"אפשר לסגור חלק מהגירעון על-ידי מבצעי מס חד-פעמיים"

שר האוצר, יאיר לפיד, כינס בשבוע שעבר מסיבת עיתונאים, שבה התייחס לראשונה לגזירות החדשות על הציבור במסגרת התוכנית הכלכלית של האוצר לשנה הקרובה. לפיד אמר כי הוא יודע שהרוחות סוערות, וכי היה מעדיף לחלק לציבור סוכריות במקום גזירות, אבל זה מה שגרם לבור התקציבי שצריך להתמודד איתו. "צריך לסגור את הגירעון, וכולם רוצים שמישהו אחר ישלם אותו. לצערי, אין ניסים", אמר.

אין מחלוקת על כך שישראל נמצאת בגירעון עמוק שצריך לצמצמו. השאלה החשובה היא אם הדרכים שבהן נוקטת הממשלה לצמצום הגירעון הן הנכונות ביותר.

נשיא לשכת רואי חשבון, רו"ח דודי גולדברג, שותף במשרד רואי החשבון ליאון-אורליצקי, חושב שאין זה כך. לדבריו, בראיון ל"גלובס", "במקום להטיל מסים וגזירות נוספות על כלל האוכלוסייה, אפשר לסגור חלק מהגירעון על-ידי מבצעי מס חד-פעמיים לתקופה מוגבלת".

מבצעי מס כאלה יכולים להיעשות על-ידי מתן תמריצים ליחידים ולחברות לשלם מסים באותם מבצעים חד-פעמיים שיכניסו הרבה כסף לקופת המדינה. "לדוגמה, אפשר לעודד עסקים וחברות ישראליים בחו"ל לשלם מס בישראל באמצעות קביעת הטבת מס לתקופה מוגבלת", אומר גולדברג.

לדבריו, מדובר בכסף רב מאוד שנמצא בחו"ל ושלא מגיע לישראל עקב אי-כדאיות הנובעת משיעורי מס גבוהים. "כך, באמצעות פתרון פשוט וזמין ניתן להזרים מיליארדי שקלים לקופת המדינה. המדינה גם עשתה זאת בעבר, כאשר רשות המסים גבתה מס מדיבידנדים שחולקו, בשיעור של 12%. מבצע שבאמצעותו גבתה המדינה מיליארדי שקלים. הדבר יכול להביא לצמצום הגירעון.

"מנגד, אמצעים אחרים שבהם מתכוונת הממשלה לנקוט לצמצום הגירעון, כמו קיצוץ בקצבאות הילדים, חייבים להיבחן בזהירות כדי לא להכניס בעיקר משפחות מרובות ילדים מתחת לקו העוני".

הביקורת של גולדברג על האוצר אינה מסתכמת בכך. לדבריו, "במקום לפתור את הגירעון בדרכים יצירתיות, שר האוצר פועל באותן דרכים שבהן פעלו קודמיו, ובכך פוגע במעמד הביניים ובשכבות החלשות באופן מוגזם ומיותר.

"האוצר צריך לצאת מהקופסה. כך, למשל, במקום להגדיל את המע"מ באחוז, צריך היה להנהיג מע"מ דיפרנציאלי, שבו על מוצרים בסיסיים כמו מזון יופחת המע"מ ועל מכוניות יוקרה ותכשיטים יוטל מע"מ בשיעורים גבוהים. כך אתה לא פוגע בהכנסה הפנויה של מעמד הביניים ובשכבות החלשות, ועדיין מצמצם את הגירעון. זו צורה יותר צודקת ויותר נכונה להטיל מס. להעלות מע"מ באופן כללי זו טעות. מי שרוצה לקנות מטוס ויהלומים - שישלם".

גם על ההחלטה של האוצר להעלות את מס הכנסה היא בעיניו של גולדברג שגויה. לדבריו, ההעלאה רק תגרום לכך שהגבייה בפועל תרד. "בשנים קודמות כשהורידו את שיעורי המס, הגבייה עלתה. ככול ששיעורי המס גבוהים יותר, המוטיבציה לשלם מס אמת קטנה.

