מה יעשה מס חברות לחברות?

שר האוצר יאיר לפיד (המשפט הזה עדיין מצלצל מוזר) בחר בדרך הקלה - להעלות מסים, הרי זה כסף שזורם מיד לקופה. אבל זה התעתוע שבהעלאת מסים - זה טוב לטווח הקצר ורע לטווח הארוך; העלאת מסים פוגעת בתפוקה, בפדיון, מורידה את ההכנסה הפנויה של האזרחים, פוגעת בצריכה, וזה יוצר מעגל של דכדוך והאטה שבמקרים קשים מוביל למיתון.

זה לא יהיה המקרה כאן, אנחנו מדברים על העלאה שהיא לא בשמיים, אבל בכל זאת משמעותית. כשמשפחה שמחזירה משכנתא בהיקף של שליש מהשכר נטו (ואלה הן המשפחות הממוצעות), ובקושי גומרת את החודש, נפגעת עכשיו (בגלל המסים וקיצוצים נוספים) בכמה מאות שקלים, זה מאוד קריטי בשבילה, ובמקרים רבים אף עניין קיומי.

אבל זאת הדרך שבחר לפיד, אולי כי הוא העדיף את הדרך הפשוטה והמהירה, מבלי לפתוח פצעים ישנים או לחולל מהומות עולם, מבלי לבדוק באמת "איפה הכסף?". אז מר לפיד, יש מס אחד שהוא הכי צודק חברתית (ואתה הרי נבחרת על רקע הדרישה של ההמון לצדק חברתי) - מס ירושה/עיזבון. המס הזה אמנם לא פשוט ליישום, אבל הוא צפוי להכניס לקופת המדינה קרוב ל-2 מיליארד שקל.

אסור לוותר עליו, ולא דווקא בגלל הכסף אלא בגלל שהוא גם צודק וגם חכם. מדובר במס שהוא בשיעור מוגבל מתוך היקף (ושווי) נכסים מסוים; הוא לא ישנה סדרי עולם, ובכל זאת הוא כלי להקטנת פערים (בין הדורות) ומכשיר לחלוקה מחדש של הרכוש, הוא ממתן את המרחק ההולך וגדל בין עוני לעושר - כשהעשירים יהיו קצת פחות עשירים והעניים קצת פחות עניים, מתוך מטרה שלילדים הלא-עשירים יהיו יותר הזדמנויות, כשחלק מהכסף אמור לשמש להשקעה בהם.

המתנגדים לו טוענים שתכנוני המס יגבילו את הגבייה. אז מה? הגבייה חשובה כאמור, אבל בטלה לעומת הצדק החברתי; הם טוענים שהמס אינו מוצדק מכיוון שהוא כפול. ומה, גם כשחברה מחלקת דיבידנד יש מס כפול - על בעל המניות ולפני כן על החברה עצמה.

מה שטוב לגייטס ובאפט

בעולם זה עובד: רוב המדינות המערביות מיישמות את המס הזה, בשיעורים שונים ומהיקפים שונים. ומעבר לכך - מיליארדים רבים בעולם, ובראשם ביל גייטס ו-וורן באפט, כבר עושים זאת בעצמם ומעבירים למטרות חברתיות הרבה יותר מהמסים שהם צריכים לשלם. הם פשוט מבינים שמעל הון מסוים כבר אין משמעות לכסף - אז למה לא לתת אותו למטרות נעלות?

האדריכל של המס הזה יזכה בכל הקופה - הציבור יהיה 'שלו', ובצדק. אז למה בכל זאת לפיד לא החזירו לתוכנית התקציבית? אולי זה נשק שהוא שומר למערכה מאוחרת יותר.

המסים שכן יעלו, על-פי תוכנית האוצר, הם הסטנדרטיים, לרבות מס חברות, וזה כאמור הכי קל ומהיר - ההשפעה מתורגמת מהר מאוד לכסף שזורם לקופה התקציבית. אבל אני רוצה להזכיר לכם את המנגינה שהתנגנה כאן רק לפני שנתיים, ולפיה: "מסים חונקים את המשק, מדכאים את הביקושים ומקטינים את ההכנסה הפנויה". זו אשליה ששיעור מס גבוה מכניס יותר מסים לקופה, להיפך - ככל ששיעור המס קטן יותר, כך הפעילות גדלה והמוטיבציה להרוויח גדלה, כך שבסופו של דבר המס האבסולוטי גדל.

