"העיתונות הכתובה בישראל אינה עומדת בקריטריונים הבינלאומיים הנוקשים של דיווח אודות מקרי התאבדות" - כך אומר ד"ר יוסי לוי-בלז, שעמד בראש צוות החוקרים, במחקר חדש שנערך לקראת כנס בנושא אובדנות שיקיים המרכז האקדמי רופין בשבוע הבא (20 במאי).
המחקר סקר בשנתיים האחרונות את אופן הדיווח בתקשורת הישראלית על מקרי התאבדות.
לדברי לוי-בלז, "לא מדובר בעניין סמנטי, אלא בקריטריונים שנועדו להציל חיי אדם ולמנוע מאנשים נוספים לחקות את האקט בעתיד".
על-פי לוי-בלז, אמצעי התקשורת נוטים לדיווח סנסציוני אודות מקרי ההתאבדות ואינם מזכירים כלל גורמי סיכון, מניעה והתערבות. "ב-100% מהכתבות לא היה כל אזכור לגבי מסגרות התערבות כלשהן, שיכולות היו למנוע את המעשה. ב-90% מהכתבות לא ניתן כל מידע אודות אפשרויות למניעת המעשה וב-65% מהכתבות שנבדקו אפילו לא הוענק מידע על גורמי הסיכון, אשר עלולים להוביל למעשים מסוג זה", אמר.
בנוסף נמצא שהדיווח התקשורתי אינו חוטא רק בסיקור חלקי, אלא מציג "נתונים מעוותים ולא נכונים, המהווים סכנה של ממש להישנות המקרים".
מתברר, כי התקשורת נוטה לקשור בין מצב כלכלי-חברתי לבין סיבת ההתאבדות. בלא פחות מ-60% מהכתבות נרמז כי מצב חברתי הוא זה שהוביל לאקט ההתאבדות. "זה דבר שמוכח מחקרית באופן חד-משמעי כלא נכון", אומר לוי-בלז, "רמיזות מסוג זה מחנכות את הציבור שמצב כלכלי קשה מוביל להתאבדויות ועשויות לגרום לאנשים במצב כלכלי קשה לחקות את מקרי ההתאבדות שראו בכלי התקשורת. מדובר במקרים שמתרחשים פעמים רבות זמן קצר לאחר הדיווח התקשורתי על ההתאבדויות".
על-פי ההערכות, מדי שנה מתאבדים בישראל 500 בני אדם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