"לכן, לדעתי, למעמד הביניים ולשכבות החלשות צריך היה להוריד את מס הכנסה. שר האוצר היה זוכה במצב כזה לתשואות מהציבור. המחיר של הורדת המס לשכבות הנמוכות הוא לא גבוה, אבל הפסיכולוגיה חיובית מאוד, וזה ייתפס כדבר חיובי ויביא להגדלת הגבייה. גם כאן צריך לחשוב מחוץ לקופסה".

לתגבר את רשות המסים בכוח-אדם מקצועי

נושא חשוב נוסף שיכול לדברי גולדברג לסייע בצמצום הגירעון הוא קביעת חובה של הצהרת הון מקוצרת לכל אזרח במדינה. "ברגע שתהיה הצהרת הון מקוצרת, האפשרויות להעלמת מס יצטמצמו משמעותית. זה קיים במדינות אחרות כמו ארצות-הברית, ואין סיבה שלא יהיה קיים גם אצלנו", אומר גולדברג.

גולדברג מקווה שדבריו יישמעו במקומות הבכירים ביותר. כבר כשנכנס לתפקיד נשיא לשכת רואי חשבון בנובמבר 2012, הוא הצהיר כי אחת ממשימותיו המרכזיות תהיה לדאוג כי קולה של הלשכה יישמע במשק בעת מהלכים כלכליים-חברתיים דוגמת העברת תקציב, וגם לכך שישולבו רואי חשבון בוועדות ציבוריות. "אמנם לכלכלן בכיר יכולה להיות ראייה מאקרו-כלכלית, אבל היום זה לא מספיק, כי לא קיימת כבר כמעט כלכלה טהורה. לציבור רואי החשבון יש פוטנציאל טוב יותר להבין את ההשלכות של כלל התהליכים".

אחד התחומים המרכזיים שגולדברג חושב שלרואי החשבון יכולה להיות תרומה משמעותית לטיפול בהם הוא מחירי הדיור. "את ההסבר למחירי הדיור אפשר לתת באמצעות ניתוח כלכלי יחד עם ניתוח תהליכים של מיסוי ומימון. תושבים במדינות שונות בעולם החליטו להיענות להצעות של 'גילוי מרצון' במדינותיהם על כספים שהפקידו מחוצה להן. תושבים אמריקנים, גרמנים וצרפתים הבינו שהסיכון הכרוך בהחזקת כספים גבוה, ולכן בהמשך הם השתמשו בכספים הללו לרכישת נדל"ן בארץ.

"בדרך זו נכנסו כספים למדינה, ובערים כמו אשקלון, נתניה, ירושלים ואשדוד נרכשו בניינים שלמים מבלי שהקונים התמקחו על המחיר. זאת, משיקולי מס והשקעה. לתושבי ישראל נוצרה הזדמנות למכור במחיר מצוין ולהתקדם לכיוון המרכז. למדינה נכנסו מסים, ומצב ההשקעות היה מצוין. אבל מצד שני נוצרה בעיה חברתית של מחירי הדיור שעלו ועלו, וכך היום זוג צעיר כמעט לא יכול לרכוש דירה".

- אבל מה הפתרון?

"פתרון אפשרי יכול להיות הקצאה של כספים מתקציב המדינה לאוכלוסיות מסוימות, למשל, ליוצאי שירות קרבי, כדי לאפשר לצעירים להגיע לדיור באמצעות סבסוד של הלוואות".

בפברואר השנה הגישה רשות המסים המלצות לחקיקה, למאבק בהון השחור ולהעמקת גביית המס, והבטיחה כי קידומן יניב כ-6 מיליארד שקל לקופת המדינה. הסעיף המרכזי בחקיקה מציע להוסיף את העלמות המס כמוגדר לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, כעבירת מקור לחוק איסור הלבנות הון. משמעות השינוי - שעליו נאבקת הרשות להלבנת הון זה שנים - היא שניתן להאשים מעלימי מס לפי סעיפי העונשין של חוק איסור הלבנות הון.

