צעקות מכל עבר, ניחוחות דגים, ענתיקות למכירה, הצטופפות בין המון אדם. איכשהו, נראה לפעמים שחוויית השוק קוסמת לנו בעיקר כשאנחנו מעבר לים - חובשים את כובע התייר על ראשנו ומחפשים חוויה תרבותית לספר עליה בבית, ואם אפשר גם מזכרת קטנה בצד, מה טוב. אבל סצנת הקניות בשוק לא נעלמה מן הזירה המקומית, להפך: היא חוזרת לחיים ומסתמנת כטרנד מתחדש שהולך וצובר תאוצה.
השוק חוזר למפה - כך עולה מאומדנים כלכליים שערכה ד"ר רינה דגני, מתכננת ערים ומנכ"לית גיאוקרטוגרפיה. שיעור המבקרים בשווקים עלה בשנתיים האחרונות בכ-10%. לפי אומדני גיאוקרטוגרפיה, כ-9% מכלל כוח הקנייה של מוצרי מזון וסופרמרקט מופנה כיום לשווקים - עלייה לעומת כוח הקנייה שהופנה לשווקים בשנים האחרונות. בשנת 2009, לשם השוואה, כ-6.5% בלבד מכוח הקנייה של מזון ומוצרי סופרמרקט הופנה לשווקים.
כ-35% מהציבור הישראלי נוהגים היום לקנות בשווקים לפחות מדי פעם, עלייה של כ-10% בשנתיים-שלוש האחרונות: מ-32% ב-2009 ל-35% היום. גם אם אין מדובר במספרים שאפיינו את ראשית שנות האלפיים, אז נהגו ללכת לשווקים כ-40% מהציבור, אפשר בהחלט לדבר על פריחה מחודשת.
עוצמת המשיכה של השווקים פחתה בהתמדה ב-15 השנים האחרונות, מסבירה דגני, כתוצאה מפתיחת סופרמרקטים גדולים בשולי הערים, שהציעו מגוון של כל המוצרים לבית תחת קורת-גג אחת ובמחירים נמוכים יחסית. "בשנים האחרונות הצליחו הסופרים לנצח את השווקים גם במגרש הכי חזק שלהם - מחירי הירקות והפירות", היא אומרת, "אם בעבר הם היו גורם המשיכה המרכזי של השוק, כאשר מחיריהם בסופרמרקט נהיו דומים כבר לא קיימת סיבה להגיע לשוק.
"אם בעבר הקנייה בשוק נעשתה מתוך אילוץ ולא מתוך בחירה, כי לא היו ברירות, הרי שעם פתיחת הסופרים הגדולים חוויית הקניות הועתקה לשם והציעה לבד משפע המוצרים גם חנויות מקורות, ממוזגות ונקיות - כל מה שהשוק הפתוח לא יכול היה להציע".
- ומה השתנה מאז? שיטות שיווק חדשות שאימצו השווקים?
"שיטת השיווק נשארה אותה שיטה ישנה של מכירה בדוכנים", אומרת דגני, "מה שהשתנה זה הציבור. אם פעם הלכו לשוק כי היה זול, היום אנשים הולכים לשוק לא רק בגלל ההוזלה - אלא גם בשביל הכיף. הדור הצעיר כבר גדל על הסופרמרקטים. פתאום הם מגלים שיש שוק שהוא גם זול וגם חוויה בפני עצמה. אם בארץ פעם השוק היה של עניים, היום השוק חוצה את כל שכבות האוכלוסייה והגיל, הוא מתקשר עם 'טרי' ועם חוויה".
אותנטיות לצד בוטיקיות
ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מהשינוי שעובר על שווקים לא מעטים, שחוזרים לתמונה לא רק בזכות השיטה הישנה, אלא גם באמצעות דוכני בוטיק, מסעדות גורמה, אירועי תרבות ושלל גימיקים שנשלפים כדי להחזיר אותם לטווח הקליטה של הצרכן הישראלי.
