המדען הראשי: "משמעות הקיצוץ - סגירת תוכניות"

זה תקופה ארוכה לא נרשם בתעשיית ההיי-טק הישראלית מערך כזה של תגובות, חלקן על סף ההיסטרי, כפי שמתחולל בימים אלה בהמשך לכוונת האוצר לקצץ את תקציב המדען הראשי השנה. הצעת התקציב ל-2013-2014 כוללת הקצאה של כמיליארד שקל בלבד לפעילות המדען הראשי במשרד הכלכלה, הנמוך ביותר במספר מוחלטים משנת 2000. האירוניה היא שזה עשוי לקרות דווקא כאשר בראש המשרד עומד השר שמזוהה ביותר מאז ומעולם עם תעשיית ההיי-טק - נפתלי בנט.

מבחינה טכנית אריתמטית, לא מדובר בקיצוץ. גם בשנה הקודמת, התקציב הבסיסי עמד על כמיליארד שקל (לאחר קיצוץ מכ-1.3 מיליארד שקל). אלא שהמדען נהנה מתוספות ניכרות בתקציב במשך השנה, שמעלות את התקציב הכולל ל-1.57 מיליארד שקל. השנה, כך לדברי המדען הראשי אבי חסון, המצב שונה. התזמון של התקציב השנתי, בקיץ, והבורות בתקציב לא ישאירו הרבה סיכוי לשינוי. "קיבלנו מסר ברור מאוד בנושא", מציין חסון בשיחה עם "גלובס".

"אין דבר שלא ייפגע"

פעילות המדען הראשי יצאה לדרך בשנות ה-80 מתוקף חוק שנועד לקדם את התעשייה הישראלית. האמונה היא שעידוד ההשקעות במחקר ופיתוח על ידי סובסידיה ממשלתית, תשפר את היכולות התחרותיות של התעשייה הישראלית (גם בתעשיית ההיי-טק וגם בענפים המבוססים על טכנולוגיה מתקדמת פחות), ותתרום להרחבת מספר המועסקים. בין השאר, התוכניות של המדען כוללות את תוכנית החממות, שיתופי פעולה בינלאומיים ותמיכה של עד 50% מהוצאות חברות סטארט-אפ.

"לקצץ שליש - או בעצם 40%, כי יש כבר הוצאות קשיחות שנקבעו מראש - זו לא התייעלות או שינוי סדרי עדיפויות; המשמעות היא סגירה של תוכניות", נזעק חסון. "בוודאי שתהיה סגירה של חממות. זה ברור. יכול להיות 4, 5 או 6 חממות (מתוך 24 סה"כ - ש.ש). אין לי כרגע מספר מדויק . בוודאי תהיה פגיעה בתוכניות המו"פ בפריפריה, ואין דבר בעצם שלא יפגע". אחת הנפגעות הברורות היא חברת ECI, שמממנת חלק ניכר משכר מאות עובדיה במרכז הפיתוח בעומר שבדרום מכספי המדען הראשי.

"ההתחייבות הממשלתית לתקצוב של תוכניות כאלו היא תלת-שנתית, ואלה שכבר התחייבתי בשנה שעברה - בוודאי שאקיים אותם", אומר חסון, "אבל התוכניות החדשות, שממנות את שכר העובדים להמשך - אין לי את המקורות התקציביים אפילו לדון בהן. המשמעות היא שהתמיכה הזאת נעלמת, ואיתן גם השכר של העובדים שתלוי בזה".

"השיח לא מיצה עצמו"

ה-IATI (האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות) אמור היה לקיים היום (א') אחר הצהריים כינוס חירום בעניין שאליו הוזמן המדען הראשי, לצד בכירי התעשייה. ההצעה המרכזית של אנשי ה-IATI מעלה מחדש את ההצעה הוותיקה לשתף במימון תעשיית ההיי-טק המקומית את המשקיעים המוסדיים המקומיים, שמהם כמעט ולא מגיעים כספים להיי-טק המקומי - לא לחברות עצמן ולא לקרנות שתומכות בהן. יו"ר האיגוד, יואב שלוש: "אנחנו צריכים לפתוח בשיח בין הממשלה, המשקיעים המוסדיים והתעשייה. כמו שבעבר הגיעו עם רעיונות חדשים, כגון החממות והמדען הראשי - הגיע הזמן לחשיבה טרייה בנושא".

רגע, אבל רק באחרונה הסתיימה התוכנית הקודמת של משרד האוצר ("יתרון יחסי"), שיזם מנכ"ל האוצר לשעבר חיים שני, ושניסתה לקדם הצעה גם בנושא זה. התוכנית הצליחה באופן מוגבל.

שלוש: "אני חושב שהשיח הקודם לא מיצה עצמו מכל מיני סיבות, וקודם כל צריך למצות את פוטנציאל ההידברות מתוך מטרה משותפת לכולנו. כולנו צריכים להרוויח מכך". את הפרטים הקונקרטיים של ההצעה, כלומר מספרים להיקף ההשקעה שנדרש, מעדיף שלוש לשמור למועד מאוחר יותר. לדבריו, "כאשר תהיה נכונות מהגורמים המשתתפים", אם כי סביר שמעוניינים ב-2%-3% מההון שקיים בגופים המוסדיים, וזה הרבה כסף.

הירידה בתקציב הייתה אמורה להציף בפני התעשייה כבר לפני כמה שנים מראה שהתמונה בה מעידה כי העולם השתנה והמדען אמור לשנות את מהות התפקיד, אך עד כה כל שינוי לא נעשה. המדען הראשי הציע בשנה האחרונה לשנות את המסגרת התפעולית, כך שיהפוך למעין תאגיד כולל שמספק גם פלטפורמה פיננסית יצירתית יחסית למצב הקיים לגיוס כספים. ואולם התוכנית לא יצאה לפועל בעקבות התנגדות של משרד הכלכלה, למרות תמיכת האוצר.

שלוש: "צריכה להיות היערכות במספר כיוונים, גם עם חשיבה יותר מסודרת לטווח ארוך. צריך גם לבוא עם בחינה עצמית, האם הקצאת המשאבים נכונה, אבל זה לא סותר את העובדה שהמשאבים שמוקצים כנראה נמוכים ממה שנדרש בתעשייה. המקורות הכספיים צריכים להיות מושקעים בתעשייה שהיא שלנו בסופו של דבר, והנושא הוא כיצד להביא להשתתפות יותר גבוהה".