ועל רקע הגישה הזו, יושם מתווה ארוך טווח להפחתת שיעור מס החברות עד ל-18%!. זה עבד כמה שנים (בוצעו הפחתות מסים בכמה מדרגות), עד שלפני שנתיים המנגינה השתנתה, ופתאום "שיעור מס נמוך זה מתנה שהמדינה נותנת לחברות", ו"זה מקטין את התקבולים של המדינה ממסים". על רקע המחאה החברתית בקיץ 2011, ייעצה ועדת טרכטנברג להקפיא המתווה להפחתת שיעור מס ההכנסה לחברות ולהעלות את שיעור המס ב-1% בשנת 2012. עכשיו זה צפוי להמשיך ולעלות, אז מי צודק? איזו שיטה נכונה? מה יותר טוב למשק?

אין תשובה חד משמעית, שכן כלכלה היא אינה מדע מדויק, אלא בעיקר ניסוי וטעייה (וסליחה שאני מזלזל בכלכלנים, אבל זה כולל גם אותי - יש לי שני תארים בכלכלה...). כך, כלכלן אחד יגיד שהקטנת המסים תטיב עם המשק, והשני יגיד בדיוק ההפך. מהטעם הזה אנחנו צריכים להבין שאנו פשוט שפנים בניסוי עולמי גדול: יצליח - מצוין, ואז לפיד יוכל לומר "אמרתי לכם שעוד שנתיים יהיה טוב!". לא יצליח - אז מה, מי בכלל זוכר?

מי ירוויח מהעלאת מס החברות?

אבל על דבר אחד כמעט כולם מסכימים (גם הכלכלנים) - אי אפשר להטיל קיצוצים, גזירות ומסים, ולצפות שהמשק יצמח. העלאת מסים בלי מנגנונים תומכי צמיחה, צפויה להוביל לירידת מדרגה בפעילות המשקית.

העלאת מס החברות תפגע בשורה התחתונה של החברות, וגם בשוק ההון - במחירי המניות. לדוגמה - חברה שמרוויחה 100 מיליון שקל לפני מס, תרשום (בהנחת מס של 26%) הוצאות מסים של 26 מיליון שקל, והרווח בשורה התחתונה יסתכם ב-74 מיליון שקל. במצב הקודם, לפי אותו חישוב ושיעור מס של 25%, החברה הרוויחה 75 מיליון שקל - משמע, ירידה של 1.33% ברווח. הדוגמה הזו תקפה גם לכלל החברות הנסחרות, כשאפשר להגיד באופן גס שזו תהיה הירידה ברווח בעקבות העלאת המס ב-1%.

אך זה לא מדויק, כי החישוב הזה מתעלם משינויים אחרים בשיעורי המס (חוק עידוד השקעות הון), ממצב של חברות מפסידות שלא אמורות לשלם מס בשנים הקרובות, וממסים שהחברות משלמות בחו"ל. עדיין, אפשר להגיד שזה גם שיעור ההשפעה על מדדי המניות בבורסה. מניות החברות מוערכות על-פי הרווחים החזויים שלהן, כשהגישה המהירה והמקובלת בשוק ההון להעריך חברות היא גישת מכפיל הרווח. בגישה זו - ואעשה זאת פשטני - חברה שווה לרווח שלה כפול מכפיל הרווח (מספר השנים שהמשקיע צפוי להחזיר את ההשקעה). אם הרווח יורד בשיעור של 1.33%, והמכפיל לא משתנה, אזי שווי החברות יורד ב-1.33%.

אבל, יש גם צד חיובי בהעלאת המס, כשיש חברות שירשמו רווחים בגינה; לא רווחים שוטפים - בשוטף הן ייפגעו - אלא דרך עדכון המסים הנדחים. על כך בפעם הבאה.

 ביאור כספי

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ניירות ערך. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו