הרקע: קגניפיט הוקמה כבר לפני 15 שנה, אולם עברה משבר ורק בשנים האחרונות המציאה את עצמה מחדש עם כיוון עסקי חדש ומשקיעים חדשים ונלהבים. החברה עסקה בעבר בפיתוח תוכנות מחשב לשיפור הקוגניציה אצל מבוגרים, ואילו היום היא עוסקת בפיתוח היכולות הללו בקרב הקהל הרחב.
המייסד, שלמה ברזניץ, ראש המכון ללחץ פסיכולוגי באוניברסיטת חיפה ובעבר דיקאן הפקולטה לפסיכולוגיה באוניברסיטה, הקים את החברה ב-1999. "לפני שלוש שנים נגמר לנו הכסף", מספר מנהל הכספים של החברה, ארז אדירי, "ואז הגיעה משקיעה חדשה, קרן מילק קפיטל, שכיוונה אותנו לתחום המתפתח של המשקים הקוגניטיביים". מילק השקיעה בקוגניפיט 5 מיליון דולר. נתנאל אייזנברג, ממייסדי מילק קפיטל, מונה לנהל את החברה ולמעשה להקים אותה מחדש.
השוק: "אפילו לפני עשור, היה קשה להאמין שאימון יכול לשפר את תפקוד המוח", אומר אדירי, "היום ברור שזה אפשרי, והשאלה היא רק מהי השיטה הטובה לעשות זאת באיזו שיטה התרגול יהיה גם אפקטיבי וגם כזה שאנשים ירצו לבצע". לדבריו, חל היום טשטוש של הגבול בין תרגול קוגניטיבי ומשחק, והתחום הופך רלוונטי לא רק למי שיש לו בעיה. "זה כמו עולם ההתעמלות - לפני 30 שנה הוא היה מיועד ליחידי סגולה והיום כולם יודעים שכדאי להם לעשות פעילות גופנית כדי לשמור על כושר".
ישנן כבר כמה חברות שמציעות תרגול קוגניטיבי ברשת לקהל הרחב, למשל Lumiosity ו-Posit. קוגניפיט מצטרפת אליהן כעת. האתגר הוא מצד אחד לייצר את משחקים ממכרים ואטרקטיביים ומצד שני לשכנע את הציבור שהמשחקים אינם מהווים ביטול זמן, אלא השקעה. המוצרים אינם זקוקים לאישור של רשות רגולטורית כדי לצאת לשוק, ולכן אין להם גושפנקא רגולטורית.
המוצר: אידיר מצהיר שהמוצר של קוגניפיט מגובה בידע מדעי עשיר יותר ביחס למתחרים. באתר החברה ניתן למצוא מחקרים לגבי יעילות המוצר, בעיקר בקהל מבוגר אבל גם באחרים, וכן מחקר אחד המשווה את קוגניפיט למשחק מחשב "סתם", כזה שלא תוכנן במטרה לאמן את המוח, ומראה כי המשחק של קוגניפיט מועיל יותר.
לדברי אדירי, "יש לנו גם פטנט על שיטת ההתאמה האישית של תוכנית האימונים לכל משתמש, תוך כדי משחק. אנחנו גם משתרעים על מגוון היכולות הרחב ביותר: ריכוז, התמצאות במרחב, קשר עין יד, תפיסה וזיכרון מכל הסוגים". ניתן להשתמש במוצר גם כרשת חברתית, לאתגר חברים לשחק אחד מול השני, לדווח על הצלחות ועל מצב הרוח.
שלב בפעילות: החברה משווקת את מוצריה הן באינטרנט לצרכן סופי, והן דרך חברות מסחריות. בשנה האחרונה החברה משתפת פעולה עם חברת התרופות בייר, כמוצר נלווה לתרופה של בייר לטרשת נפוצה. בייר תרמה בנוסף תקציב לפיתוח המוצר הייחודי למחלה זו, וכן לשיווק. "הקשר עם חברות התרופות הוא ההוכחה שאנחנו לא קבוצה הזויה של חוקרים אלא שיש לנו משהו אמיתי", אומר אדירי, "לחברות התרופות אין יכולת לפתח מוצר כזה, אבל הן מכירות בערכו".
ברשימת הלקוחות העסקיים של החברה ניתן למצוא גם בתי ספר לנהיגה. "הראינו שהתוכנה יודעת לנבא כמה שיעורים תלמיד יצטרך כדי לעבור טסט", הוא מספר.
בפעילות שמשווקת לצרכן הסופי, שיטות התשלום היא "Freeמיום", כלומר חלק מהמשחקים פתוחים בחינם ועבור אחרים צריך לשלם. "ראינו אצל חברות גיימינג כמו זינגה, שמודל כזה מניב כ-10% משתמשים משלמים". בינתיים החברה רושמת הכנסות בעיקר משיתופי פעולה, ואדירי מציין כי היא כמעט ומאוזנת תזרימית.
השלב הבא: אדירי מאמין כי הקהל המבוגר יותר עוד יגלה מחדש את היתרונות של הטכנולוגיה. "הדבר שהכי מדאיג את הבייבי בומרז, אחרי סרטן, זה התנוונות מוחית".
שנת הקמה: 1999
תחום פעילות: משחקים לשיפור התפקוד הקוגניטיבי
מייסד: פרופ' שלמה ברזניץ'
מנכ"ל: נתנאל אייזנברג
גיוסי הון: כ-9 מיליון דולר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
