אלרון מסמנת את המיועדות לאקזיט: בריינסגייט ופוקרד

חברת ההשקעות אלרון, שבשליטת (50.3%) דסק"ש, פרסמה את דוחותיה לרבעון הראשון, ומהם ניתן להבין אילו חברות היא מסמנת למימוש בשנה-שנתיים הקרובות. זאת, לאחר שמימשה בשנים האחרונות חברות ביותר מ-400 מיליון דולר, כחלק מן המדיניות שלה להתמקד בתחום המכשור הרפואי.

אלרון נסחרת לפי שווי של 574 מיליון שקל. אחד המימושים המוצלחים שלה בשנים האחרונות היה מכירת חברת מדינגו בסכום כולל של 179 מיליון דולר באבני דרך ותמלוגים. מדינגו, שפיתחה משאבת אינסולין מכנית לחולי סוכרת, נרכשה לפני שהחלה במכירות המוצר, ולכן ההחזר עבור ההשקעה היה גבוה יחסית - אלרון רשמה רווח של 82.4 מיליון דולר מהעסקה. העניין מצא חן בעיניה, וכעת היא מכוונת למכירה של כל החברות שברשותה הנמצאות אחרי אישור FDA (רשון המזון והתרופות בארה"ב) וטרום מכירות.

ענקיות הרפואה מעדיפות מכירות

החברות בריינסגייט (טיפול בשבץ) ופוקרד (אבחון זיהומים חיידקיים במהירות), נמצאות 12-18 חודשים מקבלת אישור FDA, ומכאן שהן החברות הבאות בקבוצה המיועדות למכירה. זאת, נוסף על חברת גיוון אימג'ינג (שנסחרת לפי שווי של 1.8 מיליון שקל, ואלרון מחזיקה בה 21.6%), שכבר הגיעה למכירות לפני זמן רב ופורסם כי דסק"ש מחפשת עבורה קונה.

השלב המסוים שבו אלרון מעוניינת למכור את החברות שבבעלותה - אחרי קבלת אישור FDA ולפני המכירות - הוא מעט בעייתי. תאגידי המכשור הרפואי הגדולים לרוב מעדיפים לרכוש חברות סטארט-אפ לאחר שכבר הוכיחו כי הן יכולות להגיע למכירות, ועוד של 10 מיליון דולר לפחות. לכן, אקזיט כמו שאלרון מעוניינת לעשות הוא אפשרי רק כאשר מדובר במוצר שמשתלב באופן מושלם בפורטפוליו של החברות הגדולות, ובעיקר כאשר נוצר מצב של תחרות בין שני תאגידים שחוששים שהחברה תיחטף לו מתחת לאף.

"החברות שבהן אנו מתמקדים הן כל כך ייחודיות בתחומן, עד כי התאגידים לא יוכלו להתעלם מהן גם בשלבים של לפני מכירות", אומר מנכ"ל אלרון, ארי בורנשטיין, "לחברות הגדולות יש ערוצי שיווק מעולים, אבל הן מעוניינות לראות את הוכחת ההיתכנות במקרים שבהם לא ברור איך המוצר יתקבל בשוק. במקרה של בריינסגייט או פוקרד הייחודיות והחדשנות של המוצר, כמו גם הצורך בו, די ברורים, ולכן אין צורך בהוכחת היתכנות".

מה יקרה אם לא תצליחו למכור בשלב הזה?

"בפוקרד קיימת אפשרות של כניסה למכירות, כיוון שקהל הלקוחות הפוטנציאלי מצומצם יחסית ומאוד מזוהה". מכך ניתן להבין שבנוגע לבריינסגייט תשתדל אלרון להימנע מכניסה למכירות.

אלרון מחזיקה ב-30% בבריינסגייט, ומצפה לסיום גיוס החולים לניסוי שאמור להיות האחרון לפני שיווק, ושצפוי להסתיים עד מחצית 2014 לכל המאוחר. החברה פיתחה שיטה לגירוי מגנטי דרך חלל הפה של מרכז עצבי שפותח חלקית את מחסום הדם-מוח, ומאיץ את זרימת הדם למוח בעת שבץ. היא רשומה בספרי אלרון לפי שווי של 2.3 מיליון דולר, כך שהפוטנציאל לרווח בעת מימושה הוא גדול.

בפוקרד מחזיקה אלרון ב-41%. החברה מאפשרת זיהוי של זיהומים חיידקיים באופן מיידי וללא צורך בתרבית. כיום אבחון זיהום חיידקי דורש לפחות 24 שעות. בזמן הזה הטיפול בזיהום יידחה, או שיינתן טיפול ליתר ביטחון וייתכן שהוא יהיה מיותר. בד בבד עם פרסום הדוחות, הודיעה אלרון כי פוקרד גייסה 10 מיליון דולר נוספים, 3 מיליון דולר מהם היא תקבל מיידית כאשר 1.5 מיליון דולר יושקעו על ידי אלרון. פוקרד רשומה בספרים לפי שווי של 2.7 מיליון דולר.

חברות נוספות שאלרון מסמנת כמעניינות בפורטפוליו שלה, אך נמצאות בשלבי פיתוח מוקדמים יותר, הן קימא שפיתחה מכ"מ לאבחון אי ספיקת לב; נוטאל ויז'ן, שמתריעה בפני התדרדרות הראייה בחולי ניוון הרשתית; Smartwave שפיתחה שיטה פחות כואבת למניעת פרפור עליות; וקרטיהיל שמפתחת שתלים לטיפול בשחיקת סחוס העשויים מאלמוג.

ברבעון הנוכחי השקיעה אלרון 2.5 מיליון דולר בלבד בחברות המוחזקות. עם חלקה בהפסדי החברות היא רשמה הפסד של 5.5 מיליון דולר, לעומת 6.2 ברבעון המקביל. זהו קצב השריפה הרגיל של החברה ברבעונים שבהם לא נרשמים מימושים.

לאלרון 46 מיליון דולר בקופת המזומנים וקו אשראי של 25 מיליון דולר מ-Silicon Valley Bank. בורשטיין מסביר כי המדיניות של אלרון היא לחלק דיבידנד במקרה של מימושים משמעותיים, אך להשתמש רק במזומנים הקיימים לביצוע ההשקעות.

שורדת יפה את הטלטלה במשפחה

אלרון בחרה להתמקד בתחום המכשור הרפואי לאחר שפעילותה כחברה מבוזרת על פני כמה תחומים הכניסה אותה להפסדים כבדים, בעיקר בתקופת המשבר של 2007-2008. אלרון עברה שינוי ארגוני וניהולי, שבמסגרתו מכרה בסכומים לא גבוהים, אבל עדיין ברווח, את רוב פעילותה בתחום התקשורת וה-IT. יחד עם המימוש של מדינגו היא הצליחה לחזור לרווחיות.

כחברה ששייכת בשרשור לקבוצת אי.די.בי, אלרון עוברת בצורה לא רעה את הטלטלות במשפחה. עד כה, למעט הלחצים למכירת גיוון, לא הייתה לכך השפעה משמעותית על החברה עצמה. בורשטיין מעדיף שלא להתייחס לאתגרים שעומדים בפני החברה האם, אולם יש לציין כי האסטרטגיה שמטרתה לממש את הנכסים העיקריים בטווח זמן נראה לעין ולחלק דיבידנד, תואמים גם את האינטרסים של אי.די.בי.

 המימושים של אלרון