"בכל פעם שיש נזק לחקלאות הוא הופך קיצוני יותר"

כיאה למנכ"ל חברה שעוסקת בעיקר בתחום הנזקים לחקלאות בישראל, חדרו של דודי גינזבורג, מנכ"ל קנט (KANAT), מלא בסחלבים ובתמונות נוף יפות, ומנגד על צג המחשב שלו, רצה מצגת של תפוחים שספגו בימים האחרונים מכה ניצחת ממזג האוויר, ונהרסו. "נזקים כאלה אני לא זוכר", הוא אומר בריאיון ל"גלובס", בזמן שהוא מסביר על קנט. לדבריו, "מדובר בחברת ביטוח ממשלתית, משותפת לממשלה ולחקלאים, שהוקמה לאחר שנים שהחקלאים ספגו נזקי טבע והמדינה נאלצה לעזור להם".

לדבריו, "מדי שנה יש לחקלאות נזקים בהיקפים של כ-160 מיליון שקל בממוצע. אבל יש שנים קשות: 2008 הייתה השנה הקשה האחרונה, ואז שילמנו יותר מפי שלושה מהפרמיות. עיקר הנזק קורה בחורף, בגלל קרה, ברד, סופות ושיטפונות. הגשם האחרון באפריל עשה נזק גדול מאוד, וממש פגע, כשאף אחד לא צפה נזק כזה".

אילו גידולים ואזורים בארץ מועדים יותר לנזקים?

"כל הגידולים שגדלים בחוץ, כמו תפוחי אדמה. הם הרי חשופים לנזקי הטבע, בעוד שירקות שגדלים בחממה חשופים פחות. במרכז הארץ ובצפון יש יותר רגישות לפירות, ובדרום פחות. בירקות עיקר הנזק מתפזר למרכז ולדרום הארץ".

לעתים נראה שמזג האוויר שונה משהיה בעבר. מהנתונים שלכם עולה שההתחממות הגלובלית אכן משפיעה על נזקי הטבע?

"אנו חושבים שבכל פעם שיש אירוע הוא הופך לקיצוני יותר. ברור שלקיצוניות יש השפעה ממה שקורה בעולם עם מזג האוויר, הגם שאנו לא יודעים למדוד זאת. אנו גם חושבים שיש יותר אירועים חריגים מבעבר. נראה שיש משהו בהקצנה הזו. עדיין לא שינינו את המודלים האקטואריים שלנו ואת ההיערכות שלנו לטווח ארוך. נוסף על כך, כרגע איני מבחין אצל מבטחי המשנה בשינוי מודלים".

קנט פועלת בתחום פעילות אחד: ביטוח מפני נזקי טבע בחקלאות בישראל, בהשתתפות מימונית של המדינה. במסגרת זו, מבטחת החברה את מרבית הייצור החקלאי ואת רוב החקלאים במדינה כנגד נזקי טבע שונים בתחומי הצומח והחי.

בהמשך החודש קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, תערוך לראשונה ועידה חקלאית-כלכלית בשיתוף "גלובס", ובמקביל לוועידת שוק ההון של "גלובס".

ועידת קנט 2013 תתמקד ב"חקלאות מצמיחה הזדמנויות", ותבחן את נקודות הממשק בין החקלאות לבין המגזר העסקי ועולם ההשקעות. בוועידת קנט ו"גלובס" ישתתפו בין היתר שר החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ יאיר שמיר, ובכירי המגזר החקלאי והעסקי.

"אם יש עודפים מפחיתים פרמיות"

קנט היא חברת ביטוח לכל עניין ודבר, אך אינה מחלקת דיבידנדים לבעלי המניות. "אם יש עודפים, אנו מפחיתים את הפרמיות לחקלאים", מסביר גינזבורג, שמוסיף ש"המדינה תומכת בפרמיות לחקלאות, ובלי מעורבותה לא ניתן היה למכור את הביטוח".

איך פועל ביטוח נזקי טבע לחקלאים בעולם?

"הביטוחים הללו מצליחים היכן שהם נמכרים ומנוהלים ביד אחת, בעוד שתהליכים של תחרות בדרך כלל יוצרים בעיה, משום שבמקרה כזה הביטוח יימכר לחקלאים הפחות מסוכנים, ואילו האחרים לא יוכלו להשיג ביטוח".

