עתירה: להסדיר בתקנות את החובה להתקין מדי-רעש בדיסקוטקים

השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, מתבקש להסדיר באופן מיידי בתקנות חובה להתקין מדי-רעש במועדונים ודיסקוטקים, במטרה לעצור את "זיהום הרעש" - כך עולה מעתירה שהוגשה אתמול (א') לבג"ץ על-ידי מלר"ז, המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אוויר, באמצעות עוה"ד גלית עופר וגיל מור, בסיוע הקליניקה לפרקטיקה ומדיניות סביבתית באוניברסיטת בר-אילן.

מדובר בתקנות שמתבקש פרץ להתקין בהתאם לחוק רישוי עסקים. לטענת העותרים, בשל היעדרן של תקנות המחילות על מועדונים ודיסקוטקים את החובה המוטלת כיום על אולמי שמחות, נמנעים המועדונים מליישם את חובתם במשך 7 שנים, אף שהחוק מחייב אותם לכך. עוד הם טוענים כי הרעש העוצמתי הוא זיהום סביבתי לכל דבר ופוגע באיכות החיים.

להערכת העותרים, אם העתירה תתקבל על-ידי בג"ץ, תצומצם פעילות דיסקוטקים בישראל, וחלקם אף עשויים להיסגר.

חוק רישוי עסקים מטיל חובה על בעלי אולמי שמחות, גני אירועים ודיסקוטקים להתקין מד-רעש בבית העסק, המתריע על עוצמת הרעש ומנתק זרם ממערכת ההגברה במידת הצורך. החוק מטיל חובה על השר להגנת הסביבה לקבוע תקנות שיסדירו את נושא זה.

לטענת העותרים, משלא הותקנו התקנות, לא נאכפת החובה לנטר את עוצמת הרעש במועדונים ומקומות בילוי דומים, וכתוצאה מכך אלה מפעילים מוזיקה בעוצמה כה גבוהה המסכנת ופוגעת בשמיעתם של עובדי המקום, ציבור המבלים, עוברי אורח ושכנים.

ככל הידוע, עד היום לא התייחסו בתי המשפט לשאלה האם רעש חריג מהווה זיהום במובן המשפטי של איכות הסביבה. העותרים טוענים כי הרעש העוצמתי הינו זיהום סביבתי לכל דבר, שכן הוא פוגע באיכות החיים, מהווה מטרד מתמשך ובלתי נסבל, והשלכותיו הבריאותיות עשויות לנוע בין טרדה ותחושת אי-נוחות לבין כאבים עזים, נזק בלתי הפיך לחוש השמיעה ופגיעה בתפקוד מערכות בגוף האדם.

שופט בג"ץ יורם דנציגר הורה לשר להגנת הסביבה להשיב לעתירה בתוך חודש ימים. (בג"ץ 3388/13).