- במצב שנוצר היום, האם חנויות ומסעדות הבוטיק שנפתחות בשווקים אינן מוקד המשיכה האמתי של השוק?
דגני: "נכון, התמהיל מתרחב. אבל מוקד המשיכה הראשוני היה הדוכנים. הכיוון לא הפוך. לא הלכו והביאו בוטיקים בגלל שהשוק חלש".
"יש כאן תלות הדדית חד-משמעית", אומר שמעון דרויש, יו"ר עמותת סוחרי שוק מחנה יהודה בירושלים, "אין לי ספק שגם העסקים שפותחים מקומות חדשים מבינים שהם חייבים את האותנטיות לצדם".
ראובן פילו, מיזמי "יאללה בסטה", תולה את השינוי בטרנד הקולינרי שהתפשט בשנים האחרונות. "יש היום מגמה של חזרה לחומרי הגלם", הוא אומר, "תוכניות בישול רבות, מגזינים בענייני אוכל והתעניינות כוללת בנושא. לא מעט מסעדות נפתחות וחיות על התנובה המקומית, שפים עושים סדנאות וסיורים בשווקים, וגם שינויים בהרגלי התזונה משפיעים על שווקים - והיום אפשר למצוא בהם גם חנויות בריאות. עם קצת תשתיות מתאימות, שוק הוא עדיין מוצר תיירותי חזק, שישרוד לאורך זמן".
בגיאוקרטוגרפיה מצביעים, בין השאר, על התדמית הצרכנית. "הציבור תופס את המחירים בשוק כזולים יותר ב-15%-20% בהשוואה לסופרמרקט", אומרת דגני, "ומי שהקנייה בסופר מכבידה על התקציב שלו יבחר לעתים לרכוש בשוק, כשהמחאה החברתית רק מחזקת את העניין. לצד זה, הפך השוק להיות חלק מחוויה כללית של בילוי וקניות".
- המחאה החברתית הביאה אנשים לשווקים כדי לצמצם בהוצאות?
"אני חושבת שכן. אנחנו סוקרים מעל לעשור את התחום, ואחרי ירידה מתמשכת במספר המבקרים, בשנתיים האחרונות פתאום רואים עלייה בחזרה. אולי יש משמעות ליוקר המחיה".
"שווקים לא בהכרח מספקים מחירים זולים יותר מהרשתות הגדולות והמוזלות", מנסה גיל חובב לנפץ את המיתוס. "הסוחרים בשוק קונים מאותם ספקים, רק בגלל התצוגה אתה בטוח שזה ישירות מהיצרן. כך שזה לא רק עניין חברתי, ואני לא חושב שהמיתון מביא את האנשים לשוק". לצד זה הוא מציין את חסרונם הניכר של מזגן ושל תשלום בכרטיס אשראי - נקודות "שחורות" שמרחיקות לא מעט לקוחות פוטנציאליים.
"אני לא יודע אם זול יותר לקנות בשוק", אומר דרויש. "הבעיה העיקרית היום היא נגישות. הרבה לא מגיעים פשוט כי אין חניה. השוק מציע דברים שאין במקומות אחרים, ואנשים כמהים לחזור לעשות קניות בשוק, אבל לא מגיעים בגלל זה. אפילו אנשי מקצוע בתחום מודים ומתוודים שנושא הנגישות והחניה קשים יותר ויותר. הקושי עצום, נפגשנו עם שר התחבורה ויש מחשבה על מנהרה תת-קרקעית, על חניונים ציבוריים. הרבה תוכניות יפות. השאלה באיזה גיל אני אהיה כשזה יקרה".
"יש הבנה של סוחרי שווקים ושל עיריות ששוק הוא נכס לעיר", אומר חובב. "ראינו בשנים האחרונות את השיפוץ של שוקי התקווה, מחנה יהודה, רמלה - יש אפילו דיבורים על שוק הכרמל. קודם כל צריך שהעירייה תקצה כספים ושהסוחרים יתאגדו ויסכימו לשנות דברים. לפעמים הם מתנגדים לשינויים".
