחון, ח"כ דני דנון (ליכוד). "השאלה הגדולה היא כמה יקוצץ ולאורך כמה זמן ניתן יהיה לפרוס אותו, וזאת, מתוך חשש אמיתי לחברות הביטחוניות שיהיו הראשונות להיפגע ממהלך כזה".

לדברי דנון, "בהנחה שלא נקצץ באופן מיידי בימי המילואים ובאימונים, החשש הגדול יותר הוא שנאלץ לצמצם את הרכש הביטחוני ואת מספר ההזמנות לתעשיות הביטחוניות. אם הקיצוץ לא ייעשה בצורה מדורגת על פני 3 או 4 שנים ובאופן שהתעשיות הביטחוניות יערכו כדי להכיל אותו - הן יקרסו והנזק למשק יהיה רב", הוסיף.

בשבועות האחרונים סייר דנון בכמה חברות ביטחוניות שמייצרות רכיבים במסגרת תוכנית ההצטיידות השנתית של צה"ל, לרבות תוכנית טנק המרכבה. דנון סיכם את ביקוריו בחברות אלה ואמר כי קיימת שם דאגה רבה. "אפשר לקצץ בכל תקציב, אבל צריך לעשות זאת תוך תכנון חכם, מראש ובלי לגרום נזק לתוכניות ארוכות טווח. אני חושב ששר הביטחון וראש הממשלה לא ייתנו את ידם לקיצוץ שרירותי ויקבלו החלטות שיאפשרו לעשות את הדברים בצורה מידתית, מבלי לפגוע בפיתוח אמצעי לחימה עתידיים ומבלי לפגוע באינטרסים הביטחוניים שלנו לשנים הבאות".

"האיומים על ישראל אמיתיים, אבל כבר 65 שנה שישראל מאוימת ותמיד נהיה מאוימים. לכן הדיון היום אינו כלכלי אלא ערכי", אמר היום שר הכלכלה ויו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט. לדבריו, "הגיע הזמן שמערכת הביטחון תיכנס מתחת לאלונקה ותשתתף בנטל הלא פשוט שהציבור נושא כיום".

עמדה פשרנית

לאורך הימים האחרונים ניכר כי ראשי מערכת הביטחון הפנימו את הצורך בקיצוץ, לפחות באופן מסוים, בתקציב הביטחון. על רקע הניסיונות להעיר את המחאה החברתית, ספק אם ראשי הצבא יצליחו לחמוק מחרב הקיצוצים. לפחות כלפי חוץ ובשונה משנים קודמות, במערכת הביטחון הציגו עמדה פשרנית שמבטאת נכונות להתייצב מתחת לאלונקה. גורם ביטחוני אמר היום כי "אנחנו ערים למצב, מבינים את הצורך וניתן כתף. התנאי הוא שהקיצוצים יעשו במסגרת תוכנית רב-שנתית שתאפשר ודאות לשנים הבאות, יכולת לתכנן והבנה לצרכים החדשים ולאתגרים שמזדמנים למערכת הביטחון". עם זאת, במערכת הביטחון לא נקבו בסכום שאותו יהיו מוכנים לקצץ.

בין הדרישות שמעלים בכירים במערכת הביטחון נמצאת גם התחייבות מצד האוצר להחזיר לה בשנים הבאות את הסכומים שיקוצצו במהלך התקציב הקרוב. עד אז, משרד הביטחון יפעל מול חברות ביטחוניות שאיתן התקשר במסגרת האספקה השוטפת של רכיבים ומוצרים, ויבקש מהן להסדיר מחדש את פריסת התשלומים. כך, אם משרד הביטחון הזמין מחברה מסוימת מוצרים והתחייב לשלם עליהם במהלך 3 שנים, הוא יבקש לפרוס את התשלומים ל-5 שנים.

לניסיונות של בכירי צה"ל להציג לפני שרי הקבינט "מופע אימים" שכולל את תמונת האיומים על ישראל ולצדה את עלות המענה לתרחישים השונים, הגיעו אנשי משרד האוצר עם קו לפיו האיומים על ישראל דווקא פחתו. זאת, חרף היעדר הוודאות לגבי המציאות הביטחונית שלה צה"ל יידרש להגיב בשנים הבאות בעקבות קריסת המשטרים באזור, התעצמות חיזבאללה וחמאס בסיוע איראן שבעצמה ממשיכה להתקדם בדרך לפצצה.

באוצר סבורים כי במסגרת ההיערכות לאיומים אלה מערכת הביטחון כבר מיצתה בשנים האחרונות את השקעותיה וכבר הקצתה משאבים רבים לקראת המאמץ לסיכול תוכנית הגרעין באיראן; הקימה את גדר הגבול במצרים והקצתה את הכוחות הדרושים לאבטחתו; הזמנות של אמצעי לחימה חדשים, לרבות מטוסי קרב חדישים כבר נמצאות בצנרת; והיא נמצאת בעיצומו של מהלך הנאמד במיליארדי שקלים להעברת בסיסי צה"ל לנגב.

מבחינת משרד האוצר, אחד הסעיפים שכבר הוכנסו לחוק ההסדרים הוא סעיף כלי הרכב של בעלי תפקידים במשרד הביטחון. באוצר דורשים לקיים בנושא רפורמה מקיפה שבסופה תחום זה יוכפף למינהל הרכב הממשלתי, והזכאות של עובדים במערכת הביטחון לרכב צמוד תותאם לקריטריונים שנהוגים בשאר משרדי הממשלה.

כך, האוצר עתיד לדרוש את יישום המלצות הוועדה בראשות השופט אורי גורן שבחנה את אופן ההכרה של מערכת הביטחון בנפגעים כנכי צה"ל, והמליצה להקשיח את הקריטריונים לקבלת תגמולי נכות קבועים, רכב והטבות נוספות לנפגעים.