גולדברג תומך בצעדים, שלדעתו הם נכונים. עם זאת, הוא מתריע כי הצעדים לא יוכלו להיות מיושמים ללא צעדים משלימים שיתלוו אליהם. אחד מהם הוא התאמה של מדיניות הענישה. כלומר, הגברת הענישה על מעלימי מס, בדומה לענישה המחמירה בארצות-הברית.

גולדברג: "בנוסף, צריך להרחיב את בסיס המס ולהיכנס לכל המקומות שבהם ניתן לגבות מס אמת. הפרסומת של רשות המסים שבה רואים אנשים קופצים על הגב שלך נכונה. רק חלק מצומצם מהאוכלוסייה נושא היום ברוב נטל המס, וזה צריך להשתנות. המוטיבציה לשלם מסים היא פונקציה של שיעורי המס.

"כמו כן, צריך לגבות מס מענפים נוספים שבהם לא מטפלים היום מספיק, כמו השכרת דירות למגורים. ישנם אנשים שמשכירים 3-4 דירות, וצריכים לשלם 10% מס. אבל הם לא מדווחים על כך, כי אין חובת דיווח כללית. כדי ליישם זאת רשות המסים חייבת להיות מתוגברת בכוח-אדם מקצועי".

לפגוע לא בצדק ברואה החשבון המייצג

בפאנל של ראשי משרדי עריכת הדין במשק שנערך השנה הזהיר והתריע עו"ד אלי זהר, ראש משרד עורכי הדין הגדול בארץ גולדפרב-זליגמן, כי עורכי הדין ורואי החשבון, הפכו מושא לחקירות לא פחות מהלקוחות שלהם. לדבריו, "אנחנו מאבדים את הלגיטימיות הבסיסית של החיסיון עם הלקוחות".

גולדברג מצטרף לאזהרות: "קיימת תופעה שכאשר לקוח שלנו נחקר על-ידי הרשויות הוא נותן תשובה סטנדרטית של 'מה אתם רוצים ממני? יש לי רואה חשבון, עשיתי מה שהוא אמר לי'. מכאן נשאלת השאלה מה קרה בזמן אמת. המהירות שבה הרשויות הולכות לרואי החשבון המייצגים עלולה לפגוע בהם שלא בצדק, בעיקר כאשר מדובר ברואה חשבון מוכר".

- כיצד אתה מציע לרואי חשבון להתמודד עם הבעיה?

"רואי החשבון צריכים לנהוג במשנה-זהירות. אני קורא לחבריי לתעד בכתובים כל מה שקשור בשירותים הניתנים ללקוח, החל מהדבר שנראה הכי טריוויאלי וכלה בסוגיות המורכבות ביותר. זאת, כדי שחס וחלילה יבוא יום פקודה, מה שיעמוד לזכות רואה החשבון המייצג זה התיעוד".

- מה דעתך על תכנוני המס האגרסיביים?

"רואה החשבון צריך להיות ער לתכנוני מס שנעשים על-ידי עורכי דין, ולעשות בעצמו את ההבחנה בין תכנון מס לגיטימי ובין תכנון מס אגרסיבי, והגילוי לרשויות שהוא נותן בגינם. התיעוד צריך לומר - איך עלו הדברים בפניו, מה הסוגיה שעלתה, מה הפתרונות שהוא הציע ומה הוסבר ללקוח. חשוב לזכור כי בסופו של דבר את ההחלטות מקבל הלקוח ולא רואה החשבון המייצג".

לא ניתן להפוך אותנו למלשנים

נושא נוסף שמטריד את ציבור עורכי הדין ורואי החשבון הוא כוונת הכנסת לחוקק חוק שיטיל עליהם חובה לדווח לרשות להלבנת הון על עסקה החשודה בעיניהם כנגועה בהלבנת הון. ובמלים פחות מכובסות: לחייבם להלשין על לקוחות שמודים כי הם מלבינים הון. הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה תונח בקרוב על שולחנה של ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת.