אין בולט משוק מחנה יהודה הירושלמי כדי להדגים את הלכי הרוח של התקופה. לאחר שנות שפל בתקופה של פיגועים, מצוקה שנבעה מעבודות תשתית בלתי נגמרות לבניית תוואי הרכבת הקלה וגיחות של פוליטיקאים שהעלו אותו לכותרות - הוא הפך לדבר הכי לוהט בזירה הירושלמיות. דוכני בוטיק, מסעדות גורמה וגם חנויות מעצבים התמקמו להן במתחם, פסטיבל רודף פסטיבל, שורת מועדונים ופאבים מייצרים חיי לילה סוערים במקום - והיד עוד נטויה. "מחנה יהודה מעולם לא יצא מהתמונה", אומר חובב, "ובכל זאת הוא נמצא בהתקדמות מתמדת".
דרויש מכיר את השוק היטב עוד מאז שהיה בן 6, ומפעיל בו דוכן ירקות מאז שהשתחרר מהצבא. היום הוא ער לשינויים המתרחשים במקום, וכשחקן ותיק מתמודד גם עם כניסתם של עסקים ואוכלוסיות שונות לאזור. "הרעיון בגדול הוא לשמור על שוק אותנטי", הוא מסביר, "מתפתחת מגמה של שוק פורח ותיירים, פעילות לילית ענפה - המקום הופך למרכז בילוי לילי. חלק מהסוחרים טוענים שזה טוב ואחרים מרוצים פחות".
- עד כמה אתם יכולים לשלוט במינון ולנווט בין חדש לישן, בין בסטות "קלאסיות" לבוטיקים?
"הסיכוי לשלוט בזה כמעט אפסי, ואנחנו בודקים עם אגף קידום עסקים בעירייה אם אפשר להגביל אחוזים של מסחר מסוג מסוים. אבל זו לא דיקטטורה, זו מדינה דמוקרטית, אם יש רישיון עסק הכל מותר".
בפועל, אומר דרויש, "יש מי שבאים לעשות סיבוב וללכת, יש כאלה שקונים טיפה פה וטיפה שם ויש כאלה שמחפשים את חוויית הקניות".
- כמה מהמבקרים מגיעים באמת "לעשות שוק", בשביל הקניות ולא בשביל החוויה התרבותית?
"אם מגיעים ל-50% שבאים בשביל הקניות, אז מצבנו טוב. יש עדיין פגיעה רצינית במסחר הקלאסי, קשה מאוד להתקיים".
אילו עוד שווקים בולטים היום בזירה המקומית? בגיאוקרטוגרפיה ממפים: שוק רמלה-לוד מסתמן יותר כשוק של קניות, ופחות של בילוי, עם מוצרים זולים. בגוש דן השווקים היותר ידועים הם שוק הכרמל, שוק התקווה, שוק פתח תקווה ומרכז נתניה. מהאומדנים של החברה עולה כי שוק הכרמל הוא המושך ביותר - עוצמת המשיכה שלו היא פי שניים משאר השווקים הגדולים הקיימים היום בגוש דן, ובדומה לשוק מחנה יהודה הוא מושך לא מעט תיירים.
שוק נוסף שזוכה להצלחה רבה הוא שוק האיכרים שנפתח בנמל תל-אביב, שהחל כאקט של תמיכה בסוחרים משדרות שהיו תחת ירי טילים, והפך להיות שוק מבוקש ביותר. הוא קטן, יחסית, המוצרים בו איכותיים מאוד, אולם המחירים גבוהים. כרבע מהציבור בתל-אביב וגוש דן נוהג להגיע לפחות מדי פעם לקניות בשוק האיכרים. כצפוי, חלקם גבוה יותר בקרב תושבי תל-אביב בהשוואה לתושבי שאר האזור.
