בשבוע שעבר הפתיע סטנלי פישר במהלך לא אופייני להתנהלותו בשוק המט"ח בשנים האחרונות: הפחתת ריבית ותכנית רכישות חדשה. זאת לכאורה כדי להתמודד עם עודף הדולרים בחשבון השוטף אשר ייווצר כתוצאה מהשימוש בגז מקומי, במקום ברכישות מחו"ל.
הריבית בישראל כבר הייתה נמוכה יותר וזה לא עזר, ופישר רכש 50 מיליארד ואנחנו לא רחוקים מהשערים בהם החל להתערב, אז מה יעזרו עוד 18 מיליארד אותם מתכוון בנק ישראל לרכוש בשנים הקרובות?
כבר שמעתי שחקני מט"ח הסבורים שמה שהיה הוא שיהיה וזה רק עניין של זמן עד שהשקל ישוב ויתחזק. חלק מהם מכרו ביום חמישי אחר הצהרים, ואני מאמין שהם קצת הצטערו ביום שישי. אף אחד לא באמת יכול לקבוע מה יהיה הכיוון בשוק המט"ח ויכול להיות שהם צודקים. אולם ראוי להפנים כי יש כאן בהחלט חדשות, ולא מהסוג שחובבי השקל ישושו לשמוע.
קודם כל הפחתת הריבית. בנק ישראל לא נהג להפתיע בתחום זה, בודאי שלא בחריגה מהמועד הקבוע לקראת סוף החודש. הפעם האחרונה שבה הדבר קרה הייתה ב-2008 בעת משבר לימן ברדרס.
טמונים במהלך יוצא הדופן הזה 3 מסרים:
ראשית, מסר למי שהאמינו שהריבית לא תרד עוד בגלל מצב שוק הנדל"ן. עבור אלה בנק ישראל מבהיר: בעיית הנדל"ן עברה לטיפול הממשלה. הבנק המרכזי לא יקריב את המשק על מזבח הדיור, בשעה שהוא מאמין שהפתרון נמצא בהגדלת ההיצע ובייעול עבודת הוועדות המקומיות והמחוזיות (שני דברים הנמצאים בידי הממשלה).
שנית, בנק ישראל מאותת שלפי תפיסתו המצב חריג ודורש טיפול מיידי. בכל העולם ממשיכים להוריד ריבית וזה מחייב את אותו לפעול בהתאמה למציאות זו. כמו כן - אין מה להתרשם מהכותרות של נתוני הצמיחה מכיוון שכשבוחנים לעומק, הנתונים לא ממש מעודדים.
המסר השלישי, והוא החשוב מכולם: בנק ישראל יכול להפתיע, כשצריך.
תכנית הרכישות המסודרת מביאה בחשבון את עודפי התקבולים במט"ח כתוצאה מהפקת הגז. עד כה רק דיברו על "המחלה ההולנדית", הלא היא המצב אליו נקלעה כלכלת הולנד בעקבות עודף עצום במשאבי טבע. זה גרם למט"ח רב לזרום למדינה, דבר שפגע בהתפתחות הכלכלה המקומית ובייצוא.
בנק ישראל הכריז על רכישה מסודרת בהיקף 18 מיליארד דולר בשנים הקרובות ומוסיף ומדגיש שתכנית זו היא בנוסף לרכישות אקראיות אותן ימשיך לבצע בהתאם למתרחש בשוק. כלומר לא רק שבנק ישראל מכריז כי יעקר לחלוטין את השפעת התקבולים מהגז, שהיתה התירוץ האחרון והמרכזי לגל המרות ספקולטיבי ששטף אותנו החל מסוף קיץ 2012, אלא שהוא מבטיח להמשיך ברכישות, שכן הוא רואה בשקל חזק מצב מסוכן למשק.
האם זה יעזור? בשלב ראשון כן. רבים הרימו גבה כשבנק ישראל החל להתערב בשוק לפני מספר שבועות. ההתערבויות היו בהיקף כזה שלא הצליח להרתיע. אז טענתי שמדובר ברמז לבאות, כי לא ייתכן שפישר ינקוט בצעד כזה מבלי שיגיעו איתו צעדים נוספים.
צריך להיות עיוור או מטורף להמר כנגד התחזקות הדולר בעולם וכנגד בנק מרכזי שהופך להיות אקטיבי. אולם על מנת שהמהלך יהיה מושלם חייבים להוסיף שני דברים:
הראשון - בנק ישראל חייב ליצור מצב שבו רכישותיו לא יקוזזו באמצעות מכירות הזרים בשעות מסחר דלילות (אז דרושות מכירות בהיקף נמוך מאוד על מנת לעקר לחלוטין את השפעת רכישותיו).
והשני - האוצר חייב להתייצב לצד הבנק המרכזי במערכה דרך ביטול פטורים ממס, המרת החוב הדולרי של ישראל ובמידת הצורך הטלת מס על תנועות הון.
אז בואו ונסכים כי נפל דבר בישראל ובבנק ישראל. מעבר להסברים המנומקים במלים יפות של הבנק המרכזי שלנו: המחלה ההולנדית, איזון החשבון השוטף וכולי, המסר המובלע אך הברור של סטנלי פישר הוא: רבותי, הורדתי את החליפה והעניבה ולבשתי שכפ"צ - עכשיו נראה מי רוצה להתמודד איתי.
יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים
yf@energyfinance.co.il
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