גולדברג יוצא נחרצות נגד חוק ההלשנה הזה. "אנחנו, ציבור רואי החשבון, צריכים לעזור להילחם בהון השחור. בהחלט כן. אך האם בדרך כזו? בהחלט לא. אני לא אתן שרואה חשבון יימצא במצב שיישאל האם ידע או לא ידע על עבירה של לקוח, ויעמוד בפני חשד כי עבר עבירה".

- מה בעצם כל-כך בעייתי בהטלת חובת הדיווח?

"חובת הדיווח תפגע קשות ביחסי הנאמנות בין רואה החשבון ללקוחו. תדמית המקצוע עומדת על יחסי הנאמנות הללו. זה הופך את רואי החשבון למלשינים".

- כיצד אתה נלחם בהצעה?

"לשכת רואי החשבון החליטה שאנחנו מוכנים ללכת במתווה שיחול על עורכי דין. לא יכול להיות שחובת הדיווח תחול על רואי חשבון ולא על עורכי דין, אף שלעורכי דין יש חיסיון. אם היא תוטל רק עלינו, הלקוחות יילכו רק לעורכי דין. זה לא ייתכן. חובת הנאמנות של רואי החשבון היא אקוויוולנטית לחיסיון של עורכי הדין".

רשות המסים ממשיכה בימים אלה לנהל את הקמפיין השנוי במחלוקת - המכונה "קו הצדק" או "המלשינון" - לעידוד אזרחים לדווח על מעלימי מס, באמצעות הטלפון או האינטרנט. בהתייחסות לקמפיין, שזכה להצלחה רבה מחד ולביקורת ציבורית מאידך, אומר גולדברג כי הוא חושש בעיקר שהמלשינון יספק את תאוות הנקם של אזרחים ומתחרים עסקיים.

"נקמות לא חסרות בהתנהגות האנושית. אם שני אנשים מתחרים באותו ענף אז אחד מהם עלול לטלפן ל'מלשינון' ולתת תמונה מעוותת על בעל העסק המתחרה, שימצא את עצמו פתאום תחת חקירה - תהליך, שגורר השקעת משאבים רבים ופגיעה בעסק. לכן, אני קורא לרשות המסים לעשות שימוש מושכל וזהיר בהלשנות. טובי האנשים ברשות צריכים לבחון את העדות המפלילה ולבדוק את אמינותה.

"הפתרון הוא בהסברה. על המדינה להגביר את המודעות באמצעות התקשורת, שכדאי לשלם מס אמת. צריך להתחיל עם החינוך הזה כבר בחטיבת הביניים. צריך לתת לתלמידים הרצאות שבועיות בנושאים כלכליים ומיסויים, ולהקנות ערכים".

- אמנם אתה מכהן רק חמישה חודשים כנשיא הלשכה, אבל אולי תוכל לתת סיכום ביניים?

"הלכתי לתפקיד לא בגלל התואר, אלא בגלל שהמקצוע הזה הוא פרויקט חיים עבורי. חשבתי שנכון להשלים, בתום הקדנציה, 25 שנות עשייה, במטרה להביא את המקצוע ואת הלשכה להישגים. אני משתדל לתת מענה לכל חבר לשכה, לרבות בשיחה אישית, ומתייחס לכל רגולטור, כי בשיתוף-פעולה מקצועי וחברתי אפשר להביא את הלשכה ליעדים שהצבתי לעצמי - של לשכה חזקה, פועלת ובעלת השפעה".

- האם אתה רואה את עצמך בתפקיד עוד שנים רבות?

"לא. ואני גם מתחייב כאן, לראשונה, לכהן קדנציה אחת בלבד כנשיא לשכת רואי החשבון. אני מקווה שאחרי תקופתי, יימצא הדור הצעיר שימשיך להשקיע בהתנדבות לטובת ציבור רואי החשבון והמקצוע".

דודי גולדברג

תפקיד: נשיא לשכת רואי חשבון ושותף מקצועי במשרד רורי החשבון ליאון אורליצקי

גיל: 57

מגורים: תל-אביב

השכלה: תואר ראשון בחשבונאות-כלכלה, תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת תל-אביב

תחביבים: ספורט (בעיקר ריצה וכדורגל), שירי שנות ה-70 וה-80