הבלוף הגדול

מתכנסים השרים ושומעים את הגנרלים, על סקירותיהם ומצגותיהם על השינויים האזוריים וקריסת המשטרים במזרח התיכון, על בניין הכוח, על תרחישי ייחוס ועל תוכניות אימונים. השורה התחתונה היא שכולנו מוקפים בהרבה אויבים שרוצים להרוג את כולנו עם מאצ'טות, עם נשק כימי, עם גרזנים ואבנים, עם פצצות אטום ועם סתם פצצות רגילות.

צודקים אנשי הצבא, כמו שצודקים גם אנשי האוצר, שתוהים באמת ובתמים כיצד קיצוץ "זעום" של 3-4 מיליארד שקל מתוך תקציב של כ-60 מיליארד שקל, יסדוק את חומותיה הגבוהות של הווילה המבוצרת והמתבצרת בלב הג'ונגל.

למה זה צריך לבוא על חשבון הכשרת המילואימניקים לקראת מלחמת לבנון השלישית או לקראת המבצע הבא בעזה, והאם באמת אין אחרת מהפסקת ההזמנות לתעשיות שמעסיקות אלפים בפריפריה וצינור החמצן היחיד שלהן מחובר לקריה בתל אביב?

תוהים אנשי האוצר, ויתכבדו ויענו על כך סוף-סוף אנשי מערכת הביטחון, שאם השמירה על הכשירות של צה"ל, הרכש הביטחוני, ההזמנות השוטפות למפעלים ושימור תוכניות הפיתוח של מערכות ואמצעי לחימה עולים 3-4 מיליארד שקל - אז איפה כל השאר, עשרות על גבי עשרות של מיליארדי שקלים. וכל זה, עוד לפני שנתחיל לדבר על המתנה שאנחנו מקבלים בכל שנה מהדוד סם.

"הדיון הגורלי" על הקיצוץ בתקציב הביטחון הוא הצגה שנתית מייגעת, מסורת שמורה ומוקפדת שמנציחה את המתח המובנה בין משרדי האוצר והביטחון, בין גנרלים קשוחים לבין נערי אוצר מתחכמים. יובל שטייניץ בתפקיד שר האוצר, ואהוד ברק בתפקיד שר הביטחון, שיכללו אותה לפסטיבל של הפחדות, הפגינו קבל עם ועדה את כושר ההתגוששות שלהם בבריכה של בוץ ורפש.

בסופו של קרב, השמש המשיכה לעלות במזרח ולרדת במערב, תקציב הביטחון המשיך להיות תעלומה בלתי פתורה ואנחנו המשכנו לשלם ביוקר על הזכות לחיות בין החומות המתעבות שמקיפות את הווילה המבולבלת שלנו.

ערב כניסתו לתפקיד הצהיר שר האוצר לפיד כי לא יתפתה לקרבות הבוץ האלה. נכון לעכשיו, המחלוקות בין האוצר לביטחון נתחמות במרחב הסטרילי שאליו הוא שאף. גורם שטרח לספר היום אודות הניסיון לקיים דיון נקי על הנושא הלוהט, טרח להדגיש כמה פעמים את המילה "בינתיים".

אלא, שגם כך או אחרת, בין אם יהיה סטרילי או לאו, סביר שראש הממשלה יורה לחתוך איפשהו מהתקציב עתיר המיליארדים. הוא יודע שאמש מילאו 12 אלף ישראלים ממורמרים את רחובות תל אביב בתקווה שיצליחו להחיות את המחאה החברתית.

גם ראשי מערכת הביטחון מודים שמתקציב שנתי של 60 מיליארד שקל יש ממה לקצץ, שכל טענה שאין שקל היא פשוט לא רצינית. אז יקצצו משהו. אולי לא 4 מיליארד, אולי יסכמו על 2 או 2 וחצי.

ואז, בעוד חודשיים, שלושה או ארבעה, ועדת הכספים של הכנסת עשויה לאשר הקצאה חריגה של חצי מיליארד שקל למערכת הביטחון. הרבה פרטים לא יהיו כי מישהו יגיד שזה סודי ביותר, או שמישהו יסביר שמדובר בהוצאה על מבצע חשוב בעזה שלא עוגן בבסיס תקציב הביטחון וכבר היו דברים מעולם. וחוזר חלילה, חודש וחצי או חודשיים לאחר מכן.

והנה לנו הבלוף הגדול במלוא תפארתו. חלילה לנו לחשוש לביטחוננו כי מה שהיה הוא שיהיה. לפי האוצר, בשנה שעברה תוכנן תקציב הביטחון ל-55.6 מיליארד שקל, אך בפועל צבר פער של כמעט 11%. הפערים האלה, בשיעורים של 6% עד 10%, נרשמו בתקציב הביטחון מאז 2006. יקר להיות וילה בג'ונגל.