מדוע על המדינה לסבסד את החקלאים, ולא לשלוח אותם לביטוח פרטי?

"המדינה מסבסדת את הפרמיות משום שהאלטרנטיבה מבחינתה היא פיצוי על נזקים גדולים - והחקלאים תמיד יגיעו למדינה אם יש להם נזק. מניסיון העבר, וממה שאנו רואים בעולם, פיצוי של המדינה בדיעבד תמיד מגיע מאוחר מדי מבחינת החקלאים, בעוד שבביטוח ישנה גם ההשתתפות של החקלאים המבוטחים ועוד".

מהו היקף הסבסוד הממשלתי בקנט?

"הסבסוד של המדינה לקנט עומד על כ-150 מיליון שקל לשנה - כמחצית מהפרמיות שלנו - והוא מתחלק לתחומים שונים. יש לנו ביטוחים לנזקי טבע רגילים, כגון ברד, קרה וכו' - שם המדינה משתתפת בכ-35% מהפרמיה. על זה יש עוד ביטוח אסונות טבע בחקלאות, שהוא רובד נוסף מעבר לביטוח הבסיס, וכולל את כל הסיכונים האקלימיים, כולל מחלות ונזיקין, ושם המדינה משתתפת ב-80% מהפרמיה".

יחסית לעולם עדיין חסר פה סבסוד

אפרופו הדיון הציבורי על התקציב וסדר העדיפויות הממשלתי, הסבסוד מספיק?

"אנו מרגישים שיחסית לעולם חסר פה עוד קצת סבסוד, בגלל הסיכונים הרבים. בעולם נהוגה השתתפות של כ-70%, ואצלנו זה כ-50%. לכן, לדעתי יש מקום להעלות את הרובד הראשון מ-35% סבסוד ל-50%. זה יגן טוב יותר על החקלאות. הביטוח כיום עדיין יקר מבחינת המגדלים. לדעתי צריך עוד כ-35 מיליון שקל לשנה לטובת הגדלת סבסוד".

בעבר ניסה משרד החקלאות להכניס את החברות המסחריות לביטוח בתחום, ואף סיפק להן מימון חלקי, וזה לא צלח. מדוע?

"קשה מאוד להתחרות במנגנון שאינו דורש רווחים לבעלים, ושמחזיק בניסיון רב בתחום. היו בעבר כמה ניסיונות של חברות פרטיות להיכנס לשוק בעידוד הממשלה. אבל לאחר קצת זמן הן יצאו מהשוק בהפסדים. עם זאת, אנו פועלים כל העת כאילו יש לנו תחרות, למשל בשירות, ואנו רואים בסקרים שהלקוחות שלנו בסך הכול מרוצים".

אפרופו נזקי טבע, אסון הטבע שמדיר שינה מעיני ראשי המשק הוא בעיקר רעידת אדמה. ההיערכות הביטוחית לנושא אינה נחשבת למלאה ומספקת. איך לדעתך יש לפעול בהקשר זה?

"רעידת אדמה תקרה כאן מתישהו, וכדאי להקים ולבנות תהליך היערכות לזה כבר עתה. לדעתי, הרעיון של קנט מתאים מאוד להיערכות המדינה לרעידות אדמה. ראוי להקים קרן רעידות אדמה, משום שכיום חלק גדול מהאוכלוסייה לא מבוטח לכך, ונוסף על כך, קרן כזו יכולה להוריד מהותית את גובה הפרמיות לביטוח מסחרי לרעידות אדמה עבור הציבור".

מהן התוכניות של קנט לעתיד?

"לאחרונה השקנו ביטוח הכנסה לחקלאי. החקלאים צריכים בפועל פיצוי לא רק ליבול אלא ליבול במכפלת המחיר. בעתיד ניכנס בהיבט זה בכלל ענפי החקלאות, ונרחיב את הביטוחים בהקשר זה".

קנט

הקמה: 1968, בהמלצת ועדה בינמשרדית של האוצר והחקלאות, לבחינת שיטות ביטוח הדדי בחקלאות

מטרה: "השגת ביטחון כלכלי לחקלאי"

פרמיות ב-2012: 148 מ' ש'

השתתפות ממשלה ב-2012: 152 מ' ש'

בעלות: המדינה (שמחזיקה בשליטה) והמועצות החקלאיות