"המצב החדש והקפאון בבורסה פוגע במעמד הביניים"

איגוד החברות הציבוריות יצא בקריאה לממשלת ישראל ולוועדת הכספים שלא להחמיר את חוק הריכוזיות מעבר למתכונתו הנוכחית. לטענת איגוד החברות הציבוריות ביטול מבנה חברת אחזקות של שלוש שכבות לחברות קיימות, ינחית מכה קשה על הבורסה בתל אביב ויגרום גם לפגיעה בחיסכון הפנסיוני של מעמד הביניים.

מנתונים שהוצגו ע"י משרד ראש הממשלה בוועדת הכספים עולה כי איסור על החזקת מבנה של שלוש שכבות יאלץ חברות ציבוריות להציע למכירה 28 חברות בשווי שוק וחובות מצרפי של כ-40 מיליארד שקל, שלמרביתו לא יהיה כל דורש עקב המצב במשק, ובעקבות ההגבלות שמציע חוק הריכוזיות עצמו. התוצאה הסופית תהיה ירידה חדה בשווי השוק של אותן חברות שתוביל לפגיעה בחסכונות הציבור בקרנות הפנסיה, הגמל וההשתלמות, כך טוענים עוד באיגוד החברות הציבוריות.

באיגוד מדגישים את עמדתו של שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות, ערך שאמר אתמול: "אנו במצב כלכלי לא פשוט היום. מסובך מאוד בתקופה הזו לעשות מיזוגים. אם נכריח את החברות לבצע התארגנות מחדש אנחנו עלולים ליצור תוהו ובוהו. ‫אם הוועדה סבורה למרות זאת, שראוי לקפל לשתי שכבות, אני מבקש להמליץ לוועדה קיפול לשתי שכבות, אלא אם בשכבה השלישית בעל השליטה מחזיק לפחות ב-33 אחוזים מהזכויות ההוניות". ‫ ‫

איגוד החברות הציבוריות טען זה מכבר כי אין כל קשר בין מבנה הפירמות בישראל לבין יוקר המחייה והגדלת התחרותיות במשק. "מה שמשפיע על המחירים במדינת ישראל זו אך ורק הריכוזיות האופקית. ככל שכמות המתחרים בשוק מסוים נמוכה יותר, כך יש יותר סיכוי שהמחירים יהיו מעבר לנקודת שיווי משקל אופטימלית", מסביר אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות.

עוד מדגיש פלטו כי "אין בשום ספרות מקצועית מאמר או מחקר, כולל אלה שהוצגו בוועדת הריכוזיות, שמוכיח שיש קשר בין הריכוזיות התאגידית לבין המחירים. הדוגמא הבולטת ביותר היא שוק הסלולר: החברות הוותיקות עדין נמצאות במבנה פירמידלי. ראו איזה פלא, כל שלוש החברות מצויות בתחרות פרועה בשוק הסלולר. ישנן עוד דוגמאות רבות וטובות למצבים דומים. דווקא השווקים העיקריים שבהם אין תחרות, אין בכלל פירמידות, למשל בחשמל ובנמלים".

"כל מה שסיפקו לנו בוועדת הריכוזיות אלו תאוריות ספקולטיביות שקיים חשש פוטנציאלי לניגודי עניינים בין החברות בפירמידה", מסביר עוד מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות.

בשורה התחתונה אומר מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות כי "שוק ההון במצב קשה מאוד ואף חברה חדשה לא נכנסת. שילוב קטלני של גורמים כלכליים חיצוניים, אי ודאות ביטחונית ומחזור עסקים שלילי יחד עם עומס רגולטורי בלתי אפשר, גורמים למחיקה של עשרות חברות בשנה מהבורסה בתל אביב. והכי גרוע - אף חברה חדשה לא נרשמת למסחר. מה המשמעות שאין הנפקות בבורסה בתל אביב? אין גיוסי הון חדשים בבורסה, כלומר אף חברה לא מרחיבה פעילות, אז אין גידול במצבת העובדים של החברות. השורה התחתונה היא שהמצב החדש פוגע במעמד הביניים. שיעורי הצמיחה של המשק הישראלי הם במגמת נסיגה מתמשכת, התוצאה הסופית היא שיש קיטון בהכנסות הממשלה ממיסים. מי שנפגע מכך זה מעמד הביניים שצריך לשאת בנטל רב יותר. במצב כלכלי כזה תפקיד הממשלה הוא לעזור, להקל, לפשט תהליכים, ומה קורה? הממשלה חיה בעבר, כאילו עוד לא הפנימה את השינויים במשק".