לא סתם מנסים בגיאוקרטוגרפיה למפות את הנעשה בזירת הבסטות. במסגרת עבודתם כמתכנני תמהיל השימושים במתחם נמל תל-אביב עבור חברת "אתרים", בניהולו של איתמר שמעוני, עובדים כיום ד"ר רינה דגני ופרופ' אבי דגני על גיבוש קונספט של שוק חדש בתל-אביב, תוך ניסיון לפצח את הנוסחה המנצחת ולהשיב על סוגיות שונות: האם הוא צריך להיות מקורה, האם עליו להיות בעל אופי של יריד או שוק מסודר, ומה אופי החנויות שיש להכניס לתוכו כדי להצליח כלכלית ושיווקית. "אנחנו מתכננים שוק עם אופי חדש שיתאים לאוכלוסיות עירוניות", מספרת דגני, "שוק מודרני יותר, יפה יותר, עם דוכנים מסודרים ומעוצבים יותר". התכנון האופטימי מדבר על הקמה של השוק בתוך שנה בנמל תל-אביב.
"אין ספק שהשוק המודרני יכול לעשות קאמבק אם יידע לקחת את היתרונות של הסופר ולשלבם ביתרונות שהוא עצמו נהנה מהם", אומרת דגני, "וכמובן יוזיל את עלויות סל המזון של הצרכן".
- מה הופך שוק לרווחי או למוצלח יותר?
"התמהיל הנכון - באיזו מידה הוא יכול לספק גם בילוי, גם בידור וגם חוויות לכולם".
5 השווקים הכי מתקמבקים בישראל
שוק מחנה יהודה, ירושלים - ממותג כשוק המקומבק ביותר בישראל, אבל תהליכי השינוי החיוביים עדיין מתקיימים בו, והוא המקום המשקף ביותר של הרב-תרבותיות הישראלית במיטבה. מומלץ לבקר במהלך השבוע, כאשר השוק פחות עמוס והומה אדם, אז גם תשומת-הלב של הסוחרים תינתן לכם במלואה
שוק לוינסקי, תל-אביב - שוק לוינסקי, המכונה "סלוניקי הקטנה", עובר בשנתיים האחרונות שינויים מרתקים בכיוון של חוויה קולינרית, עם פתיחתם של מעדניות קטנות, דליקטסים, בתי-קפה, מסעדות וברים. מציאת חניה באזור היא עדיין מבצע מאתגר, אבל המקום מבטיח חוויית שוק אותנטית וטעימה בלב תל-אביב
שוק נצרת, נצרת - השוק הזה, בדומה לנצרת עצמה, נמצא מתחת לרדאר הישראלי ופחות תופס כותרות, אבל זו רק אשליה אופטית. אזור השוק ורחוב פאולוס השישי עתירי מסעדות, חנויות תבלינים ומאפיות, והריח בסתם טיול ברחובות השוק משכר. הכנסת האורחים של הסוחרים ובעלי החנויות היא אחת החוויות החיוביות יותר שתחוו
שוק העיר העתיקה, ירושלים - השוק הזה לא דומה לשום דבר אחר שתפגשו בישראל, והוא המקום לראות כיצד יהודים, מוסלמים, נוצרים וארמנים חיים ועושים עסקים ביחד, כאשר כל צד מכבד את הצד האחר. הסדרי ההגעה והחניה, שהשתפרו משמעותית בשנתיים האחרונות, מקלים על האפשרות להגיע, להסתובב וליהנות במרחק סביר מהרכב
שוק הפשפשים, יפו - מתחם שוק הפשפשים עבר מהפכה של ממש בשנתיים האחרונות, והפך למתחם גדוש ושוקק בתי-קפה, מסעדות, ברים, חנויות אופנה ובגדים. השטח המקורי של השוק הצטמצם, אבל עדיין מספק חוויה מאוזנת של שיטוט בין פריטי יד שנייה המצויים בו לרוב יחד עם קפה איכותי או מסעדת דגים ופירות ים קלאסית
כתבות
ני"ע
