נתניהו
השבוע, אחרי כמה שבועות שבהם נהנה לפנות את הבמה המקומית כולה ליאיר לפיד והגזירות "שלו", חזר
בנימין נתניהו וכבש אותה מחדש ובגדול. הוא שב ומככב עם אותו תקציב מנוקב, גירעוני, חסר תושייה ונעדר תיקוני עיוותים, עם אותן החלטות שקריות על "קיצוץ" בהוצאות הביטחון חסרות הגבולות, עם איתות ראשון אבל משמעותי של הפחתת דירוג האשראי, עם חג שבועות ומדד בינלאומי של ה-OECD, שמראה כאן עוני ואי שוויון מופלגים ומעמיקים, וכמובן, איך לא, עם אותם סיפורים מוכרים של נהנתנות אישית וזלזול בוטה בכסף שאינו שלו, בכסף של הציבור.
שוב ושוב התברר השבוע כי רק בבור שחור עמוק וענק של כסף נעדר פנים - יכול ראש ממשלה לשפוך כסף לבזבוזים מיותרים לעצמו ולזוגתו, ולהמשיך להאמין שאף אחד, חוץ מכמה מעריצים בסביבה, לא יידע. ואז, כשזה נחשף, לשלוח מישהו שיודיע: ראש הממשלה בכלל לא ידע, ובשקט ללחוש: זאת אשתו שדרשה, מזכירו שיזם, ראש לשכתו שסידר, השוער, הנהג, האמרכל, ובכלל הכול מגמתי... וכשהלחץ נמשך והסיפור לא יורד מהכותרות, לצאת בהודעה רשמית: ראש הממשלה קיבל החלטה, לנוכח המצב הכלכלי, שזה לא יקרה שוב. עד הפעם הבאה...
בקדנציה הראשונה בילינו עם המתנות שהעניקו למדינה מנהיגים בעולם, ומשפחת נתניהו העבירה לחזקתה הפרטית. התיק נסגר אחרי שבני הזוג הוכיחו כי ניהלו רישום מדויק. חגגנו איתם את ניצול מעמד ראש הממשלה לטובות הנאה מקבלן ההובלות אבנר עמדי, את חקירת המשטרה שהמליצה להעמיד לדין, ואת החלטת הפרקליטות לסגור את התיק.
בין השנים והקדנציות נחשפנו לסיפורי תביעות כספיות ואישיות שהגישו עובדות, מנהלת משק הבית בקיסריה, המטפלת בילדים, העובדת הסיעודית שטיפלה באביה של שרה. כשהיה באופוזיציה נחשפה הטיסה ללונדון, באוגוסט 2006, פאר, הדר, הוצאות, הנאות - בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה, ועל חשבון בעלי הון וארגונים יהודיים.
בשנים 1999-2001, כשבן זוגה באופוזיציה, נסעה שרה נתניהו 24 פעמים לחו"ל, וכרטיסי הטיסה שלה מומנו על-ידי גופים פילנתרופיים ישראלים ובעלי הון זרים. חלקם מימנו גם חופשות משפחתיות. בעיצומה של הקדנציה השנייה כראש ממשלה, בלילה של 22 במארס 2011, חשף "המקור", ערוץ 10, תחקיר מקיף ומביך במיוחד העוסק בקשרים עם בעלי ההון והנסיעות לחו"ל. "פרשת ביביטורס" הניבה שתי תביעות דיבה. נתניהו נגד רביב דרוקר ונגד ערוץ 10. בסוף אוקטובר 2012 נסגרו התביעות בהסדר פשרה, לאחר גישור. כבוד ראש הממשלה נשמר, איכשהו, לא הייתה התנצלות ולא ניתן פיצוי כספי כנדרש. מבקר המדינה התחיל לחקור, ומאז נעלמו עקבותיו.
הקדנציה השלישית חזרה על קודמותיה. בפברואר 2013, בעיצומו של הגירעון העמוק ביותר שידעה הארץ, נודע כי למשפחה השמנמנה ניתן תקציב גלידה מיוחד של 10,000 שקל לשנה. כמה ק"ג בשבוע של וניל ופיסטוק. חודשיים אחרי דרשה לשכתו (בפעם השלישית בשנים האחרונות(!), כפי שנחשף ב"גלובס") להתקין מיטה זוגית מוטסת עבור הזוג, לטיסה ללונדון להלוויית מרגרט תאצ'ר (הוא מעריץ אותה, אבל אצלה זה לעולם לא היה קורה...).
השבוע, לקראת ערב חג הביכורים, עתרה התנועה לחופש המידע לבית המשפט בדרישה לחשוף את פירוט תקציב מעון ראש הממשלה. מתברר כי ההוצאות הוכפלו מאז כניסת הזוג.
ועוד סיפור: במשך שנים השתדלה שרה נתניהו לקבל מהמדינה גם את כל הוצאות תחזוקת הבריכה בבית הפרטי בקיסריה. פעם אחר פעם נדחתה, שכן החוק אוסר על מימון הבריכה בבית הפרטי. אבל היא שבה, חזרה ודרשה. כשהיה חשש שהדברים מגיעים לתקשורת, הוא התערב ונתן הנחיה בכתב לא לדון בעניין עוד.
אז זו שרה? (זה שניהם. שותפים. זוג. הם חסכנים עד חסכנים-מדי, עם תחושה עמוקה שמגיע להם, שהעולם מכיר בגדולתם ואילו עם ישראל לא משלם להם די. לפיכך כל דרך לקבל כספים כשרה. הם מלאי תיאבון. סביב מערכת הבחירות ומיד אחריה, הם זוכרים שזה מסוכן ונזהרים. אבל ככל שמתרחקים ממועד הבחירות, תאבונם מתפרץ, תופסים ביטחון, מאבדים ביקורת על עצמם, שוכחים את הנפילה הקודמת. עד המכה הבאה.
אם בהחלטות של הנאות-אישיות נופל ראש הממשלה פעם אחר פעם לאותו בור, לא לומד, לא משנה דרכו - מה זה אומר על ההחלטות האחרות שלו: ביטחון, מלחמה, כלכלה, חברה, עוני?
stella-k@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.